שר הפנים, אריה דרעי, ביקש לאחרונה בוועדת הכספים של הכנסת לאשר את המשך הוראות השעה, לפיה תיגבה ארנונה כפולה על דירות מגורים אשר אינן בשימוש. דירות אלה זכו לכינוי "דירות רפאים". מטרת הוראת השעה היא להביא את בעלי דירות הרפאים להכשירן למגורים - ולהשכיר או למכור אותן, וכל זאת במטרה להגדיל את היצע הדיור.
תקנות חיוב כפול בארנונה על דירות רפאים אושרו עוד בדצמבר 2013. הן קבעו כי בעל הדירה ישלם סכום כפול עבור הארנונה על דירת מגורים שלא היה בה שימוש במשך תשעה חודשים או במצטבר במשך שנה. בעבר נקבע כי התקנות הותקנו כהוראה למשך כשנתיים, במהלכן יבדקו את השפעתן על שוק המגורים.
בשנים האחרונות התרחבה התופעה של רכישת דירות מגורים יוקרתיות להשקעה על ידי תושבי חוץ ומשקיעי נדל"ן, והשכרתן רק לתקופות קצרות לתיירות נופש או אירוח קצר של עובדי חברות המגיעים לישראל. בערים שונות יש דירות רבות העומדות ריקות. בנוסף, יש לזכור כי חלק מאותן דירות העומדות ריקות לאורך השנה הן דירות ישנות ומוזנחות, שלא תורמות במאומה לפיתוח המרקם האורבני והסביבתי בערים. בסופו של דבר הן אף עלולות לשמש פתח לאפשרות של כניסת פולשים.
נראה כי הרשויות המקומיות מתקשות ליישם את תקנת כפל מס ארנונה. תקנה זו לבדה אינה יכולה לתרום לפתרונות בשוק הדיור, וחשוב ולמצוא פתרונות נוספים למשבר - בעיקר של הזוגות הצעירים. למעשה, לא ניתן לפתור את בעיית שוק הדיור בישראל רק באמצעות הטלת גזירות מיסוי. מדיווחים של רשויות מקומיות עולה כי הן מתקשות לאתר ולהגיע לכל הבעלים המחזיקים בדירות רפאים.
האכיפה מתחילה בפייסבוק?
חלק מאותו קושי נובע מהקריטריונים הנוקשים להגדרת דירת רפאים. המעקב אחרי עמידת דירה מסוימת בקריטריונים הקובעים, מתבצעת באמצעות מדידה ומעקב על שעוני המים והחשמל של הדירות.
פתרון אפשרי לבעיה יימצא אולי ברשתות החברתיות. צעירים רבים ברשתות מעלים תמונות של בתים נטושים ומיפוי אזורים הרוויים בדירות אלה. נוסף לכך, מופיעים בשנים האחרונות בפייסבוק עמודים דוגמת "יש דירות" ו"ציידי בתים נטושים". ייתכן שזה גם המקום בו ראוי שיתקיים שיתוף פעולה בין הרשויות לאותם אזרחים המעוניינים לשפץ בתים ודירות נטושים - שיתוף פעולה אשר יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות מתן תמריצים שונים והקלות במיסוי.
תופעת דירות הרפאים טומנת בחובה פוטנציאל כלכלי וחברתי להגדלת היצע שוק הדירות להשכרה. עם זאת, כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בכך, יש צורך באכיפה יעילה על ידי הרשויות המקומיות ויישום תקנת כפל מס הארנונה ביתר שאת. אך כפי שניתן לראות, תמריצים שליליים בדמות גזרות מיסוי לאו דווקא יביאו לפתרון המיוחל, ולטעמי נכון יותר לנקוט באמצעים ותמריצים חיוביים ולעודד משקיעים להשקיע בשוק השכירות לטווח ארוך.
הכותב הוא שותף מייסד בפירמת עורכי הדין ונוטריון אושרי שלוש המתמחה בנדל"ן, התחדשות עירונית ומיסוי מקרקעין