"אזרח שרוכש בית ואומרים לו שזה בחכירה ל-100 שנים, אומרים לו ככה זה בישראל, זה מה שקורה במדינה. הוא לא מעלה בדעתו שיום אחד יגידו לו - צא מהבית". כך אמר היום (רביעי) יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ דודי אמסלם, בדיון על מכירת הקרקעות בירושלים שבבעלות הכנסייה היוונית האורתודוכסית לידי יזמי נדל"ן פרטיים.
הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת מיקי לוי, רחל עזריה ואורי מקלב וכן לבקשת ועד הפעולה לטיפול בקרקעות הכנסייה בראשות יהודה גרינפילד-גילת, בעקבות הפרסום בשבוע שעבר על כך שהכנסייה מכרה את זכויותיה ב-500 דונם בשכונת טלביה במרכז ירושלים, שעליה גרים אלפי תושבים, לקבוצת משקיעים המכונה לפי הפרסומים ניות-בן דוד.
הרקע לקיום הדיון הוא התאגדותם של מאות תושבים תחת קורת הגג של ועד הפעולה ורתימת ח"כ עזריה לנושא, אשר הציגה הצעת חוק שניסחה יחד עם הוועד, המבקשת לפקח על קרקעות שתקופת חכירתן מסתיימת. בשבוע שעבר השתתפו בכנס ציבורי כ-300 תושבי השכונה, ובוועד שפועל בהתנדבות מעריכים כי ישנם עוד כ-1,000 בעלי בתים שמצויים במצב זה.
ח"כ אמסלם ציין: "יש לזה השלכות. דייר רוצה למכור והקונה לא רוצה להסתבך. הדיירים לא היו מודעים. בכל הארץ אנשים קנו דירות על קרקע חכורה ל-49 שנה, והבינו שזה טריק. לפעמים נתנו להם להוון ולרכוש תמורת 4.5% מערך הדירה. רמ"י (רשות מקרקעי ישראל - ה.צ), כזרוע של המדינה, חייבת כמה שיותר מהר לשבת מול הבעלים ולהסדיר את העניין".
עו"ד יהונתן צבי, מנהל בניין "ראש רחביה" בירושלים שלקח חלק בדיון אמר: "30 שנה ניסינו להאריך את תקופת החכירה. הבעיה עם חכירה שזה כמו לשכור דירה, צריך לפנות בתום התקופה. הדייר מפסיד את הבית. חוק המקרקעין קובע שהבניין טפל לקרקע, ולכן הבניין חוזר למחכיר... המדינה מעולם לא חשבה להתנהג כנבל ברשות התורה בקרקעות שהיא מחכירה, ופתרה זאת כשהאריכה את תקופת החכירה".
"לא מדובר בטייקונים אלא באנשים תמימים שרכשו דירה באופן מקובל"
ח"כ עזריה הוסיפה: "לא נפקיר את התושבים. אם קק"ל לא יטפלו בעניין, אנחנו נחוקק חוק שיגן עליהם. לא יכול להיות שכל המהלך של רכישת אדמות הכנסייה נעשה מעל הראש של כל הרשויות בישראל - הכנסייה מדברת עם קבוצת יזמים מסתורית שאנו לא יודעים מי עומד מאחוריה, וחברי פרלמנט ירדני מדברים עם הכנסייה, ורק אלו שגרים באדמות עצמן בירושלים נותרים ללא מענה".
ח"כ לוי ציין: "לתפיסתי הפתרון פשוט - חידוש החכירה והתדיינות על חוזה חדש ארוך יותר, שימנע בעוד פחות מ-30 שנה את המאבק הציבורי שכבר מסתמן פה. בשביל שהוא יקודם, צריכה הממשלה להתעורר מהתרדמת שלה ולהתחיל לפעול עכשיו מול הרוכשים החדשים. למדינה יש כוח שלבעלי הדירות אין אותו וככל שיעבור הזמן הסיכויים לחידוש הסכם חכירה יפחתו".
ח"כ אוסמה סעדי אמר כי "כל העניינים מתנהלים במחשכים. איפה המדינה? בעלים עלומי שם שרשומים באיי הבתולה. משרד המשפטים משתף פעולה ואף אחד לא יכול לקבל מידע. איפה המדינה? שתגיד מי האנשים שרכשו בעלות? מדובר באדמות וואקף ששייכות לכל העדה הנוצרית. וואקף לא מוכרים. אני דורש מהמדינה לפרסם את כל המסמכים".
רות אפריאט, נציגת רשות מקרקעי ישראל, התייחסה לטענות: "זכות הבעלות עברה לגורמים פרטיים. אני מדברת על 500 הדונם שקק"ל חכרה ורמ"י מנהלים. יש שלושה חוזים בין הפטריארך לקק"ל. יש גם קרקעות בחכירה ישירה. אנחנו לא שם. הנושא מצריך חשיבה. הבעלות שעברה לבעלים פרטיים, החוזים מותאמים לשנת 2051-2052, עוד 30 שנה. לבעלים החדשים יש זכות לנהל מו"מ ולגבות כספים. זו משמעות העסקה מ-2011. מאז מופעלים לחצים על הדיירים. מי שצריך להוביל את הפתרון זה קק"ל".
יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם סיכם: "מדובר באנשים תמימים, לא טייקונים. הם באו להתיישב בארץ. אז היה קשה לחיות פה. עשו מעשה ציוני. רכשו. לא ידעו. חלקם היו עולים חדשים. אי אפשר להשאיר אותם ככה כמדינה, ולומר תשברו את הראש. המדינה חייבת להתערב ולהבטיח שמעמדם יהיה כמו של מי שקנה דירה בעפולה או בתל אביב. איך עושים את זה? תחשבו. אני מבקש מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, לזמן את נציגי קק"ל ורמ"י ולגבש פתרון. הוועדה תתכנס בזמן הפגרה, בעוד שישה שבועות, לשמוע כיצד המדינה מתכוונת להציע פתרון לתושבים".