פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      16 שנים לאסון ורסאי: מאות מבני "פל-קל" טרם טופלו

      יותר מעשור מאז הקימה הממשלה מטה שיאתר מבנים החשודים מסוכנים, לוואלה! נדל"ן נודע שמתוך 550 מבנים - מחצית טרם חוזקו או נהרסו. התנועה לחופש המידע: "אלפים עוברים במבנים מסוכנים ללא ידיעתם". מטה הפל-קל: "על הרשות המקומית לחזק אותם"

      16 שנים לאסון ורסאי: מאות מבני "פל-קל" טרם טופלו
      עריכה: מתן חדד

      16 שנים חלפו מאז התרחש אסון ורסאי בירושלים, שבו נהרגו 23 בני אדם בקריסת מבנה "פל-קל" בחגיגת חתונה באולם השמחות "ארמונות ורסאי", ומאות מבנים בישראל החשודים מסוכנים לאחר שנבנו בשיטת "פל-קל" טרם טופלו. על פי מסמכים שהגיעו לידי וואלה! נדל"ן, יותר מעשור מאז החליטה הממשלה להקים מטה שיטפל במבנים אלה ברחבי הארץ, כ-550 מבנים החשודים מסוכנים אותרו, אולם כ-275 מבנים טרם נהרסו או חוזקו.

      בדצמבר 2005, כחמש שנים לאחר קריסת המבנה בבירה ב-24 במאי 2001, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת השופט זיילר), אשר המליצה על הקמת ועדת מומחים לטיפול בתקרות "פל-קל" מטעם משרדי הממשלה (מטה ה"פל-קל"). הוועדה הנחתה על בחינה מחדש ותיקון של כל מבני "הפל-קל" במידת הצורך. כמו כן, חוקק חוק עזר למבנים מסוכנים, והרשויות המקומיות הונחו לפעול לפיו, בין אם המבנה בבעלותן ובין אם בבעלות בעלים פרטיים.

      לקריאה נוספת:
      פינוי בינוי בירושלים: 483 דירות חדשות יוקמו בקריית יובל
      "מטוסים יטוסו מעל לראשי הילדים": תושבי השרון נלחמים על הריאה הירוקה
      עיריית ירושלים מקדמת הסכם גג ענק בעיר - אבל מי יגור בדירות שייבנו?

      אסון ורסאי, חתונתם של אסף וקרן דרור אשר בחתונתם נחתה הריצפה ונהרגו 23 בני אדם, 24 במאי, 2001 (AP)
      מאות מבני פל-קל עוד עומדים. הריסות אולמי ורסאי (צילום: אי-פי)

      ואולם, על פי נתונים שקיבלה התנועה לחופש המידע ממטה ה"פל-קל", בפועל ישנם מבנים כגון בתי ספר, בתי כנסת, מרכזיות ומקומות עבודה בכל רחבי הארץ שטרם קיבלו צו הריסה או חוזקו בהתאם. בעקבות זאת החליטה התנועה לשלוח בקשות לרשויות מקומיות כדי לייצר מסד נתונים על זהות מבני ה"פל-קל". "מאות אלפי אנשים או יותר עוברים מדי יום במבנים מסוכנים ללא ידיעתם, וחשופים למקרים של רעידת אדמה או שחיקה של החומרים שעלולה להוביל לקריסה של המבנה", טוענת נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע.

      לדברי בלייר, "גם זהותם של מבני ה'פל קל' לא ידועה. מטה ה'פל קל' לא רק שלא מסייע לרשויות, אלא גם לא נותן מידע על המבנים הקיימים בסיכון". בלייר מתכוונת לכך שבמטה יודעים לעדכן לגבי 550 מבני "פל-קל" שאותרו בערים רבות ברחבי הארץ, אולם רק לגבי מחצית מהם הרשויות המקומיות דיווחו כי ביצעו חיזוק או הוציאו צו הריסה. אשר ליתרת המבנים, במטה "פל-קל" מסרו לתנועה לחופש המידע כי הרשויות המקומיות טרם השיבו מה הסטטוס לגביהם.

      אסון ורסאי, חתונתם של אסף וקרן דרור אשר בחתונתם נחתה הריצפה ונהרגו 23 בני אדם, 24 במאי, 2001 (AP)
      "ככל שמתקבל יותר מידע, כך נראה שיש יותר מבני 'פל-קל'". כוחות החליוץ מפנים גופות מזירת האסון, ב-2001 (צילום: אי-פי)

      מבחינת בלייר מדובר בחציית קו אדום. "הייתי מצפה שאחרי 16 שנים, אם רשות מקומית עדיין לא מעדכנת את המטה לגבי אופן הטיפול שלה במבנה 'פל-קל', שהמטה עצמו יוציא צו הריסה לאותו מבנה ולא יישב על הגדר. הרי אם הממשלה החליטה שמבני 'פל-קל' אינם תקינים, איך ייתכן שישנם עוד 275 מבנים שנגררים כך 16 שנה?".

      לפתוח את הנתונים לציבור

      נקודת האור, אומרת בלייר, היא היחס ממרבית הרשויות המקומיות. "רובן לוקחות את העניין ברצינות ושולחות לנו מידע לגבי הסטטוס של המבנים. הבעיה היא שככל שמתקבל יותר מידע, כך נראה שיש יותר מבני 'פל-קל' ממה שאפילו המטה מכיר. קיבלנו מידע מאזרחים על מבנים ברשויות שלא הופיעו ברשימה שקיבלנו מהמטה. מדובר במבנים שמסכנים את הציבור, והגיע הזמן להרים את הכפפה".

      בעקבות זאת מתכוונים כעת בתנועה להקים מסד נתונים פתוח לציבור. "השאיפה שלנו להעלות את האתר לאוויר תוך חודשיים. לא ייתכן שאחרי כל כך הרבה שנים עדיין לא אספו את המידע כמו שצריך. מי אוכף את זה? מי בודק? זו החלטת ממשלה שבסופו של דבר נשארת על הנייר ולא הופכת למשהו ביצועי", מסכמת בלייר.

      ממטה "פל-קל" נמסר: "מטה ה'פל-קל', בו חברים משרדי הבינוי והשיכון, הביטחון, מנהל התכנון ויועצים מומחים, פועל כבר תקופה ארוכה מול הרשויות המקומיות, אשר הנושא בסמכותן, לבחון את המבנים החשודים שנבנו בשיטת ה'פל-קל'. ככל שנמצא כי מבנה חשוד אכן נבנה בשיטה זו, נדרשת הרשות המקומית לפעול על פי חוק העזר למבנים מסוכנים ולוודא כי המבנה יחוזק".