עיריית ירושלים מנהלת משא ומתן מתקדם עם משרד הבינוי והשיכון לחתימה על הסכם גג להקמה של כ-28 אלף דירות ברחבי העיר, בשכונות קיימות ומחוץ לקו הירוק. מאחר שההסכם מקודם מזה תקופה ארוכה, התעוררה המחשבה שניתן יהיה לחתום על ההסכם, המאפשר לרשות המקומית לקבל סבסוד מהמדינה לפיתוח תשתיות לצד הגדלת ההיצע, ביום ירושלים שחל השבוע, לאחר ביקורו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בארץ. אולם בשלב זה אומרים בעירייה כי הנושא נמצא בדיונים זמן רב וטרם הבשיל לכדי חתימה.
לקריאה נוספת:
"מטוסים יטוסו מעל לראשי הילדים": תושבי השרון נלחמים על הריאה הירוקה
הסתיים דיון ראשון בעתירה נגד תכניות הבנייה באכזיב: בלי עובדות בשטח, אבל גם בלי עיכובים
אחרי תשע שנים: מנכ"לית רשת התיווך אנגלו-סכסון, עדינה חכם, פורשת מתפקידה
אחת השכונות שבהן מקודם ההסכם היא עטרות, על שטח נמל התעופה הישן שבצפון העיר. מדובר בשכונה המשתרעת על כ-550 דונם. כפי שפורסם בוואלה! News באפריל השנה, שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, כבר פרש זה מכבר את חסותו על היוזמה לבנות שכונה חדשה מעבר לקו הירוק בעטרות. בשיחה עם וואלה! נדל"ן אומרים גורמים המעורים במשא ומתן כי בשכונה מתוכננות לקום כ-10,000 דירות חדשות, חלקן מיועדות למגזר החרדי. אחד החששות שמעלים הגורמים היא שלמרות מצוקת הדיור שבה מאופיינת האוכלוסייה החרדית, הביקושים מצדה למגורים בעטרות יהיו נמוכים - והדירות יישארו ריקות.
שכונה נוספת הנמצאת בהליכי המשא ומתן לחתימת ההסכם היא גבעת המטוס, המצויה בדרום-מזרח העיר, גם היא מעבר לקו הירוק, ומתוכננות לקום בה קרוב ל-2,000 דירות, חלקן על קרקע מדינה וחלק על קרקע פלסטינית פרטית. לטענת הגורמים, מדובר בקרקעות שחלקן כבר שווקו ללא קשר להסכם הגג, ובחלקן קיימת רגישות מדינית שקשה להאמין כי בשנים הקרובות תאפשר בנייה. לכן הם מעלים את התהייה מדוע לחייב את המדינה להשקיע כספים במסגרת הסכם הגג גם בשכונה זו.
מודל הסכמי הגג: היתרי בנייה תוך 90 יום
מודל הסכמי הגג בא לענות באופן מהיר יחסית על הצורך ההולך וגובר בקרב הציבור לדיור זמין. הסכמי הגג רותמים מראש את כל משרדי הממשלה הרלבנטיים לשיווק זמין וממוקד בשיתוף הרשויות המקומיות. העיקרון המנחה של ההסכמים הוא העמדת קדם מימון על ידי הממשלה לפיתוח תשתיות, מוסדות חינוך ומבני ציבור, פארקים ומחלפי תחבורה נדרשים, עוד משלב שיווק הפרויקט.
בכך מבקשים להבטיח הסכמי הגג ליזמים קבלת היתרי בנייה תוך 90 יום, בשאיפה לקצר את זמן פיתוח השכונות החדשות והקמתן. בנוסף, עם החתימה נקבע לוח זמנים מדויק לביצוע וקידום כל שלב בפרויקט. כמו כן, הסכמי הגג אמורים להבטיח לרשות המקומית את האמצעים והגיבוי הממשלתי להקמת שכונות ענק של אלפי יחידות דיור.
שכונות נוספות מחוץ לקו המתוכננות להיכלל בהסכם בירושלים הן מזרח תלפיות, רמות, פסגת זאב, נווה יעקב, רמת שלמה וגילה. עם השכונות שנמצאות בתוך הקו ניתן למנות את מורדות הארנונה, מורדות מלחה, מורדות משואה ושכונת רכס לבן, שבה מתוכננות להיבנות כ-4,500 דירות. ואולם, לטענת הגורמים, מדובר במתחם עם בעיות תכנוניות וסביבתיות, שבעבר אף זכה להתנגדות מצד העירייה עצמה.
אחת הדרכים להגדיל את היצע הדיור בבירה היא באמצעות בנייה בשכונות קיימות על ידי התחדשות עירונית בשכונות כמו קטמונים ואחרות. לדברי הגורמים, ייתכן שגם יקודמו כ-1,000 דירות בשכונת עין כרם המאוכלסת, ועוד כ-2,000 דירות במסגרת פרויקט קירוי כביש בגין העתידי.
מדובר בפרויקט שאפתני לקירוי כביש בגין הממוקם בין שכונת גבעת מרדכי לקריית הממשלה. המטרה לייצר קרקע לבנייה שתאפשר תוספת של 1,800 דירות חדשות וכן הקמת פארק ירוק בהיקף של כ-78 דונם. בנוסף ניתן יהיה לבנות על השטח פארק עסקים והיי-טק בסמוך לאוניברסיטה העברית בקמפוס גבעת רם שישתרע על שטח של כ-60 אלף מ"ר. שטח הכביש עומד על כ-55 דונם. ואולם, מדובר בתכנית עתידית שתצא לפועל ככל הנראה בעוד מספר שנים לא מבוטל.
פוטנציאל לתוספת של למעלה משבעה מיליון מ"ר לתעסוקה
מעיריית ירושלים נמסר: "ככלל העירייה רואה חשיבות רבה בהמשך בנייתה ופיתוחה של ירושלים במיוחד בשנת ה-50 לאיחודה, והיא מקדמת יחד עם מטה הדיור במשרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל הסכם גג שיסדיר בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור נוספות, אשר יאפשרו צמיחה לכל המגזרים בעיר.
"זאת, תוך שימת דגש על מספר עקרונות כגון תוספת של למעלה משבעה מיליון מ"ר פוטנציאל תעסוקה במקביל לגידול ביחידות הדיור, כצורך ליצירת מקורות תעסוקה והכנסה נוספים לעיר. לעירייה חשוב לוודא שהעיר תמשיך להתפתח בפן התעסוקתי, לצד יחידות הדיור. כמו כן, הרחבת השכונות הקיימות בשטחים חדשים מבלי לפגוע בשטחים הירוקים וביצוע התחדשות עירונית (בינוי-פינוי) לצורך חיזוקן וחידושן, וכן המשך שדרוג משמעותי של התשתיות ואיכות החיים בשכונות".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, רואה חשיבות רבה בחיזוק ירושלים ובהרחבת הבנייה בעיר הבירה, כמו גם בכל חלקי הארץ. כמו בכל הסכם גג אחר, דרושה עבודת מטה של כל השותפים שטרם הגיעה לידי מיצוי".