חוק שכירות הוגנת בכנסת: "דירות שכורות לא נתפסות כחלופה לקניית דירה"

הבוקר (שלישי) קיימה ועדת החוקה של הכנסת דיון לקראת הכנת חוק שכירות הוגנת לקריאה שנייה ושלישית. על חלק מהסעיפים היו אמורות להתקיים הצבעות, אולם בשלב זה טרם בוצעו. מדובר בהצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016 הממשלתית, אליה מוזגו שש הצעות חוק פרטיות לשכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה - 2015 שיזמו חברי הכנסת רועי פולקמן, סתיו שפיר, דב חנין, אורלי לוי-אבקסיס, תמר זנדברג, יאיר לפיד ויעל גרמן, סתיו שפיר ונוספים.

לקריאה נוספת:
עיריית ירושלים מקדמת הסכם גג ענק בעיר - אבל מי יגור בדירות שייבנו?
מי הזמר שרכש דירה בפרויקט של יצחק תשובה בדרום ת"א?
"מטוסים יטוסו מעל לראשי הילדים": תושבי השרון נלחמים על הריאה הירוקה

הצעת החוק נועדה לתקן את חוק השכירות והשאילה בכמה עניינים. ראשית, מוצע להוסיף לפרק א' לחוק, שנוגע בשכירות, סימן הקובע הוראות מיוחדות לעניין חוזה שכירות למגורים. תכלית הוראות הסימן המוצע להבטיח יחסים הוגנים יותר בין שני הצדדים לעסקה זו, לתת פתרונות הולמים המותאמים לשוק המתפתח של שכירות למגורים, ולהבטיח רמת איכות מינימלית לדירות המושכרות למגורים.

בין השאר, היא מבקשת להגדיר מהו חוזה שכירות למגורים, להסדיר היבטים חוזיים שונים בין משכיר לשוכר בשכירות של דירה למגורים, ולקבוע מהי דירה שאינה מתאימה למגורים. בנוסף מוצעים תיקונים להוראות הכלליות החלות לעניין שכירות, בין שהיא למגורים ובין שאינה כזו, בחוק השכירות והשאילה, תוך אימוץ ההסדרים המהותיים שנקבעו ביחס לחוזה שכירות או שאילה בהצעת חוק דיני ממונות.

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ פולקמן, אמר היום בדיון כי "דירות שכורות כיום לא נתפסות כאלטרנטיבה לרכישת דיור בגלל היעדר שוק יציב ומוסדר, שיאפשר דיור ראוי גם למי שידו לא משגת לרכוש דירה. יש צורך במענה אמיתי לשני מיליון שוכרים, ולהבטיח זאת גם בחקיקה ובהחלטות ממשלה. החוק המקודם מביא חידושים גדולים לשוק השכירות".

לדבריו, "מעבר לסעיפים אודות האחריות לתיקונים ומצב הנכס, היום בוועדה ביקשתי לכלול שני סעיפים נוספים לחוק שכירות הוגנת. הראשון - הגדרה למושג חוזה ארוך טווח; והשני - טיפול בתיווך ומתווכים, מניעת הפלה חד צדדית של הוצאות התיווך על השוכרים. עשינו היום עוד צעד לשיפור שוק השכירות עבור מיליוני שוכרים".

פולקמן הציע, כאמור, לכלול במסגרת הצעת החוק חוזה שכירות למגורים שנחתם לתקופה של לפחות שלוש שנים, ואשר שכר הדירה בו קבוע ואינו משתנה במשך תקופת השכירות, למעט הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ח"כ סתיו שפיר טענה: "יש פה הזדמנות להכניס נושא שנדון תקופה ארוכה והיה בהסכמה עם האוצר - לכך שמשכיר שישכיר לאורך טווח, יקבל תמריץ של פטור ממס השכרה, שכמעט לא עולה למדינה כסף. המדינה נכון לעד לפני שנה אכפה פחות מ-15% מאלו האמורים לשלם מס זה, ולכן אין זה סכום משמעותי עבור המדינה".

כדי למנוע הוצאות תיווך שיגולגלו לשוכרים, הציע פולקמן כי המתווך ימסור הסכם לפחות 24 שעות לפני החתימה לגבי אפשרות לבטל את הזמנת התיווך, אם השוכר החליט לבטל חוזה עם בעל הבית, כלומר שלא יהיה מחויב לתשלום במקרה כזה. כמו כן, הוצע כי גובה דמי תיווך יעמוד על עד 0.5% משבוע שכירות, וכן שגביית דמי התיווך תהיה מחצית מהשוכר ומחצית מהמשכיר.

תיקון נוסף שנידון בוועדה נוגע למחויבות מצד המשכיר לתיקונים בדירה. הוצע כי למשכיר תהיה אחריות לתיקון פגמים, וככל שיהיו כאלה בדירה המושכרת, יתאפשר לשוכר סעד עצמי שיתבטא בהורדה משכר הדירה. בנוסף, הוצעו תוספות להגדרת דירה ראויה למגורים.

על פי ההצעה, דירה אינה ראויה למגורים אם מתקיים בה אחד מאלה: היא אינה כוללת מערכת נקזים, לרבות מערכת לסילוק סדיר של שפכים ודולחין; היא אינה כוללת מערכת חשמל או תאורה; אין בה פתחי אוורר ותאורה טבעית וכן דלתות וחלונות לסגירת פתחים אלה, לרבות כניסה ראשית בעלת אמצעי נעילה; ושיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו.

אשר לסעיפים נוספים שנתבקשו להתווסף להצעת החוק בנושא זה, אמר לגביהם פולקמן: "הסעיף הזה היה קריטי ברגישותו. ברגע שנתערב יתר על המידה בפירוט הסעיפים, נוציא דירות מהשוק שבסופו של דבר שוכר ומשכיר מרצון הסכימו עליהן". פולקמן נתן דוגמה: "אני מתנגד להוסיף דרישה למטבח, כי יכול להיות גם שולחן עם כיריים. אי אפשר להגדיר מטבח, יכול להיות כיור אחד - ולא צריך להגזים בהתערבות".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס השיבה על כך: "לא נסכים לתנאי חיים בג'ונגל. המינימום שרוצים להוציא הוא המקסימום סכנה לאותם אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם. חייבת להיות הפרדה של שירותים ממטבח, לא ייתכן שמשרד הבריאות מזהיר מסלמונלה ומאשר צואה ליד מזון. בהיבט ההיצע - המדינה מוציאה מהשוק כל שנה מכוניות לא בטיחותיות, אז אפשר להוציא מהשוק 'מלונות' לא ראויים לאדם".

ח"כ שפיר הוסיפה: "זה חידוש גדול כי אין כיום שום רגולציה ואנשים חיים בדירות שמסכנות בריאותם וחייהם. עם זאת, ההגדרות שנכנסו מאוד מינימליות. כפי שמגדירים הוראות על תברואה, איכות מזון וכלי רכב להשכרה - ראוי לקבוע גם כאן. לא תהיה דירה אחת שתצא מהשוק כשייקבעו תנאים מינימליים, כי לבעלי הדירות שווה להשכיר מאשר להשאיר אותן ריקות. יש מקום להוסיף התייחסות למטבח, שירותים, מי שתייה ומים חמים - אלו לא מותרות".

סעיף נוסף בהצעת החוק עסק בשינויים בדירה במטרה להגן על המשכיר, כך שהשוכר לא יוכל לערוך בה שינויים אלא אם קיבל את הסכמת בעל הבית לשינויים אלה. על הצעה זו הדעות היו חלוקות.

ח"כ דב חנין שאל: "ביחס לדירות מגורים, למה מפריע שאשנה דירה לצרכיי אם אני מתחייב להחזירה לאחר מכן למצב המקורי? עדיף שהנורמה תהיה כמו זו שנקבעה להחכרה, למעט ביחס לתקופות השכרה ממש קצרות".

ח"כ סתיו שפיר חיזקה את חנין: "אחד האלמנטים המקשים מאוד על שוכרים היא ההרגשה הארעית של הדירה, ולכן החופש לערוך שינויים מחזק את ההרגשה שמדובר בבית ומעודד שכירות ארוכת טווח שהחוק מנסה לחזק במטרה להוריד מחירים".

פולקמן השיב: "אם השוכר שובר קיר וצובע ובסוף הולך - מה אז? יש פה איזון כלפי האדם הנורמטיבי. יש היגיון בכך ששינוי הנכס יצריך הבנה עם בעל הנכס".