פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ראש מטה הדיור: "גם משפרי דיור יוכלו לקנות דירה במחירי מחיר למשתכן"

      בכנס נדל"ן בת"א אמר יצחקי כי עד סוף השנה כ-35 אלף איש יהיו עם "זכייה ביד" בפרויקט הדיור המוזל. "יש אינטרס לקבלנים לסיים בנייה, זה לא שהמחירים יעלו - יש מחיר קבוע"

      אתר בנייה של חברת אסיה סיירוס בדימונה (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      "הבנו את המצב. התחלנו עם 100% מחיר למשתכן אבל עכשיו פתחנו את המכרזים גם למשפרי דיור", כך אמר היום (שלישי) ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, בהתייחס להפיכת תכנית מחיר למשתכן כמיועדת לשוק הפרטי ולא רק לזוגות צעירים. הוא הוסיף כי עד סוף 2017 כ-35 אלף איש יהיו עם זכייה ביד. "זה מספר עצום", אמר, "ובחודש ספטמבר הקרוב כבר יתחילו לחלק מפתחות. יש אינטרס עצום לקבלנים לסיים את הבנייה, זה לא שהמחירים יעלו - יש מחיר קבוע. אנחנו מתחילים לפתוח את סדרה ב' וגם למשפרי דיור במחיר של מחיר למשתכן. בסופו של דבר נשפיע על השוק, לפחות עבור הזוכות הצעירים". יצחקי אמר את הדברים בכנס השנתי לתכנון ובנייה של משרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' שנערך בתל אביב.

      לקריאה נוספת:
      מחירי הדירות בירידה? הבשורה לזוגות הצעירים מסתתרת במקום אחר
      גלנט: "לרוב האזרחים במדינה יש דירות והם לא רוצים שהמחירים יירדו"
      "תכנן ובנה" בחריש: מחיר התחלתי לדירה יעמוד על 870 אלף שקל

      יצחקי דיבר גם על מצבה של העיר לוד נוכח תוכניות הבנייה באזור. "המצב של העיר לוד הוא כמו פצע שהולך להגליד. מדובר בעיר שנמצאת במרכז של מדינת ישראל, ועם חתימת הסכם הגג היום היא תהפוך לעיר ראויה", אמר. בנוגע להתנגדויות שמוגשות לתכניות הבנייה המרוכזות במנהל התכנון שתחת סמכות האוצר, אליהן התייחס גם בכנסים קודמים אמר יצחקי כי "ברוחב של 12 ק"מ בלבד צריך להעביר 2 מסילות רכבת, צינורות גז, צינורות נפט ומים, קווי חשמל ועוד. אבל כשיושבים מול ההתנגדויות השונות ושומעים את הדברים, אני פשוט אומר לעצמי - איך אפשר להתייחס לזה? אין לנו שדות תעופה, אנחנו צריכים להקים מתקני התפלה וטיהור שפכים, אבל לכל אחד חשוב שזה לא יהיה על הגדר שלו".

      הוא הוסיף: "אני לא מדבר על בעיות בריאותיות ופגיעה בנוף, אלא על התנגדויות לתכניות שבאמת הנזק בהן לא קיים בכלל. יש התנגדויות לכל תהליך שאנחנו מייצרים, שאינן מאפשרות לנהל את העניינים כמו שצריך, ולפעמים צריך לחתוך בין אם אתה צודק ובין אם אתה טועה".

      אביגדור יצחקי בוועידת הנדל"ן של גלובס 26.2.2017 (ראובן קסטרו)
      אביגדור יצחקי (צילום: ראובן קסטרו)

      ישיבת המועצה הארצית בוטלה: "קיבלנו את כל ההחלטות הנדרשות"

      ראש מטה הדיור גילה כי החודש בוטלה ישיבת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה "כי אין לנו נושאים, השולחן נקי, קיבלנו את כל ההחלטות הנדרשות". הוא התייחס לתכנית המדינית להגדלת היצע הדיור. "מנהל התכנון יודע שהוא צריך לעמוד בקצב בנייה של לא פחות מ-100 אלף דירות בשנה, ובסך הכול 2.6 מיליון דירות עד שנת 2040", אמר. לדבריו, כמיליון דירות נמצאות כיום בתכנון מקביל של מנהל התכנון, משרד הבינוי, רשות מקרקעי ישראל וגם הרשויות המקומיות.

      יצחקי התייחס להסכם שחתמה המדינה עם הממשלה הסינית להבאת אלפי פועלי בניין זרים. "הביקושים לדירות מגיעים לא רק מהזוגות הצעירים אלא גם מהרבה מאוד משקיעים שאין להם אלטרנטיבות. כדי לפתור את המשבר הזה צריך ליצור מסד של עבודה בין המדינה לשוק הפרטי, שמאפשר את יצירת הדירות שיענו על הביקושים האלה".

      לדבריו, "ברגע שיגיעו עובדים מסין ונשתפר בהוצאת היתרי בנייה, ואז אפשר להגיד שעשינו את כל הצעדים בדרך להבראת שוק הדיור. התוצאות כבר מתחילות לבוא, ראינו שהשוק רגוע - אתמול התחלנו בדרך למטה והדרך הזאת לא תיפסק, היא תמשיך".

      בגלל הקיפאון: פעילות הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור תבוטל?

      לאחר דבריו של יצחקי נערך פאנל בנושא "שוק הנדל"ן - לאן?" בו טען המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, כי בהנחה שמחירי הדירות יכנסו למגמה של קיפאון או אפילו יתחילו לרדת, הוא ישקול להפסיק את פעילות הותמ"ל (הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור), שנועדה לאשר תכניות בנייה למגורים רחבות היקף בהליך מזורז. הוא הסביר כי פעילות הוועדה נועדה לזמני משבר - אך לא לזמנים שבהם מחירי הדירות נמצאים בקיפאון או בירידה.

      עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, התייחס גם הוא לסוגיית המחירים. "ההתמתנות והירידה נובעת, בין השאר, מפעולות שנקטנו", אמר שמרון, "הדברים מחלחלים לשוק. כדי להגיע לרמה של הגדלת היצע נקטנו בכמה צעדים, בהם הסכמי גג שמעניקים ודאות לרשות המקומית. כדי להימנע ממחסור בהיצע, הרשויות המקומיות הן השחקן המרכזי בתהליך הזה".

      שמרון אמר כי יש בעיית שורש יותר עמוקה: "יש לייצר תמריץ לאורך זמן לרשויות מקומיות לקלוט תושבים. זה בסופו של דבר החמצן של העיר. אם לא נשנה את מבנה הארנונה, אנחנו נהיה שוב בקושי חדש עוד כמה שנים. אם אתם שואלים מה צריך לעשות ב-2017 - אז צריך לבצע מעבר מהסכמי גג למודל יותר מורכב ויותר מותאם לצרכי עיר ועיר".