"משרד הבינוי והשיכון דואג לציבור, לרשויות המקומיות ולבנקים - אבל מי דואג לשדרה הביצועית? בינתיים חברות הביצוע פשוט הולכות ונשחקות". כך טוען הבוקר (רביעי) היזם חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הבנייה צמח המרמן, בשולחן עגול שערכה מועצת המנהלים של ענף הבנייה עם שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, בתל אביב.
פייגלין פנה לשר ואמר: "הפער בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה נובע ממצוקת חברות הביצוע. המחלה שלהן היא מדד תשומות הבנייה: חברות הביצוע מתקשרות עם חברות הייזום בהסכמים בהיקפים אדירים של מאות מיליארדי שקלים לתקופות ארוכות טווח, אבל מדד תשומות הבנייה שוחק אותן".
עמיר שאלתיאל, יו"ר חברת אלדר, הציג את הבעיה של הקבלנים מול הרשויות המקומיות. "בשנה האחרונה היינו אמורים לשווק כ-3,000 יחידות דיור אבל עדיין לא קיבלו היתרים בגלל התארכות תהליך הרישוי", אמר, "לפני 3 שנים הכריזו בקול תרועה רמה על הקמת מכוני הבקרה, אבל דבר לא קרה. בנוסף, הוחלט להוריד את הסמכויות של הוועדות המחוזיות לידי הוועדות המקומיות. זה קרה ב-5 רשויות - אבל בפועל לא רואים קידום היתרים בשטח".
שאלתיאל טען כי "בפועל הרשויות המקומיות עושות מה שהן רוצות, ומבחינת היזמים הדרך הנכונה היא בשיטת בוב-ספוג - מי שלוחץ יותר מקבל יותר. זה תהליך לא בריא. אני לא מבין למה בהונגריה לוקח 3 חודשים לקבל היתר בנייה ובישראל זה לוקח כמעט שנתיים. צריך להבין - יש בעיה חמורה בבירוקרטיה ברשויות המקומיות, והדרך לנצח היא להכריז מלחמה כוללת ולהגדיר לוחות זמנים. מי שלא עומד בלוחות הזמנים ישלם קנס ומי שכן יקבל פרס".
"גם כשקבלנים זוכים במכרז של מחיר למשתכן - שום דבר לא זז"
עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, מתח ביקורת על התכנית המדינית לדיור מוזל. "תכנית מחיר למשתכן היוותה ב-2016 כ-75% מכלל שיווקי הקרקעות להקמת דירות וכ-55% מכלל עסקאות המקרקעין", הסביר בן שמעון, "מדובר בגידול בשיווקים ביחס לשנה שעברה אבל למרות זאת אנחנו רואים שלא חל שינוי בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה".
היזם אלי אביסרור חיזק את הדברים: "לאחרונה יש מכרזים רבים של מחיר למשתכן. הבעיה היא שגם כשיש קבלנים שזוכים במכרז - שום דבר לא זז. הכול תקוע כמו כל מכרז רגיל שלא במסגרת מחיר למשתכן", אמר. הוא פנה לשר כשהוסיף: "בסופו של דבר המשתכנים יקבלו דירות רק עוד 5-6 שנים - האם זו הייתה מטרת הממשלה? לא נראה לי".
"אין ספק שהממשלה רוצה לעזור", הסכים שאולי לוטן, מנכ"ל חברת לוינשטיין, "הבעיה היא ששום דבר באמת לא זז. גם מבחינת הרשויות המקומיות יש רצון - אבל אין כוח אדם. מכוני הבקרה הוקמו, אבל הם לא עומדים בעומס. ויש גם בעיה עם התקינה - לא ייתכן שיזם יקבל היתר בנייה מהעירייה, אבל אז מכבי האש לא יתנו אישור. יש גם תכנון לקוי של התשתיות - לא הגיוני שנסיים לבנות בכפר יונה, אבל לדיירים עדיין לא יהיה חשמל".
עופר שגיב, מנכ"ל חברת מיטל, סיפר על מכרז שזכה בו שלא במסגרת מחיר למשתכן. "השתתפנו במכרז היחיד של המדינה שלא במסגרת מחיר למשתכן בעיר רחובות, והתנפלו עליו לא מעט קבלנים. השיקול שלנו היה שאנחנו יודעים שלא ייצאו בקרוב מכרזים נוספים על קרקעות שלא במסגרת תכנית הדיור המוזל - ולכן שילמנו סכום גבוה. אין ספק שהיעדר מכרזים כאלה מוביל לעליות מחירים, והממשלה חייבת לפעול בנושא".
הוא הוסיף כי "אני יודע שהמדינה יצאה בהצהרה שהיא תשווק רק מכרזי מחיר למשתכן, אבל זה לא פתרון לכלל המשק. חייבים למצוא פתרון משולב. גם במחיר למשתכן צריך לבצע בקרה - מפרסמים מכרז, הוא שוכב באתר רשות מקרקעי ישראל לפעמים עד 6 חודשים ואז פתאום מפרסמים חוברת מכרז ומבקשים רק 3 שבועות כדי לנתח את התנאים. זה זמן קצר מדי".
גלנט: "הביורוקרטיה - רעה חולה"
"חוסנה של מדינת ישראל תלוי בצמצום הפערים - ראשית הפער הכלכלי בין הקטרים לקרונות", אמר השר גלנט בתגובה לטענות הבכירים. "הקטרים יושבים פה ואני רוצה לעודד אתכם להמשיך לנסוע כמה שיותר מהר. הפערים הכלכליים גם מייצרים פערים חברתיים ותרבותיים. אין דבר כזה שאנחנו המדינה גורמים לקבלנים להיות בקשיים. להיפך, גרמנו להם להצליח. ייתכן ששגינו בחלק מהדברים אבל כל מי שנמצא כאן ומצליח עושה את זה בזכות ממשלות ישראל לאורך כל השנים ואני מציע לכבד את העניין הזה. השיטה שבה זורקים חיצים על הממשלה - אני מציע למתן אותה".
לדבריו ,"אם יש דבר שעולה כחוט השני בעיני זה הסרבול והקושי לצלוח את הבירוקרטיה הישראלית. זו רעה חולה שמשתקת את המדינה. זה נכון למערכות הממשל, למערכות העירוניות ולסקטורים נוספים. אני חושב שהליך המינויים למשרות בכירות צריך להשתנות מהיסוד והצעתי בוועדה למינוי הכירים ובינתיים אני בדעת מינוי. עמדתי ששר צריך להיות מסוגל להחליף מי שנמצא בצוותו הבכיר כל שנה וגם להעביר עובדים שאינם מתאימים מתפקידם".
הוא הוסיף: "אני מטפל היטב בחלקה שנמצאת בתחום אחריותי. כשהגעתי למשרד התברר לי שהוא אחראי ל-1,100 פרויקטים שונים ברחבי הארץ מתכנון דברים קטנים ועד ביצוע בהיקפים גדולים. אף לא אחד מהפרויקטים היה לו אחראי, לו"ז, גאנט ביצוע ומעקב. היום יודעים במשרד כל אחד ממאות אלפי הדירות באיזה שלב היא. ב-2017 יינתנו פי 2 היתרי בנייה מאשר ב-2014 ואנחנו פשוט נייצר יותר דירות משום שבעבר הבעיה הייתה היעדר קרקע מתוכננת".
גלנט התייחס לתכנית "תכנן ובנה" שחוברת מכרז ראשון במסגרתה פורסמה רק אתמול. "אתם שואלים אותי אם אפשרי לבנות שכונה שלמה עם תשתיות כוללות תוך 40 חודש? זה אפשרי. יגיעו חברות בנייה זרות והחיבור הזה עם הקבלנים שלנו יעשו את העבודה".
הוא התייחס לביקורת של בנק ישראל ושל הקבלנים על תכנית מחיר למשתכן והדגיש כי "אני יכול לומר שאני רואה דברים אחרים, ולא כל מה שראיתי לאורך השנים מבנק ישראל התממש במלואו. הרוכשים כבר לא מוכנים לשלם את מחירי הדירות שמציעים להם - אני רואה שלא מוכרים דירות יוקרה בכלל וגם דירות שעולות יותר מ-4 מיליון שקל נמצאות בהאטה משמעותית, וזה מחלחל לשוק - זה סימן ליציבות".
לאחר מכן חתם על תקנות חדשות בחוק רישום הקבלנים, שאמורות לצמצם את המכשולים הרגולטוריים והבירוקרטיים. תיקון התקנות מגיע לאחר עבודת מטה ממושכת, במטרה לייעל תהליכים ולחסוך בזמן ובהוצאות כספיות שנכון להיום מתגלגלות לצרכן. השינוי בתקנות בא לידי ביטוי בשני סוגי תקנות - אלה הנוגעות לסיווג, ואלה הנוגעות לענפי קבלנות.