פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כחלון: " אנחנו נישאר ונספק לכולם דירות"

      באירוע מועצת המנהלים של ענף הבנייה חזר שר האוצר והביע את אמונו בהצלחת תכנית מחיר למשתכן. כחלון ספג ביקורת מהנוכחים על מצב ענף הבנייה - על עודף הרגולציה והבאת חברות בנייה זרות

      כחלון: " אנחנו נישאר ונספק לכולם דירות"
      צילום: דייב שחר, עריכה: רן צימט

      "אני די רגוע בנושא של מחיר למשתכן. יש לנו כ-70 אלף קרקעות ואם נהפוך אותן להגרלות - זה יהיה מעולה", כך אמר היום שר האוצר, משה כחלון, באירוע מועצת המנהלים של ענף הבנייה שהתקיים בתל אביב. "רבותיי משבר הדיור זה משבר גדול. אני לא בא להאשים אף ממשלה אבל זה בור. ושפכתי כל מה שהיה לי לתוך הבור הזה כדי לכסות אותו. זה שאני יושב פה היום ומדבר על 36 אלף עסקאות – זה בגלל ששפכנו הכל לשם, וכן, עשינו גם טעויות בדרך. אבל אנחנו במקום אחר היום. המטרה שלי היא בעיקר לחזק ערים קיימות, אבל מצד שני אנחנו רואים עיר חדשה כמו חריש ולכן צריך למצוא את האיזונים וגם להקים ערים חדשות אם צריך. אסור לפתור בעיה על ידי יצירת בעיה אחרת".

      לקריאה נוספת:

      גלנט אופטימי: "ב-2018 תהיה בנייה מאסיבית וב-2019 נאכלס בקצב כפול"
      ענבל אור בסרטון קשה לצפייה: "ניסו לרצוח אותי, סיממו אותי ואת ילדיי"
      "יש האטה במשכנתאות – אולי תחילתו של צינון שוק הנדל"ן"

      כחלון אמר עוד כי "עשינו הרבה פעולות ואי אפשר להתעלם מזה. היעדים שהצבנו לעצמנו הם לא היעדים האחרונים, אני לא מוריד את הרגל מהדוושה. קרקעות פרטיות – הנושא הזה בדיונים. אנחנו צריכים לקצר הליכים גם לקרקעות הפרטיות. אנחנו כל הזמן מקצרים תהליכים בוועדות המחוזיות, אבל הרשויות המקומיות מכירות את המצוקה שלנו ולכן הן מנצלות את זה, וזה טבעי. קחו בחשבון שמדינת ישראל כבר כמעט לא גובה שקל לעצמה מהקרקעות".

      כחלון התייחס גם לצעדים שביצע עם כניסתו לתפקיד נגד משקיעי הנדל"ן ואמר: "הגענו למצב של 32% משקיעים במדינה. איך זוג צעיר יכול להתמודד עם המצב הזה. אז עושים צעדים קשים, אין מה לעשות. היום יש 17% משקיעים - אין ברירה. היום אנחנו לא במצב חירום אבל כשנכנסתי לתפקיד לא היתה ברירה. היתה דירה, היו מגיעים המשקיעים החזקים והזוגות הצעירים היו מסתכלים עליהם. אתם יודעים איזה סיכונים פוליטיים לקחתי על עצמי? לא עשיתי את זה בשביל עצמי, עשיתי את זה בשביל הזוגות הצעירים. לפי המחקרים שלנו אנשים היום שכבר איבדו תקווה, מגלים שאפשר ונרשמים להגרלות. יש אנשים שאומרים לי תודה ואני מבטיח לכם - כולם יקבלו. אנחנו מתכוונים להישאר עד מועד הבחירות ולספק לכולם דירות".

      כחלון התייחס גם לסיקור התקשורתי של הנושא ואמר: "אתם רוצים כותרות אבל מעולם לא אמרתי שנוריד את מחירי הדירות, אמרתי שנספק דירות - וזה יקרה. מדינת ישראל היא כלכלה ענקית של 400 מיליארד - כלכלה אדירה. אבל הדיור זה הנושא שמעניין את התקשורת. אני מדבר עם עורכי עיתונים ואני אומר להם, תראו מה קורה במדינה - אבל המחירים עולים באחוז - וזה תופס כותרות. יש צמיחה, הגרעון ירד, אבל מישהו הרים טלפון לשאול איך זה קרה? זה לא מעניין. הנושא הזה של הדיור מעניין את הציבור ואת התקשורת".

      משה כחלון במפגש התאחדות הקבלנים (יח"צ , כפיר סיון)
      משה כחלון (צילום: כפיר סיון)

      שר האוצר נכח באירוע עם בכירי ענף הנדל"ן וזכה לביקורת חריפה שהושמעה מצד יזמים ובכירי התאחדות בוני הארץ בנוגע להתנהלות המדינה בשוק. רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, שפתח את המפגש התריע כי "ענף הבנייה מצוי במסלול של התרסקות, הסיכונים שהקבלנים לוקחים על עצמם הם עצומים והידרדרות הענף תשפיע על כל המשק. בלי ודאות מינימלית, ענף הבנייה ימשיך בקריסה. אנחנו עובדים עם ימ"חים ריקים, רוצים לבנות כמה שיותר דירות אבל זה קשה".

      בריק התייחס לקריסת חברות ביצוע ואמר כי "יש פה תחרות שמביאה חברות לקחת סיכונים גדולים מדי, לא מעט מפשיטות הרגל הללו הן תוצאה של ביורוקרטיה מזעזעת, כי משרדי הממשלה עיכבו תשלומים. בשנתיים האחרונות היתה עלייה של עשרות אחוזים בעלויות הביצוע. בלי קרקע אין דירות ובלי קרקע אין ירידה במחיר. חסרים לנו עובדים".

      אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, הציג נתוני סיכום שנה והבהיר כי "התחלות הבנייה למגורים צפויות להיות בסדר גודל דומה למה שהיה ב-2015. בשנת 2017 על פי ההערכות יהיו 55 אלף התחלות בנייה ו-58 התחלות בנייה בשנת 2018, אז יש פה מגמה של שיפור וגידול אבל זה לא מכסה על חוסרי העבר והגידול במשקי בית. גמר הבנייה של 2016 צפוי להיות 44 אלף דירות. זה הנתון שמבטא את מספר הדירות בפועל וזהו נתון שנותר יציב ב-4 השנים האחרונות". בן שמעון הוסיף עוד כי "האוצר מדבר על 71 אלף יחידות דיור ששווקו – ועל פי אתר רמ"י 61 אלך דירות, מתכון כ-17 אלף יחידות דיור ללא חוברות מכרז ששווקו בימים האחרונים של השנה".

      רוני בריק (ניב אהרונסון)
      רוני בריק (צילום: ניב אהרונסון)

      "הבעיה בישראל היא כוח עבודה, ועובדים מקצועיים"

      אחד הנוכחים היה אורי דורי שמתח ביקורת על החלטת הממשלה לייבא לישראל חברות בנייה זרות ואמר כי "החברות הסיניות הן מאוד מתקדמות אבל השיטה שלהן לא מתאימה לשוק הישראלי, כבר הביאו לכאן בעבר חברות זרות וזה לא נגמר טוב. החברות הסיניות לא יביאו לכאן שום טכנולוגיה שאין בישראל. הבעיה בישראל היא כוח עבודה, ועובדים מקצועיים".

      כחלון אמר כי "משנות ה-70 הפריון בבניין הוא אותו הדבר וחייבים לשפר את הפריון. המדינה זינקה בכל התחומים בפריון - וענף הבניין לא. מחר נוציא קול קורא לתיעוש וניתן מענקים לבנייה מתועשת לבניינים בין קומה 3-9. בואו נוריד מסיכה קטנה: איך הגיעו לכאן החברות הזרות? אמרתם שאתם צריכים 20 אלף עובדים סינים. רצנו, השתדלנו, כולם התערבו בזה, אבל לא הלך. לא הצלחנו. ואז הוחלט להביא את החברות, זה לא לנצח, יש פה משבר, זוהי הוראת שעה ולכן אי אפשר לבוא בטענות לממשלה. ב-5 בחודש צריך להיחתם ההסכם בנוגע ל-20 אלף עובדים - ואני מקווה שהוא ייחתם ואז אולי לא נצטרך חברות זרות. עובד זה אמצעי ייצור וצריך את זה. אז שלא תהיה פה היתממות. אתם יודעים כולכם שניסינו להביא עובדים ממקומות אחרים, ממולדביה ורומניה, ולא הלך. אתם יודעים שהפתרון של חברות בנייה זרות לא היה הפתרון הראשון".

      "עובד סיני מרוויח 6,000 דולר לחודש ואם יביאו לפה הרבה עובדים המחירים יירדו, אם השכר יירד ב-1,500 דולר נוכל להוריד את מחיר הדירה ב-150 אלף שקל ואף אחד לא ייפגע מזה. הפתרון הוא להציף את השוק בעובדים", אמר ירון שורק, מנכ"ל אלקרה בנייה.

      חלק מהיזמים באירוע התייחסו לתמ"א 38 ולתחום ההתחדשות העירונית. ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, אמר כי "ההתנגדות של ראשי הרשויות לתמ"א 38 בגלל הפטור מהיטל השבחה, כלומר הם חושבים שהתוספת ביחידות הדיור צריכה להיות מלווה בתמריצים, לא בגלל שהם לא רוצים יחידות דיור". חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן אמר כי "היה צריך לתקן את העיוות הזה של ארנונה למגורים שהיא גרעונית וארנונה למסחר ותעסוקה שהיא בוננזה. ראשי הערים מזהים את הגרעון שכל תושב יוצר וזה עומד על כ-7,000 שקל לשנה לדירה".

      עמיר שאלתיאל, יו"ר חברת אלדר, מתח ביקורת על השינויים התכופים בענף ואמר כי "יש היפראקטיביות ברגולציה של הענף. יש שינויים בצפיפויות, תקני חניה, שינויים במיסוי, שינויים בתמ"א 38 שהעבירו את היזמים ויה דולורוזה בשנים האחרונות. הגיע הזמן להגיד די, לעצור ולאפשר לחברות הנדל"ן לעבוד עם תחזיות של שנתיים-שלוש קדימה".

      ראול סרוגו, מנכ"ל משותף בחברת סרוגו ובניו: "הרווחיות של הקבלנים נשחקה בשנים האחרונות ולכן לפני שמדברים על לרתום את הרשויות המקומיות – צריך לרתום אותנו. אנחנו זרוע הביצוע, אז אתם יכולים לצייר גרפים ולתכנן תכניות אבל בלעדינו אי אפשר לבנות. נכון, אנחנו אינטרסנטים, לדאוג לעצמנו אבל גם לדאוג לענף ולכבוד המקצוע.. על מנת שנבנה את ה-80 אלף יחידות דיור בשנה, צריך לרתום אותנו. אנחנו נבנה אם אנחנו נרוויח, אם לא נרוויח – לא נבנה".

      שאולי לוטן, מנכ"ל קבוצת לוינשטיין, מתח ביקורת על התנהלות הרשויות המקומיות ועל חוסר התיאום בין הגורמים השונים בתחום ואמר כי "כל רשות מקומית עושה מה שבראש שלה, מתחלף מהנדס עיר והכל משתנה - ומה אם יש סתירה בין החלטות של המועצה הארצית לבין תכנית מקומית? אנחנו לא מצליחים להתקדם. יש לנו בכפר יונה בעיה מעניינת, מע"צ וחברת חשמל לא מצליחים להחליט איפה יעבור קו החשמל - יש לנו שם 2,000 יחידות דיור שצריך לאכלס".

      יו"ר אגף הבנייה החוזית וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין, תקף את שר האוצר ואמר: "אם תעברו על הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות בתחום שלנו תראו את זה – הרווחים שלהם מזעריים, אדוני שר האוצר מתי תבינו ש"הזול עולה לכם ביוקר" ? האם חישבתם פעם כמה כסף המדינה מבזבזת כאשר קבלן פושט את הרגל? לא מזמן קבלן פשט את הרגל בפרויקט בכביש 1, כמה זמן לקח למדינה להחליף אותו? כמה זמן ושעות עבודה בוזבזו במשק בפקקים בכביש בזמן ההחלפה? כמה זה עלה למשק? האם מישהו מחשב את העלויות האלו? התשובה היא לא, כי את המחיר שילם כלל הציבור".