וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלי עוד פקחים פועלים ימשיכו ליפול באתרי בנייה

23.11.2016 / 16:04

תאונות העבודה באתרי בנייה, שמסתיימות במוות ופצועים, הן לא גזירת גורל. סנקציות פליליות כבדות ירתיעו ביעילות מעסיקים מפרי חוק ויצמצמו את הרשלנות שמובילה לתאונות עבודה. דעה

ספק 500

בתחילת החודש, כמו כמעט בכל חודש בחודשים האחרונים, התרחשה תאונת עבודה נוספת באתר הבנייה של שדה התעופה החדש הנבנה בתמנע, ליד אילת, כשעובד נפל מסולם במתחם מגדל הפיקוח והתיאום. מדובר בתאונה השישית במספר שהתרחשה באתר זה מאז אוגוסט 2015.

מיד לאחר שהתקבלה ההודעה על התאונה במשרד העבודה והרווחה הוצא צו להפסקת העבודות באתר ומפקח מטעם המשרד הגיע לבחון את היבטי הבטיחות הננקטים באתר. אבל ספק רב אם פעולות בדיקה אלה יהיו אפקטיביות במניעת התאונה הבאה.

אחת הסיבות המרכזיות לעלייה הדרמטית במספר תאונות העבודה בענף בנייה, היא המגמה המואצת לבנייה, שהביאה במקביל לעלייה משמעותית במספר המועסקים בענף הבניין. אם מוסיפים לכך את העובדה שענף הבניין טומן בחובו סיכונים מוגברים יותר לתאונות עובדים, יחסית לענפים אחרים, ואת העובדה שבישראל יש 17 מפקחי בנייה בלבד, שצריכים לפקח על 13,000 אתרי בנייה, מתקבל "מתכון" מושלם לתאונת עבודה.

ממסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי בשנים 2010-2016 נהרגו 363 בני אדם כתוצאה מתאונות עבודה, מתוכם 198 עובדי בניין. מדו"ח משרד הכלכלה האחרון עולה כי רוב התקריות (למעלה מ-50%) מתרחשות כתוצאה מנפילה מגובה בעת הבנייה.

עושה רושם שמבחינת הממשלה, מדובר בגזירת גורל, אחרת לא ברור כיצד עד היום לא ננקטו האמצעים המתאימים, הן ברמת החקיקה והן ברמת האכיפה, לצמצום מספר התאונות והפחתה משמעותית את מספר הפצועים וההרוגים.

משרד הכלכלה מעדכן מעת לעת את תקנות ניהול הבטיחות בהתאם למציאות המשתנה, אך אין די בכך. למשל, לפני שנתיים נכנסו לתוקף תקנות ארגון פיקוח ניהול בטיחות, שמטילות על כל אתר בנייה לקיים תכנית ניהול בטיחות. כתוצאה מכך נראה כי מנהלי הבטיחות מסתפקים מאז בעיקר בהטלת צווי בטיחות וצווי שיפור בעת גילוי ליקויים, ורק במקרים חריגים נפתחים במשטרת ישראל תיקי חקירה על עבירות רשלנות באתרי בנייה.

תיקון לחוק הפיקוח על העבודה שאישרה מליאת הכנסת ביולי 2016, מסמיך את מפקח עבודה להוציא צו סגירה זמני לאתר בנייה שבו עובד נהרג או נפגע קשה כתוצאה מתאונת עבודה. ואולם גם יעילותו של חוק זה מוטלת בספק משום שהוא טומן בחובו בעיות יישומיות משמעותיות. למשל, באוגוסט האחרון נפגע פועל מטרקטור באורח קשה ומשרד הכלכלה מיאן לשלוח מפקח שייתן צו סגירה לאתר משום שלטענתם לא מדובר "בפציעה קשה", וזאת בניגוד לדיווח מד"א שלפיו פונה הפועל במצב קשה עם חבלות בחזה.

אם רוצים להביא לצמצום במספר תאונות העבודה והנפגעים מהן כבר בשנה הקרובה, אין כל אפשרות להסתפק בפעולות קוסמטיות שמתבצעות בדיעבד, נחוץ לפעול בכמה מישורים במקביל וביד רמה.

משרדי הממשלה השונים, ובראשם משרד הכלכלה, ואגפי הבטיחות, חייבים להגדיל את מספר המפקחים ולהעלות את מספר ביקורי הפתע באתרי הבנייה. גם מתן תמריצים כלכליים למעסיקים שמשקיעים בבטיחות ודואגים לסביבת עבודה בטיחותית יוכלו ליצור מודעות לסביבה בטוחה יותר, ולמזער משמעותית את מספר הנפגעים בעקבות מחדלי בטיחות.

יש להשית סנקציות פליליות משמעותיות וכבדות, שיוכלו ליצור אפקט הרתעה יעיל נגד מעסיקים מפרי חוק ותופעות רשלנות שמובילות לתאונות עבודה. אין ספק כי מעסיק שיהיה חשוף לקנסות כבדים, ולכתבי אישום פליליים מטעם המדינה, יחשוב פעמיים וישתדל לשמור על סטנדרט בטיחות גבוה. במציאות שבה כמעט שלא מוגשים כתבי אישום עקב מחסור במשאבים, וגם אם מוגשים - אז רק בדיעבד לאחר אסון ובמקרים חריגים, ההרתעה בענף בקושי קיימת אם בכלל. בלי אימוץ השינויים האלה, מספר הנפגעים בשנת 2017 לא יפחת, ואף נורא מכך, רק - יגדל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

הכותב הוא עו"ד, עומד בראש משרד עמיקם חרל"פ ושו"ת, מומחה בתביעות נזיקין, תאונות וביטוח

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully