פרויקט הרחבתו של כביש מס' 4 כביש חיפה תל אביב הישן הוכרז כבר בשנת 2000 כפרויקט תשתית לאומי במטרה לשדרג את הקטע שבין מחלף רעננה דרום לבין מחלף נחל חדרה. הפרויקט הענק, שעלותו נאמדת במיליארדי שקלים, כולל הרחבה של הכביש הקיים ממחלף הדרים בצפון ועד מושב בני ציון בדרום ל-6 נתיבים (3 לכל כיוון), לצד הקמתם של 8 מחלפים חדשים.
אלא שפרט למשמעות התחבורתית הנרחבת, לפרויקט הזה יש צד נדל"ני חשוב: על פי ההערכות, הכביש המשודרג ייתן מענה לכ-150 אלף דירות חדשות שייבנו באזור, יאפשר בנייה של אלפי דירות חדשות וישפר משמעותית את הנגישות לתל אביב, לרעננה, נתניה, כפר סבא ושורה של יישובים באזור השרון וחדרה.
אלא שלצורך המהלך, צפויה המדינה להפקיע אלפי דונמים לאורך התוואי העתידי ונכון לעכשיו נראה כי המדינה עושה מאמצים רבים כדי ליצור בלבול וקושי בקרב בעלי הקרקעות שאדמותיהם יופקעו. מעיון בהשגות שהגישו מספר רב של בעלי קרקעות לתוכנית עולה כי התוכנית להרחבת כביש 6 נודעה להם ברגע האחרון ובמקרה, אינה כוללת מנגנון פיצויים, אינה כוללת לוחות זמנים להפקעה וגם גבולותיה אינם ברורים, או סומנו בחלק מהמקרים בצורה שאינה מתחשבת בבעלי הקרקע.
"מדובר בתוכנית תשתית לאומית, אך התוכנית שבה פורסמו ללא הודעות בנוגע להפקעות על אף שמדובר על אלפי דונמים שיופקעו לצורך המהלך. ההפקעות הללו כוללות קרקעות שבהן פועלים עסקים, מפעלים וכמובן לא מעט שטחים חקלאיים. אלא שבתוכניות של כבישים ארציים מקובל להכניס סעיף שמתייחס למנגנון הפיצויים כלומר מנגנון מסודר ומפורט שמסדיר את השאלות של איזה גופים ישלמו פיצויים, באיזה שיעור, מהי פרוצדורת הערעור ועוד שורה של סוגיות. בפרויקט כביש 431 למשל היה מנגנון פיצויים כזה שקבע כמה מתוך הפיצויים ישולמו למשל על ידי הוועדות המקומית, כמה על ידי עורכי התוכנית ומה יהיו לוחות הזמנים - אך בפרויקט הזה אין מגנון כזה", מסבירה בשיחה עם וואלה! NEWS עו"ד יפעת בן אריה, ממשרד עו"ד צבי שוב המתמחה בנדל"ן ותכנון ובניה.
בן אריה מייצגת לצד עו"ד צבי שוב 20 בעלי קרקעות שייפגעו מהמהלך. חלק מהחלקות ממוקמות בכפר יונה, אחרות בתחומי העיר חדרה, וחלקות אחרות ממוקמות לאורך תוואי הכביש מערבית לצומת פרדסיה, או צפונית לצומת הדסים. מההשגות שהוגשו עולה כי בחלק לא מבוטל מהמקרים, האופן שבו שורטטו גבולות ההפקעה צפוי לפגוע פגיעה קשה בבעלי הקרקעות.
"במקרה אחד באבן יהודה, המדינה החליטה להפקיע 98% משטח בגודל של כ-20 דונם. כלומר מתוך 20 דונם מפקיעים 19.5 דונם והמדינה מותירה לו רסיסי חלקה? אם מפקיעים כמעט הכל ראוי שיפקיעו את הכל. בחלקות אחרות מפקיעים חלק מהשטח ועל החלק האחר מטילים מגבלות בנייה חמורות באופן שלא רק שמגביל את בעלי הקרקע אלא גם שולל מבעל הקרקע פיצוי מלא. הפיצויים על חלקה שיש בה הגבלות בנייה נמוכים יותר ולכן ראוי שגם במקרה כזה יפקיעו הכל", מסבירה בן אריה. בהשגה שהוגשה נכתב בין השאר כי התוכנית להרחבת כביש 4 "שותקת" בנושא של מנגנון פיצויים וכי התוכנית מהווה "גזר דין מוות" עבור חלק מהקרקעות שיופקעו.
"חרף הפגיעה המהותית שמהווה התוכנית, לא נמסרה להם הודעה אישית על פרסומה להשגות הציבור ודבר קיומה נודע להם לאחרונה באקראי, מבלי שעמדה לרשותם מלוא התקופה להגשת השגות... התוכנית מייעדת את מרבית החלקות לדרך כך ששטחים רבים יופקעו בעתיד ומטילה על חלק מהמקרקעין מגבלות בנייה בהם אסורה כמעט כל בנייה. בחלקם אף נראה כי סימון "הקו הכחול" (גבולות התוכנית) נעשה באופן מלאכותי לשם הימנעות מפיצוי עתידי...יתרה מכך, על חלק מהמקרקעין מהווה התוכנית "גזר דין מוות"", נכתב.
הערפל הכבד סביב הפרויקט מגיע על רקע ניסיונה של המדינה לצמצם משמעותית את סכומי הפיצויים שהיא משלמת עבור הפקעת קרקעות, במסגרת חוק ההסדרים. ההצעה, המהווה חוק עוקף בג"ץ, מבקשת לצמצם בכ-75% את סכומי הפיצויים שאותם תשלם המדינה לבעלי קרקעות מופקעות.
בינתיים, פרט להשפעתו על בעלי קרקעות בתחומי ערים מרכזיות בשרון, הפרויקט התשתיתי החשוב צפוי להשפיע בין השאר על היישובים בצרה, בני ציון, אבן-יהודה, קדימה, קדימה-צורן, פרדסיה, נורדיה, שבות עם, בית יצחק שער חפר, כפר ידידיה וגם על קיבוצים ומושבים בהם כפר חיים, משמר השרון, העוגן ומעברות. "העובדה כי ההפקעה העתידית נטולת לוחות זמנים, אך כוללת כבר כעת מגבלות בנייה חמורות, משמעותה כי מצד אחד בעלי קרקעות בשטח התוכנית לעתים אינם יודעים מתי יפקיעו את חלקותיהם אך מצד שני גם אינם יכולים לפתח או להרחיב את עסקיהם", מסבירה בן אריה.
אחת הנפגעות העיקריות בתוכנית היא בין השאר עיריית כפר יונה שבשטחה מופקעים שטחים רבים ואף היא הגישה השגות לתוכנית. "יש בעלי קרקע בכפר יונה שמחזיקים בשטח של 10 דונם ואמורים להיכנס לתוכנית של איחוד וחלוקה שתקצה להם זכויות להקמת דירות מגורים. על פי התוכנית, מחצית מהשטח יופקע אך כאמור ללא מנגנון פיצויים ברור", מציינת בן אריה. בתחומי תוכנית הענק צפויים להיפגע גם בעלי עסקים רבים, בין השאר מפעל לייצור משטחי עץ בחדרה הפועל על קרקע פרטית שברובה תופקע.
"המצב הנוכחי בתוכנית ההרחבה של כביש 4 אינו כולל שלבים לביצוע ההפקעה. כלומר, אין התחייבות בכלל על השטחים שיופקעו, אין התחייבות על לוחות הזמנים ואין מנגנון פיצויים? איך אנשים יכולים לתכנן ככה את צעדיהם? בשנת 2016 עם חוק כבוד האדם וחירותו, ראוי שהמדינה תסדיר את הסוגיות האלה כשהיא מקימה פרויקט תשתית בסדר גודל כזה".