פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בניגוד לתפיסת הליכוד – אסור להקים עוד יישובים בנגב

      כוונת הממשלה להקים יישובים חדשים בנגב מעוררת מחלוקת עזה גם מצד ראש עיריית דימונה שהבהיר בכנסת כי מדובר בצעד שיחליש מאוד את ערי הדרום. "תנו לדימונה, ירוחם, ערד ומצפה רמון – ואל תקימו יישובים. כשהקימו את כרמים, 32 משפחות מדימונה הלכו, השופרא דשופרא"

      בניגוד לתפיסת הליכוד – אסור להקים עוד יישובים בנגב

      צילום וידאו: מגמה ירוקה

      כוונת הממשלה להקים יישובים רבים בנגב, מעוררת מחלוקת כבר תקופה ארוכה, בעיקר מצד המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה. עם זאת באחרונה התבטאו בעניין גם ראשי רשויות בנגב, וטענו כי יישובים נוספים יחלישו את היישובים הקיימים – בדומה לאופן שבו הקמתם של עומר ומיתר החלישו את העיר באר שבע בעבר.

      לקריאה נוספת:
      משכירים דירות ב-airbnb? רשויות המס בעקבותיכם
      "יש בועת נדל"ן והיא תתפוצץ – מי שיקנה דירה עכשיו ייתקע איתה"
      כך נלחמים הבאר שבעים במחירי השכירות העולים

      בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, נמתחה ביקורת חריפה מצד ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "בניגוד לתפיסת הליכוד - יש לחזק יישובים קיימים לפני שמקימים יישובים חדשים בנגב". ביטון אמר עוד כי "אנו עדים לאחת התקופות היפות של הנגב. שטח השיפוט של דימונה הוא 178,000 דונם והיא מונה 12,000 בתי אב. אנו בשלבי חתימה על הסכם גג. עכשיו הממשלה החליטה על השקעת 300 מיליון שקל בישובים חדשים. תנו לדימונה, ירוחם, ערד ומצפה רמון - ואל תקימו יישובים. הקימו את כרמים, ו-32 משפחות מדימונה הלכו. כל השופרא דשופרא, הילדים הטובים".

      בדיון, שהתקיים בראשות ח"כ דודי אמסלם על הקמת היישובים החדשים, אמר אמסלם: "זו שאלה עקרונית אם לפתח ישובים חדשים או לחזק את הקיימים". ועדת הפנים סיכמה את הדיון בכך שהיא קוראת לשר השיכון להיוועץ בראשי הערים בנגב בטרם יקדם תוכנית להקמת ישובים חדשים.

      ח"כ מאיר כהן, התייחס אף הוא לתוכניות הממשלתיות השנויות במחלוקת ואמר: "יש תמימות דעים – מיותר להקים יישובי שינה. הייתי מחלק את ה-300 מיליון גם ליישובים הבדואים. אני מהתומכים של פתרון אמיתי של ההתיישבות הבדואית בנגב. עם זאת, יש החושבים שהקמת היישובים החדשים נועדה להדיר בדואים. זו לא הכוונה. הכוונה שיווקית: כל ישוב כזה זה עוד עומר קטנה, והמחשבה היא שזה ימשוך אנשים מהמרכז, אבל יצא שכרנו בהפסדנו".

      עלות ההקמה של יישוב חדש הגבוהה פי-4 מחיזוק יישוב קיים

      ח"כ יעל פארן, שנכחה אף היא בדיון התייחסה להיבטים הסביבתיים הכרוכים בהקמת יישובים סביבתיים ואמרה: "לא נכון להמשיך לבנות יישובים חדשים. השאלה מה אנחנו משאירים לילדינו. כל ישוב חדש מייצר הרס סביבתי. מדברים על 5-10 יישובים, התוכנית תתרחב. מעבר לעלויות הכלכליות זה פשוט הרס מיותר. בנוסף כל יישוב חדש ייתקל בכאלה התנגדויות, שזה לא יתאפשר".

      בעבר הפיץ המשרד להגנת הסביבה חוות דעת כלכלית, שבה צוין כי הקמתו של יישוב חדש כרוכה בעלות כלכלית הגבוהה פי 4 מחיזוקו של יישוב קיים – בעיקר בשל צורכי הפיתוח והתשתיות הנלווים למהלך.

      בדיון נכח גם ח"כ עבדאללה אבו מערוף שאמר: "אי אפשר לדבר על יישובים חדשים כשיש אזרחים שחיים שם מאות שנים. זו החלטה לא ראויה. יש לחזק את היושבים שם ולהשקיע 300 מיליון זה מעט. צריך עוד 300 מיליון. יש הרבה כסף. כמה עולה ישוב אחד? זה יעלה יותר. זו הצעה ילדותית והוועדה צריכה לדחותה על הסף".

      ח"כ דב חנין, שמתנגד כבר תקופה ארוכה לתוכנית, כינה את התוכנית אבסורדית. "מעניין שח"כים מכיוונים שונים מגיעים למסקנה אחת – הנגב יקר לכולנו. אנו ברגע היסטורי, צומת דרכים. השאלה שבפנינו כל כך אבסורדית וכל כך מקוממת שקשה להבין. 35 יישובים בדואים קיימים פיזית. יש לאפשר לאנשים לחיות שם. יש ערים קיימות – דימונה, ירוחם, למה לא להוסיף להן שכונות? למה לא לפתח? כלכלית הקמת ישוב חדש זה עלויות עצומות", אמר.

      יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם סיכם באומרו כי "הוועדה מבקשת משר השיכון לזמן את ראשי הערים בנגב אליו ולשמוע את השגותיהם וטיעוניהם. משהו בבטן מפריע להם וחייבים לשמוע אותם. הוועדה תמתין לדיון בוועדה המחוזית, ולקראת ההחלטה במועצה הארצית, אם תתקרב החלטה שלא תשביע את רצון ראשי הערים, תקיים דיון מפורט על התוכנית".