מועצת רשות מקרקעי ישראל צפויה להתכנס היום (ד') לדיון דרמטי בגורל אדמות המדינה שמשמעותו עבור קופת המדינה מסתכמת במיליארדי שקלים: ההצעה שעומדת לדיון היא חלק מהרפורמה ברשות, לפיה חוכרי מגרשים בבנייה צמודת קרקע של עד כחצי דונם יוכלו להעביר את הקרקע לבעלותם ללא תמורה, ויינתנו הנחות משמעותיות גם לבעלי מגרשים של עד דונם. הצעה זו, אותה יזם בזמנו ראש רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן, נוגעת בשאלה האם המדינה תאפשר לבעלי זכויות חכירה לרכוש את הקרקע בהנחה של 9% מערכה.
גובה ההטבה בהצעה שתעלה היום לדיון הוגבל אמנם ל-300 אלף שקלים לחוכר, אך הגבלה זו חלה רק על בעלי קרקעות ביישובי עולים ובהרחבות של מושבים ויישובים חקלאיים ואילו לשאר האוכלוסייה, בעיקר עבור מי שמתגורר באזורי הביקוש במרכז הארץ, ההטבה עשויה להגיע למיליוני שקלים לכל חוכר.
החלטה זו מגיעה כיום לדיון לאחר שכבר קודמה בעבר מבלי שרשות מקרקעי ישראל בחנה באופן מקצועי את ההשלכות התקציביות שלה והעריכה כי גובה ההטבה יביא לאובדן הכנסות למדינה בסך של כ-70 מיליון שקלים בלבד. בשנת 2014 הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה בנושא לבג"צ במסגרתה נטען כי המהלך יביא להטבה כלכלית בלתי סבירה מצד המדינה ובעקבותיה נדרשה רשות מקרקעי ישראל לבצע בחינה מעמיקה של ההשלכות התקציביות.
חוות הדעת הכלכלית החדשה שגיבשה הרשות ואשר מונחת על שולחן המועצה כיום - מצאה כי ההפסד המעודכן לקופת המדינה יעמוד על כ-2.7 מיליארד שקלים (כ-2 מיליארד שקלים במגזר העירוני ועוד כ-700 מיליון במגזר הכפרי).
מי שמתנגד נחרצות למהלך הנוכחי וסבור כי ההגבלה החלקית על גובה ההטבה אינו מספק הם קק"ל והאגודה לצדק חלוקתי. בקק"ל, שאף הם צפויים להפסיד הכנסות מהמהלך, ציינו כי להחלטה זו השלכות מרחיקות לכת במישור החברתי, ציבורי ושוויוני אך הבהירו כי טרם ערכו בדיקה מעמיקה של אובדן ההכנסות שיספגו.
מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, ציין בשיחה עם וואלה! NEWS כי "ההתנגדות שלנו היא ממניעים שוויוניים בלבד וכך היה לכל אורך הדרך, מהרגע שההצעה הזו עלתה לדיון. קק"ל התחייבה כי במידה ויוחלט לבטל את ההחלטה, היא תייעד את ההפרשים בהכנסותיה לטובת תקבל לנגב ולפריפריה. אנחנו מעריכים כי קק"ל תפסיד למעלה ממאות מיליוני שקלים, אך לא ביצענו בדיקה מדוקדקת של הנושא", אמר.
שפיגלר ציין כי הוא דורש כי ההטבה הכספית תוגבל באופן רוחבי כלומר בכל הארץ - לסך של 150 אלף שקלים לחוכר וכי זכאי למגרש שאינו באזור עדיפות בו ישנן זכויות ליחידת דיור אחת ומעלה - יהיה מחויב לממש את פוטנציאל זכויות הבניה שהועברו לבעלותו בתוך 3 שנים.
בשיחה עם וואלה! NEWS ציינה גם עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי כי נוכח המידע החדש שהוצג והעלויות הכלכליות הנרחבות של המהלך, יש לעצור את ההחלטה ולבחון אותה מחדש. באגודה מסתמכים בין השאר על כך שגם בחוות הדעת הנוכחית של רשות מקרקעי ישראל לא נבחנה כלל העלות הצפויה מהמהלך.