"הפער של הדירות שקיים כיום בשוק מביא לכך שאנשים מחפשים פתרונות: אנשים גרים בקרוואנים, גרים עם ההורים, מפצלים דירות, לפעמים ברישיון, רוב הזמן בלי רישיון, וזה עוד משהו שהוא נסבל אבל עם הפער הזה יגדל תהיה פה קטסטרופה חברתית ואנושית מהמעלה הראשונה", כך אמר ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, בוועידת הדיור והנדל"ן לצעירים שהתקיימה אתמול (שני) בהרצליה. יצחקי התייחס בדבריו למחסור בדירות לעומת הביקוש אליהן ואמר כי "הדבר הראשון שאני עושה כשאני בא לעבודה זה להגדיל את כמות הדירות ולקצר את זמן הבנייה",
יצחקי הוסיף הערכה אופטימית כי מאמצי הממשלה בתחום שיווק הקרקעות והתחלות הבנייה השנה יניבו פירות בעתיד הקרוב. "בסוף נגיע למקום הזה, אני רואה את האווירה בוועדות. אנחנו משווקים קרקעות מהר ככל שאנחנו יכולים והמטרה היא שהמדינה תעשה כל שנה 50 אלף עסקאות. אני מקווה שזה יהיה תוך שנתיים, והמגמה היא לייצר עוד דירות כדי לספק את הביקושים".
בוועידה התקיים גם פאנל בנושא שוק השכירות, במסגרתו התייחס ח"כ רועי פולקמן (כולנו) לחוק שעבר השבוע בוועדת שרים לחקיקה, אותו קידם עם ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) והסביר כי הוא מתנגד לפיקוח על שכר הדירה בשוק. "רוב החוק לא עוסק במנגנון המחירים. הרוב עסק בדירה ראויה ובחוזה הגון. אני לא חושב שפיקוח מדינה על המחיר יעזור. אנחנו רוצים לעודד יציבות, שאנשים יוכלו לגור בדירה 4 שנים. אנחנו נתמרץ בעלי דירות לתת חוזים ארוכים, נסבסד חברת ניהול וביטוח דירה. יש מודל אנגלי שעובד יפה. המתווה שמתמרץ חוזים ארוכי טווח, זה מהלך שהמטרה שלו שיהיו עשרות אלפי חוזים הוגנים ארוכי טווח".
"את התרבות של בעלות על דירה צריך לשנות"
בפאנל נכחו גם דפני ליף, הפעילה בוועד שוכרי הדירות וגם רם שפע סיו"ר התאחדות הסטודנטים, שמתחו ביקורת על המתווה המרוכך של החוק, והעריכו כי הוא לא ישנה משמעותית את מצבם של שוכרי הדירות בישראל. פולקמן העריך מצידו כי המתווה ישפיע ואף יעבוד גם בתל אביב, שבה בעלי הדירות יכולים להעלות את שכר הדירה בשל הביקוש הרב. "יש הרבה בעלי דירות הוגנים וכאלה שלא רוצים להחליף דייר כל שנה. פיקוח על המחירים לדעתי זה צעד דורסני, ומצאנו צעד ראשון חשוב ומידתי לשיפור שוק השכירות".
מי שעוד נכחה בפאנל היא אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, שהתייחסה להתנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד לפיקוח על המחירים וכן להקמת רשם שכירויות בישראל כפי שמתקיים בשוק השכירות בברלין. "שרת המשפטים, איילת שקד, מאמינה בשוק חופשי ופחות רגולציה ובירוקרטיה. בברלין רק 15% מהבתים והשאר בבעלות תאגידים. זו תרבות שונה והשוואה לא נכונה, להקים עוד ועוד מנגנונים ציבוריים לא יעילים ולא אפקטיביים", אמרה.
"נשאלת השאלה איך עושים רגולציה על אנשים שחסכו כסף ורכשו דירות להשקעה? הצעת החוק היא הצעה שאומרת שאנחנו נתערב במקומות בלתי נסבלים של דירות לא ראויות וערבויות גבוהות מדי".
דפני ליף השיבה לפלמור כי "לאורך כל תקופת ההתדיינות על החוק, משרד המשפטים נמנע מלשמוע את ועד שוכרי הדירות. יש פה צביעות, לכל בן אדם יש אינטרס בשוק הנדל"ן ויש אנשים שיש להם אינטרס להעלות את המחירים. בשוק הנדל"ן והשכירות יש את הקרע שכל אחד מסתכל וחושב, זה או אני או הוא. המצב היום הוא שהשוכר אינו מוגן, כשמדברים על פיקוח נשאלת השאלה בכמה צריך ואפשר להעלות את שכר הדירה. אבל למה צריך להעלות את שכר הדירה?"
עוזי לוי, מנכ"ל החברה הממשלתית דירה להשכיר, שנכח אף הוא בפאנל התייחס למהלכים שמבוצעים כיום על ידי החברה בתחום השכירות ארוכת הטווח וציין כי השבוע נפתחת ההגרלה לכ-70 דירות בשכר דירה מפוקח בפרויקט של חברת אפריקה ישראל בהרצליה וכי הפרויקט כולו צפוי לספק 273 דירות בחוזים מוסדרים שמגדירים את מערכת היחסים בין השוכר למשכיר. באשר לשאלה מתי נראה בשוק מסה משמעותית של דירות להשכרה ארוכת טווח, הבהיר לוי כי "אנחנו לא אחראיים למספרים שפורסמו בעבר. מעולם לא דיברנו על 150 אלף דירות להשכרה (היעד שאותו הציב שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד י"ד) אבל היעד לשנים הקרובות הוא 30 אלף דירות להשכרה שכבר עוברות בוותמ"ל".
אבי ברזילי, משנה למנכ"ל אריה ישראל נכסים, אמר כי שוק השכירות אינו פתרון לשוק הדיור. "התרופה לא בידי הממשלה והמחירים ירדו רק כאשר הריבית תעלה. את התרבות של בעלות על דירה צריך לשנות. אנשים באירופה גרים באותה דירה במשך שנים. כשזה מאות דירות בארץ זה כלום. כשיהיו עשרות אלפי דירות, לזוג צעיר תהיה דילמה אם לקנות או לשכור דירה. היום אין לו דילמה כזו כי זה לקנות דירה או להיות נתון לחסדיו של בעל הדירה. רק אז אולי נוכל לשנות את התרבות ואנשים שיכולים לקנות דירות יעדיפו לגור בשכירות".