בשבוע שעבר התבשרנו על החלטת הממשלה לאשר את הצעתו של שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, להרחיב את היישובים הכפריים בפריפריה, תוך הקניית כלי עידוד לרכישת קרקעות באזורים אלה. היוזמה והמטרה ברוכות. פעולות לעידוד פיזור אוכלוסיית ישראל אל מחוץ למרכז הארץ תביא לפריחת הפריפריה. לנוכח העובדה שבעיות הדיור הן בזמן הווה, נשאלת השאלה אם מדובר בהחלטה בת יישום בקרוב - או שמא כל מטרתה לייצר כותרות מבטיחות?
לקריאה נוספת:
באיזו עיר בישראל התושבים הכי מרוצים?
תושב החוץ, המאהבת והסכסוך על הפנטהאוז באשדוד
דירה בתל אביב בפחות ממיליון שקל? עוד יש דבר כזה
כדי להבין מה לוח הזמנים הצפוי ליישום תוכניתו החדשה של השר, נבחן את מקרה קדימה-צורן, אף שמדובר בתהליך פשוט יותר מתכניתו החדשה של גלנט, מאחר שלא נדרש בה כל תהליך חקיקה, שמספר המתנגדים לה מועט יחסית.
לנוכח מצוקת הדיור באזור המרכז הוחלט לאחד את הישוב קדימה עם הישוב צורן ולהקים תוכנית אב חדשה ליישוב המשותף. התוכנית ביקשה להגדיל את מספר תושבי היישוב החדש בכ-15 אלף יחידות דיור, כלומר 50 אלף תושבים נוספים בקדימה צורן בלבד. ומתי נראה את הדירות בשטח במסגרת התוכנית המבורכת הזו? ובכן, המספרים לא ממש מעודדים.
ב-2010 הוקמה ועדת ההיגוי של משרדי הממשלה, שכללה מקבץ של רשויות ממשלתיות, בהן משרדי הפנים, התחבורה, החינוך, השיכון והגנת הסביבה, שמטרתה היתה לקדם את היוזמה. 5 שנים לאחר מכן הובאה התוכנית לוועדה המחוזית שבמחוז מרכז, ורק לפני כחצי שנה, באוקטובר 2015, החלו הדיונים בתוכנית. מי שהניח שמרגע תחילת הדיונים התהליך יואץ טעה, שכן התנגדות הרשות המקומית ליישום התוכנית הביאה לדחיית הדיון ההתחלתי בתוכנית לאפריל 2016.
כך קרה שבעוד שבתוכנית המקורית דובר על הכנת קרקעות זמינות למכירה לבנייה ביישוב עד לשנת 2030 דחתה הועדה את שנת היעד בעוד 5 שנים, לשנת 2035. חשבון פשוט מגלה שמדובר בתהליך של 25 שנה - משנת 2010 שבה התקיימה וועדות ההיגוי - עד 2035 - אז אמור להתחיל התהליך הצפוי להכנת היישוב קדימה צורן על פי המתווה החדש. כמובן שגם שנת היעד מוטלת בספק, שכן היא לא מביאה בחשבון את ההתנגדויות הנוספות שלבטח יגיעו מכיוונם של משרדי התחבורה, הגנת הסביבה, החינוך, הרשויות המקומית וכמובן בעלי קרקעות פרטיות.
מוטב יהיה אילו שר השיכון היה מפסיק להתעסק בהמצאת תוכניות חדשות שמייצרות כותרות בומבסטיות, ובמקום זאת מקדם תוכניות עבר שכבר קיימות בשטח. כשמביאים בחשבון את לוחות הזמנים הצפויים לתוכנית של גלנט - טובה ככל שתהיה - מבינים שבמקרה הטוב היא תקבל תוקף (רק תוקף) אולי, בעוד 7 שנים.
בנסיבות אלה נכון היה אילו שר השיכון היה מקדם כל אחת מ-64 תוכניות המתאר הכוללניות לישובים קיימים, שנמצאות כיום בהליכי תכנון מתקדמים וייתן להן תוקף. אמנם שמו לא יתנוסס כיזם התוכניות האלה, אבל בקידום אפקטיבי שלהן הוא ייתן מענה למאות אלפי זוגות צעירים כבר בעתיד הנראה לעין.
במקום לפרק ולבנות מחדש, מוטב לשר השיכון להמשיך את הבנייה הקיימת - זה נכון לציבור, גם אם לא גלנט התחיל את התהליך.
הכותב הוא מנכ"ל חברת משגב שיווק נדל"ן