לאחר מאבק אם ובנה הנכים קיבלו דירה בדיור ציבורי – אבל בקומה השנייה

תושבת קריית גת המוגדרת כנכה 100% שאחד משלושת ילדיה מוגדר אף הוא כנכה 100% נאלצו לעתור בחודשים האחרונים לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, נגד החלטת משרד הבינוי והשיכון. הסיבה: לאחר מאבק ממושך הצליחו האם ובנה לקבל את אישור המשרד לזכאותם לדיור ציבורי - אך בהחלטת הוועדה בעניינם נקבע כי יהיו זכאים לדירת 2 חדרים בקומה השנייה. בהיעדר החלטה מפורשת שמזכה אותם במעלית, המשמעות היא כי לכשיגיע תורם ברשימת ההמתנה לקבל דירה – הם יהיו זכאים לדירה ללא מעלית.

נכון להיום, המשפחה מתגוררת בקומה הראשונה בבניין מגורים בעיר, אך 16 המדרגות שמפרידות בין מפלס הרחוב לבין דירתם, לא מאפשרות לבן (31), המרותק לכסא גלגלים בעקבות מחלה, להגיע אל פתח ביתו. מצב זה מאלץ בני משפחה אחרים להגיע בכל פעם כדי לסייע פיזית בהוצאתו והכנסתו של הבן אל הדירה – עובדה שמצמצמת מאוד את יציאותיו מפתח הבית. נכון להיום, שכר הדירה שהם משלמים עומד על כ-2,600 שקל בחודש, והסיוע ממשרד השיכון עומד על 1,540 שקל בלבד.

"המצב הזה הביא את האם לפנות לפני כשנתיים לעמותת 'ידיד' בעיר. בנה הוכר כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. וגם האם מוגדרת עם נכות מלאה, אף שאינה אף שאינה מרותקת לכסא גלגלים. למרות המסמכים הרפואיים המאשרים את מצבם, בתחילה נדחו בקשותיהם לדיור ציבורי. שתי הוועדות המרכזיות במשרד דחו את הבקשה", מסבירה בשיחה עם וואלה! NEWS עו"ד שני רבינוביץ', מנהלת תחום הדיור במחלקה המשפטית של "ידיד".

בעמותה מציינים כי עו"ד יעל קסטן-רבסקי, הכינה בקשה לדיון מחודש בבקשת השניים לדיור ציבורי, ורק לאחר לחצים אושרה לבסוף זכאותם על ידי משרד השיכון. למרות זאת, ההחלטה בעניינם קבעה זכאות לדירה בקומה גבוהה יותר בהשוואה לדירתם הנוכחית – ובהיעדר החלטה מפורשת שמזכה אותם בדירה בבניין עם מעלית, המשמעות היא שיהיה עליהם להגיע לדירתם ברגל.

על רקע ההחלטה, עתרה עו"ד רבינוביץ בפברואר לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע ובעתירה ציינה כי מתן זכאות לדירה בקומה השנייה לאדם הרתוק לכיסא גלגלים פירושה מתן זכאות תיאורטית שלא יהיה ניתן לממשה בפועל, ולכן מדובר בהחלטה בלתי סבירה ן בניגוד לנוהל שדינה להיפסל. עוד טענה עו"ד רבינוביץ כי מתן דירת שני חדרים בלבד, למשפחה הכוללת אם ובן בגיר, כששניהם נכים עם ציוד רפואי רב, וכשלבן מחלה זיהומית שיכולה לסכן את האם, מהווה החלטה בלתי סבירה ודינה להיפסל.

בדיון שהתקיים בסוף חודש מרץ בנושא קבעה השופטת חני סלוטקי כי הבקשה תוחזר לבחינה מחודשת בוועדה הציבורית של משרד השיכון. "לא ברור מחוות הדעת האמורה, כיצד דחתה הוועדה מגורים בקומת קרקע, זאת בניגוד למסמך נוסף שהיה בפניה... ולפיו העותר אינו מסוגל לעלות מדרגות...", ציינה בהחלטתה.

יצוין כי על פי דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא, מאז 2007 חלה עלייה של כמעט 20% במספר הממתינים לדיור ציבורי וכי זמן ההמתנה עומד כיום על שנים ארוכות. באותו דו"ח נחשף עוד כי על אף זמן ההמתנה הארוך, במשך שנים עמדו מאות דירות ריקות שהמתינו לאכלוס ובמשרד הבינוי והשיכון מעולם לא טרחו לבחון את הנושא.

עם כניסתו לתפקיד הצהיר השר גלנט כי סוגיית הדיור הציבורי תהיה בראש סדרי העדיפויות של המשרד, והציג תוכנית מפורטת לטיפול בנושא, שכללה הבטחה להעברת 700 מיליון שקל שנותרו בקופת תקבולי מכירת דירות הדיור הציבורי לטובת רכישת דירות נוספות, ומהלכים נוספים שמטרתם הגדלת מלאי הדירות.

כעת מונחת בפני הוועדה הציבורית של משרד הבינוי והשיכון בקשתם המחודשת של השניים לדירה בקומת קרקע ובת 3 חדרים.

משרד הבינוי והשיכון, במסגרת הממשלה הנוכחית, לקח כמשימה ראשונה במעלה לשקם ולחזק את מערך הדיור הציבורי לאחר הזנחה של שנים. לצורך כך, בשנה הקרובה יוקדשו מעל מיליארד שקל לרכש יחידות דיור ציבורי ולשיקום מבנים.

האם ובנה, אושרו לקבלת דירה בשיכון הציבורי אך בשל היעדר אישור משרד הבריאות על היותו רתוק לכיסא גלגלים לא ניתן היה להקצות למשפחה דירה בקומת קרקע כפי שביקשו.

נציין כי בשל מלאי מצומצם של דירות בקומות קרקע, נאלץ המשרד לקבוע סדר עדיפויות במתן דירות אלה בהתאם לרמת מגבלת הניידות. זכאות לקומת קרקע ניתנת לרוב לדיירים הרתוקים לכיסאות גלגלים ואינם מסוגלים לעלות ולו מדרגה אחת.

המשפחה עתרה לבית המשפט בנושא, אך זה לא הפך את החלטת המשרד כי אם ביקש להחזיר את התיק לדיון חוזר בוועדה לבחינה מחודשת. ברגע שהמשפחה תשלח את המסמכים אותם התבקשה להמציא לצורך הדיון, תטופל בקשתם בעדיפות עליונה. נוסיף, כי משרד הבינוי והשיכון מסייע לאם ולבנה בסיוע בשכר דירה על סך 1,540 שקל מידי חודש בחודשו וכעת, במסגרת תוספת תקציבית יגדל הסיוע ב-600 שקל נוספים.