בוידאו: אולפן וואלה! NEWS לכבוד 4 שנים למחאה החברתית.
2 מיליון ישראלים שוכרים מעל 650 אלף דירות אך אורכו של חוזה שכירות ממוצע בישראל עומד על כשנה וחצי בלבד. אפליקציה חדשה שהושקה על ידי התאחדות הסטודנטים ודפני ליף, מבקשת כעת ליצור לראשונה מרשם שכירויות לאומי, שמתבסס על שיתוף מידע נדל"ני בשוק השכירות במטרה לייצר שקיפות שתסייע הן לפיקוח על המחירים והן להגדלת היציבות בו.
"אם מישהו היה אומר לי שחמש שנים אחרי המחאה החברתית אני אעמוד פה ואציג אפליקציה, לא הייתי מבינה מה הרעיון. כמי שהיתה מעורבת בקידום החוק לשכירות הוגנת אני יכולה להגיד שהאימפוטנציה של הממשלה היא לא מובנת. אני לא יודעת להסביר מה הבעיה ומדוע לא מעבירים אותו. יש נטייה להסתכל על כלים טכנולוגיים כמשהו שיווקי בלבד, אבל אני רואה איך הטכנולוגיה והשיתוף עובדים למשל בווייז אנשים מעדכנים אם יש מפגע, אם יש בעיה. שיהיה ברור, אני לא מחזיקה במניות בחברה הזו. אני רק מייעצת. יש פה משהו שיכול להיות מהפכני", כך אמרה היום (ב') דפני ליף, במסיבת עיתונאים משותפת עם התאחדות הסטודנטים.
האפליקציה, שהושקה תחת השם FAIRI, מאפשרת להציג את הדירות השכורות על גבי מפה והאופן שבו נכסים אלו מוצגים מבוסס על מערכת דירוג מרובת מדדים, שבאמצעותה יכולים הגולשים לדרג את הדירות, הן בהיבטי שכר דירה, הן בהיבטי תחזוקה, הן בהיבטי שביעות רצון מבעל הבית והן מבחינת מדדים סביבתיים נוספים.
ליף ציינה כי "כל מי שמכיר את חוק השכירות ההוגנת יודע שיש דבר אחד שאין עליו ויכוח והוא מרשם שכירויות. שיתוף מידע הוא דבר אקוטי. אין סיבה לפחד מזה. אנחנו לא שווייץ, אבל אנחנו רואים שאנשים מסכימים לחשוף את המידע. נכון שלבעלי דירות לא טובים אין אינטרס לשתף. אבל לא כל בעלי הדירה גרועים ולא כל השוכרים הם מלאכים. אם עכשיו חצי מיליון שוכרים היו משתפים את המידע שלהם זה היה מייצר היסטוריה. אם אני כשוכרת יכולה לראות שבדירה מסוימת העלו בחדות שכר דירה אבל לא טיפלו במפגעים או שיפצו אני יכולה להחליט שאני לא שוכרת. גם לשוכרים יש חלק במשחק. אנחנו מעוניינים בשוק הוגן ומאוזן ומתוך הבנה שהפוליטיקה הישראלית היא פחות רלבנטית כבר".
גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים המחזיקה ב-15% מהאפליקציה, הבהיר מצדו כי " זו השקה חדשה של מיזם, היא מלאת גאווה אבל היא גם מאוד עצובה. אנחנו 5 שנים אחרי המחאה החברתית, הרבה דברים קרו פה, הרבה חוקים עברו, או נפלו, אבל בתוך כל זה בחמש שנים לא נמצאו 61 חברי כנסת שהצליחו לשים בצד אינטרסים אישיים ששמו לפניהם את האינטרס הציבורי. מחירי השכירות עלו ב-50% ואין לנתונים הללו שום הלימה לשכר והחוק לשכירות הוגנת עדיין לא עבר. אנחנו לא באים לעשות כאן מהפיכה, אלא לתת עוד כלי בתוך סל פתרונות. אם מחר בבוקר עיריית תל אביב תציג חוזה שכירות מומלץ, נתמוך גם בזה אבל פה יש צעד שמטרתו עוררות אזרחית".
ארדיטי הציג נתונים לפיהם כ-45% מהסטודנטים בישראל שוכרים דירות וציין כי על פי נתוני מכון אלרוב, שיעורם של בני ה-30-39 המתגוררים בשכירות עלה משמעותית ב-15 השנים האחרונות, מ-25.5% בשנת 1997 ל-37.2% בשנת 2012. הוא התייחס למיזם עצמו ואמר כי מטרתו היא יצירת מרשם שכירויות לאומי, במטרה לאפשר ניהול של שוק השכירות.
"אנחנו רוצים ליצור שוק שכירות ברור, שקוף והגון יותר. שמקטין את הא-סימטריה של המידע. זה סוג של ניסוי חברתי ענק, מזכיר את AIRBNB אבל פה המטרה היא לא לראות את התועלת האישית, אלא לבקש מאנשים שימסרו לנו מידע בנוגע לנכסים שגרו בהם או גרים בהם. מה יוצא להם מזה? לא בטוח שיוצא להם מזה משהו אבל בטווח הרחוק נייצר שוק שכירות טוב יותר, מרשם שכירויות ענק. אולי יהיה חוק ואולי לא, אבל הכוונה היא לפחות להתחיל לאסוף מידע על השוק. אנחנו רוצים ליצור פלטפורמה שגם יהיה לה זיכרון של השוק, לא רק מה קרה היום בדירה מסוימת, אלא גם מה קרה לפני ארבע שנים. לתת לאנשים כוח". ארדיטי ציין כי הפעילות בנושא השכירות תמשיך להתמקד בין השאר גם בקידום הצעת החוק.
יאיר בראל, היזם שהופקד על האפליקציה: "האפליקציה מאפשרת לראות על גבי מפה הרבה מאוד נתונים. יש כבר מעל 5,000 דירות אמיתיות שאנשים הזינו לתוך האפליקציה בכל הארץ. הבניינים מדורגים על פי צבעים על פי מדדי השכירות ההוגנת. מי שעומד בכל המדדים מקבל דירוג "מלך". יש דירוג של השכנים, דירוג של בעל הדירה, דירוג של הדיירים, מציג פרמטרים של ועד בית, ארנונה, תחזוקה. באפליקציה יש גם מחשבון שכירות הוגנת, שנותן את המחיר שצריך לשלם על פי מדד המחירים לצרכן".