כיממה לאחר שהממשלה אישרה להקים חמישה ישובים חדשים בנגב צעד שאליו מתנגדים ראש עיריית באר שבע, ארגוני הסביבה וגורמים במשרד האוצר -עולה כי שניים מהיישובים החדשים יוקמו על גבי שטחים שבהם מתגוררת אוכלוסייה בדואית. בדיקה שביצעה האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" העלתה כי הישוב "דיה" מתוכנן להיבנות בשטח הכפר הלא מוכר קטמאת, בו מתגוררים נכון להיום כ-1,500 בני אדם והישוב הנוסף "נווה גוריון" מתעתד לקום על חלק מאדמת ביר האדג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים.
באגודה לזכויות האזרח ו"במקום" מתחו ביקורת חריפה על כוונת הממשלה להקים את היישובים החדשים במיקום זה, וטענו כי התוכנית גם תשפיע לרעה על כל היישובים הקיימים בנגב - ערבים ויהודים. "החלטה זו אינה אלא המשך למדיניות הממשלה של תכנון אי שוויוני, המנסה להעביר את תושבי הכפרים הבדואים לישובים עירוניים וסמי עירוניים או לעיירות הקיימות, המדורגים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי וסובלים ממצוקות רבות. במקביל, המדינה מאפשרת הקמת של עוד ועוד ישובים קהילתיים קטנים המיועדים ליהודים. כך, במקום להעניק פתרון ראוי וצודק לבדואים שבנגב, התוכנית רק מחמירה את המצב ומפלה אותם לרעה תוך פגיעה בזכותם לשוויון, כבוד וקורת גג", ציינו.
ההחלטה החדשה, שכעת תועבר לתכנון במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כוללת כאמור את הקמתם של 5 יישובים קהילתיים חדשים בנגב: "שלח", שימוקם בין אשלים לפתחת ניצנה; נווה גוריון, שיקום בין רביבים לבין כפר רתמים; יישוב קהילתי שלישי בשם דניאל, שיוקם בצמידות לקריית החינוך האזורית ולכפר השיקומי עלה נגב; יישוב קהילתי נוסף בשם "אשל הנשיא", שיוקם בצמוד למרכז החינוך האזורי של המועצה האזורית מרחבים; וכן יישוב קהילתי שייקרא דיה, סמוך לכביש 80.
עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח אינם היחידים שמביעים התנגדות למהלך. כפי שפורסם לאחרונה בוואלה! גם סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, האחראי על תחום הדיור במשרד, גיבש עמדה המתנגדת להקמתם של היישובים החדשים בטענה כי מדובר בצעד לא נכון מבחינה כלכלית, אשר יפגע ביישובים הקיימים בנגב. "להקמת יישוב חדש ישנה עלות חריגה בהשוואה להרחבת ישובים חדשים מאחר והיא מחייבת הקמת תשתיות ראש שטח שאינן נחוצות בהרחבה צמודת דופן של יישוב קיים, כגון-פריסת מערכות ביוב חדשות, כבישים חדשים, מערכת חשמל חדשה וכיוצא בזה. בנוסף לאמור, מדיניות הקצאת מקרקעין מחייבת משנה זהירות מעצם היותה משאב במחסור. השימוש בקרקע בהקמת ישוב חדש אינו יעיל לעומת הרחבת ישוב קיים. הקמת ישובים חדשים תחייב שימוש נרחב יותר בקרקע, ועל כן תפגע במדיניות ציפוף האוכלוסין ותקטין את עתודות הקרקע המיועדות לדורות הבאים", ציין ניצן.
ניצן פירט עוד בעמדתו כי "על מנת לחזק את אזור הנגב פועלת הממשלה לחיזוק היישובים העירוניים והכפריים הקיימים באזור אשר ממילא סובלים מקשיים רבים כגון האיתנות הפיננסית של הרשויות, הקושי למשוך אוכלוסייה חזקה לישובים הקיימים וריחוק ממוקדי תעסוקה, תרבות ובילוי. הקמת ישובים חדשים תמשוך אוכלוסייה בעלת מאפיינים סוציו אקונומיים גבוהים וכך תחליש את פוטנציאל ההתפתחות של היישובים הקיימים ואף תמשוך אוכלוסיות חזקות מתוך יישובים אלו".
בעמדה זו שלבסוף לא התקבלה הדגיש ניצן בין השאר כי הקמת יישובים חדשים תעמיד בסכנה את מאמצי הממשלה להרחבת היצע הדיור במסגרת היישובים הקיימים בהם הסכם הגג שנחתם לאחרונה עם העיר באר שבע, במסגרתו הוחלט על הקמה מואצת של כ-20 אלף יחידות דיור. "נראה שניתן לספק את הביקוש למגורים על ידי הרחבה נוספת של הישובים הקיימים ללא הצורך בהקמת יישובים חדשים".
מי שעוד מתנגד לצעד זה הם ארגוני הסביבה, ובהם החברה להגנת הטבע, אשר לצד רשות הטבע והגנים, הביעו עמדה נחרצת כנגד הקמתם של יישובים חדשים, בטרם מוצו עתודות הפיתוח ביישובים הקיימים. בעמדת החברה נכתב בין השאר כי הקמת יישובים חדשים תביא לפגיעה מיותרת בסביבה וכי על פי עבודה שבוצעה במשרד להגנת הסביבה עולה כי עלות הקמתו של יישוב חדש עומדת על פי שלושה מהקמת יחידות דיור ביישוב קיים, בשל סוגיית הפיתוח התשתיתי הנדרשת.
בין המתנגדים גם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', אשר אמר לאחרונה בראיון לוואלה! כי יתנגד נחרצות להקמתם של היישובים החדשים, שכן הם יפגעו במאמצים העירוניים והממשלתיים לחזק את בירת הנגב.
משרד הבינוי והשיכון מסר בתגובה כי "הממשלה קיבלה החלטה משמעותית להקמתם של יישובים חדשים שיחזקו את ההתיישבות בנגב. מדובר בהחלטה ראשונית שמגדירה יעד ברור של עבודת מטה בינמשרדית בהובלת משרד הבינוי והשיכון לקראת המהלך. כל הפעולות יעשו כחוק ובהתחשב בנושאים השונים וביניהם נושא הבעלות על הקרקע. נושא האוכלוסיה הבדואית בנגב הוא נושא חשוב המחייב טיפול מערכתי, כפי שעלה גם בדיון בממשלה".
בתנועת רגבים בירכו על התנעת המהלך. "ההחלטה על הקמת היישובים החדשים נמצאת רק בתחילת דרכה ותעבור הליך ממושך של תכנון מקצועי, בו ישוקללו הצרכים השונים של בניה ופיתוח מחד, מול שמירה על המרחבים והטבע מאידך. זהו צורך השעה לפיתוח הנגב שייתן מענה חיוני גם למצוקת הדיור. על אף שהקמת יישובים חדשים עשויה להיות כרוכה בעלויות גבוהות מאשר פיתוח יישובים קיימים, זהו המחיר המתבקש והנכון למען הפרחת הנגב".
מנגד, תוקפים ברגבים את ''האגודה לזכויות האזרח'' ועמותת "במקום", שבהודעה לתקשורת שהוציאו נטען כי "היישוב נווה גוריון אמור לקום על חלק מאדמת ביר האדג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים והיישוב 'דיה' מתוכנן על הכפר הלא מוכר קטמאת בו מתגוררים כ-1,500 בני אדם".
"טענות ארגוני השמאל לוקות במידה חריפה של חוסר אמת. הכפר קטמאת, אינו אלא כינוי נלעג לשרשרת מקבצים לא חוקיים שנבנו ברובם על אדמות מדינה הרשומות בטאבו בין ערד לעיירה ערערה. היישוב 'דיה' מתוכנן להבנות על אדמות מדינה אלו", מציינים ברגבים. "היישוב המתוכנן 'נווה גוריון' ממוקם על קרקע יהודית בבעלות פרטית, עליה השתלטו באופן לא חוקי עבריינים בדואים".