ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', מקשיב בשנה האחרונה היטב לנאומיהם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וגם לנאומיו האחרונים של שר הבינוי, יואב גלנט, שמקפידים להצהיר כי באר שבע תהפוך מעיר דרומית של 200 אלף תושבים למטרופולין חזק של חצי מיליון תושבים תוך עשור. "באר שבע תהיה בירת הסייבר", מצהירים מעל כל במה, "ייבנו בה 20 אלף יחידות דיור תוך חמש שנים", "תהיה בה רכבת קלה", וכמובן שגם שטחי תעסוקה חדשים מתוכננים להיבנות בה.
אלא שדנילוביץ' מצידו מהסס לצאת בהצהרות גרנדיוזיות. הדרך להגשמת החלום המטרופוליני, הוא טוען, לא עוברת רק דרך מספרים. "ממני לא ישמעו הצהרות על מספר תושבים", הוא מבהיר מיד בהתחלה. "כדי שיבואו לפה צעירים חזקים, כדי שלבאר שבע יהיה עתיד תרבותי, כלכלי, מדעי, אי אפשר לבנות רק על יחידות דיור הרי צריך לשאול, בשביל מי יבנו את כל יחידות הדיור האלה? היססתי ולא מיהרתי לחתום על הסכם הגג עם הממשלה, כי זהו הסכם יומרני והאצבע שלי לא קלה על ההדק. אני מוכן להיות חלק מהמשימה הלאומית, אבל בתנאי שבאר שבע תהפוך להיות מטרופולין אמיתי ואטרקטיבי, בתנאי שיהיה פה מהלך אסטרטגי. שיהיה ברור, המטרה היא לא לנסות להתחרות בתל אביב, לא להיות חיקוי של תל אביב, אלא לבנות משהו אחר וטוב".
אם עוזבים את ההבטחות ומסתכלים על הנתונים היבשים, נראה כי באר שבע נהנית מפוטנציאל לא רע: עיר עם מקומות היסטוריים, נוף מדברי, שטח שיפוט כפול מזה של תל אביב ואוכלוסייה שחצתה את רף ה-200 אלף, שבה ממוקמים שורה של מוסדות משמעותיים עבור תושבי הנגב: אוניברסיטה, בית חולים, מוסדות תרבות וחינוך. התחבורה אל העיר גם היא שופרה בשנים האחרונות, עם הימתחות כביש 6 דרומה וקו רכבת ישיר ומהיר. אלא שלמרות הפוטנציאל, נשאלת השאלה מדוע גם בשנת 2015 היכולת של באר שבע למשוך אליה זוגות צעירים מאזור המרכז נותרה נמוכה מאוד?
בעיה תפיסתית
"כששאלתי צעירים מאזור המרכז מתי בפעם האחרונה הם היו בבאר שבע או האם יהיו מוכנים לגור שם, מרביתם צחקו וביטלו את האפשרות על הסף. הסיבה לכך היא בעיקר תפיסתית: רוב הזוגות הצעירים מאזור המרכז חיים בבועה. הם לא מכירים את העיר, לא יודעים מה יש לבאר שבע להציע, ולא מתרשמים מתוכניות הממשלה להקים שם 20 אלף יחידות דיור, או מרכז סייבר. התוכניות הממשלתיות טובות מאוד, אבל נכון להיום, העיר זקוקה גם לפעולות נוספות שיסייעו לה להיות מוקד משיכה משמעותי", אומרת קרן חיות, מי שיוזמת בשבוע הבא את כנס באר שבע, אחד מארבעה כנסים מטרופוליניים שיתקיימו בתקופה הקרובה ברחבי הארץ.
בכנס באר שבע, שאליו יגיעו המשתתפים ברכבת מיוחדת שתצא מתל אביב לבירת הנגב, ינסו בין השאר לענות על שאלת הפער הזהה - בין הפוטנציאל הגדול שיש לבאר שבע לבין הדרך למימושו.
אם שואלים את דנילוביץ', נקודת המוצא שממנה צריך לצאת כדי להבין מה צריכה העיר היא הציפיות של הדור הצעיר: "הצעירים הישראלים היום לא מוכנים להתפשר הם רוצים גם דיור איכותי, גם תעסוקה, גם תחבורה טובה וגם חינוך ומערכת בריאות איכותיים, לצד מקומות בילוי ותרבות. מרכז הסייבר, שבהתחלה צחקו ולא האמינו כי הוא יקרום עור וגידים, יהפוך אותנו למרכז ידע בינלאומי ואני מארח כבר באופן קבוע משלחות שמתעניינות ורוצות להגיע. נוסף לכך העיר מתפתחת: יש את קריית הספורט, מוזיאון המדע, מוזיאון הילדים, פארק אמפי באר שבע וכל אלו משדרגים את איכות החיים בעיר. קהל היעד שלי הם בדיוק אותם זוגות צעירים: הם לא מתפשרים והם רוצים הכל הכי טוב".
במשרד האוצר והבינוי, אותם משרדים שמצהירים כי באר שבע תהיה מטרופולין חזק, לא מציגים בשלב זה תוכנית סדורה לעיר, אלא רצף של החלטות ממשלה שהתקבלו לאורך השנים ובהן גם הסכם הגג האחרון בתחום הדיור אך מדגישים כי ההצהרות מגובות בתקציבים: בשנים הקרובות צפויה המדינה להקצות מיליארד שקל לעבודות התשתית בעיר במסגרת הסכם הגג, עוד כ-280 מיליון שקל להקמת מוסדות ציבור ועוד כ-250 מיליון שקל נוספים לטובת חידוש השכונות הוותיקות בעיר.
אלא שאותה ממשלה שממצבת את באר שבע "על הנייר" כמטרופולין חזק, מקדמת באותה נשימה שורת יישובים חדשים באזור הדרום, שצפויים להערכת גורמים רבים, ובראשם ראש העיר, לרוקן מתוכן את המאמצים הגדולים המושקעים בעיר. היישובים החדשים, טוענים המתנגדים, ימשכו אליהם את האוכלוסייה החזקה בדומה למה שקרה עם הקמתם של מיתר ועומר והעיר באר שבע שבתחומה ייבנו אלפי יחידות דיור מוזלות בשנים הקרובות, עלולה להישאר עם אוכלוסייה חלשה יחסית וקושי רב במימוש הפוטנציאל שלה.
חבל היישובים החדש בחבל ערד, ועוד חמישה יישובים נוספים שעל הקמתם הצהיר השר גלנט רק בשבוע החולף, יוקמו כולם בדרום הארץ. איך מתמודדים עם איום כזה, בדיוק בתקופה שבה אתה מנסה לחזק את העיר?
"היישובים החדשים האלה לא יקומו, נקודה", פוסק דנילוביץ', "אנחנו נעשה הכל כדי שהם לא יקומו. המדינה חייבת להיות חכמה ונבונה כדי לשפר את איכות החיים ביישובים הקיימים ולא הגענו עדיין למנוחה ונחלה, בואו נשקיע בשדרות, בדימונה, בירוחם וביישובים הבדואים המוכרים. לפני ששופכים מיליארדי שקלים בעוד יישובים צריך לטפל בקיימים. הבהלה הזו בנושא הדיור גורמת לכך שלא מתכננים בצורה נכונה: אני מבין את הלחץ ואת הרצון ליישב ולהקים, אבל אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה תוך יצירת טעויות שתהיינה בכייה לדורות".
לא יווצרו סלאמס
פרט ליישובים החדשים, הרי שמבחינה נדל"נית, באר שבע צפויה להיות מוצפת בשנים הקרובות ביחידות הדיור המוזלות של שיטת "מחיר למשתכן" שיוקמו בשטחה. במסגרת הסכם הגג החדש ישווקו בבאר שבע מדי שנה בין 2,500-4,000 יחידות, רובן ככולן בשיטה זו, בשכונות נווה זאב, קריית גנים, כלניות, מבואה מערבית, רמות, מבואה צפונית ושכונת הפארק.
האם אין סכנה כי ייבנו מהר יחידות דיור מוזלות ועד מהרה יווצרו בעיר 'סלאמס' (שיכונים)?
"אנחנו לא ניתן שיהיו פה סלאמס, שתהיה פה בנייה זולה. אנחנו נעמוד על איכות הבנייה ובאותה נשימה נאפשר לזוגות הצעירים להתגורר בדירות במחיר סביר".
בהקשר הזה מעניין לציין כי סוגיית מחירי הדיור, שהבעירה את שוק הנדל"ן בכל הארץ בשמונה השנים האחרונות, היכתה בבאר שבע בצורה החריפה ביותר: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2007 ועד 2013 למשל, עלו מחירי הדירות בישראל בכ-85.8% אך העלייה החדה ביותר נרשמה בבאר שבע, שם זינקו המחירים בשנים אלו בכמעט 109% בפלח השוק של הדירות הקטנות ובכ-92% בפלח השוק של הדירות הגדולות.
התוצאה המיידית של המספרים הללו היתה הפיכתה של באר שבע לעיר בעלת שיעור משקיעים גבוה מאוד. הרצון להכניס לעיר אוכלוסיה חזקה, שתרכוש בה דירות על מנת להתגורר בה, מטרידה את קברניטי העיר ואחת התקוות לחיזוק העיר נטועה במעבר בסיסי צה"ל דרומה. בתקופה האחרונה הרבה דנילוביץ' לבקר את הממשלה על העיכוב במהלך, אך לדבריו הושגו לאחרונה הסכמות שיאפשרו את קידום הנושא.
התוכניות הנדל"ניות הנוכחיות לעיר צפויות לעבות מאוד את באר שבע ביחידות דיור חדשות, אבל אין חשש שהשכונות הוותיקות ייזנחו מאחור?
"לא ניתן שיהיו כאן שתי ערים, אחת חדשה והשניה ותיקה, אנחנו נשקיע גם בשכונות הוותיקות".
דנילוביץ' מציין כי אחד המהלכים המשמעותיים שבאר שבע מתניעה בימים אלה ממש הוא גיבוש חבילת תמריצים עבור יזמים לטובת קידום ההתחדשות העירונית בבאר שבע. בחודש האחרון התקיים בעירייה יום עיון בהשתתפות משרד עו"ד גינדי-כספי, המתמחה בנדל"ן, בנושא התחדשות עירונית, במטרה להבין את החסמים הקיימים כיום ואת התמריצים שניתן להציע ליזמים. "כיום אין הרבה פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, ישנם רק פרויקטים בודדים, אך יש צעדים בתחום המיסוי וזכויות הבנייה שניתן להציע ליזמים שיחפו על העובדה כי ערך הקרקע אינו גבוה", מסביר בשיחה עו"ד שי אליאב, שצפוי ללוות את העירייה בנושא.
"יש פה הזדמנות גדולה, אנחנו מוצפים בפניות ויש הרבה חברות שלהוטות להיכנס לתחום, אבל יכול להיות שההזדמנות הזו תחלוף אם לא ננצל אותה. עד היום לא הסכמנו להגדיל משמעותית את אחוזי הבנייה, כי המשמעות היתה לבנות לגובה אבל אנחנו לא יכולים רק להגיד 'לא' ולכן יש לי כוונה לקדם את זה", אומר דנילוביץ'.