לפי התיאוריה הכלכלית המקובלת, אין יתרונות מובהקים לבעלות על דירה בהשוואה למגורים בשכירות. במבחן התשואות על פני זמן (נסו להתעלם לרגע מהריבית האפסית שנדמית לנו כמציאות קבועה, או מהזינוק במחירי הדירות ב-8 השנים האחרונות), הוכח יותר מפעם אחת שמוטב שלא להשקיע את ההון העצמי דווקא ברכישת ארבעה קירות למגורים. עם זאת, המציאות מוכיחה כי העניים גרים בשכירות, והעשירים גרים בדירות משלהם (בהכללה כמובן).
על-פי נתוני האוצר, הכנסה חודשית ממוצעת של בעל דירה עומדת על 19,300שקל, לעומת הכנסה של 8,650 שקל לשוכר דירה. במבחן הנכסים הפיננסיים, בעל דירה מציג בממוצע נכסים בשווי כולל של 700 אלף שקל, לעומת 190 אלף שקל לשוכרי דירות.
בשורה התחתונה, העושר הממוצע של משקי-בית שבבעלותם דירה, גדול פי 15 בממוצע ממשקי-בית שאין בבעלותם דירה.
אגב, מי שמחפש סיבה טובה להצדיק את "מס הדירה השלישית", יכול למצוא אותה בנתונים הללו: ההכנסה הממוצעת של משק-בית המחזיק ב-3 דירות או יותר עומדת על 46אלף שקל בחודש. אי-השוויון הישראלי הידוע לשמצה נובע בראש ובראשונה מהחזקה בנדל"ן.
