במשך שנים הייתה שכונת נגה ביפו שכונה של מוסכים, בתי מלאכה ומבנים ישנים, שאליה הגיעו אמנים ויוצרים צעירים בגלל מחירי השכירות הנמוכים. הם פתחו גלריות ועסקים קטנים, יצרו קהילה והעניקו לשכונה את האופי הבוהמי והיצירתי שהפך אותה בשנים האחרונות לאחת השכונות המבוקשות בעיר. עכשיו, לטענת התושבים ובעלי העסקים, קם הגולם על יוצרו ואותה הצלחה בדיוק מתחילה לדחוק אותם החוצה.
ההתייקרות מגיעה מכמה כיוונים במקביל - מחירי השכירות בשכונה עלו משמעותית, ובמקביל עיריית תל אביב-יפו מבקשת לשנות את סיווג הארנונה של השכונה מאזור 4 לאזור מס 1, רמת החיוב הגבוהה ביותר בעיר.
המהלך, שאמור להיכנס לתוקף ב-2027 בכפוף לאישור משרדי הממשלה, מעורר זעם בקרב תושבים ובעלי עסקים, שטוענים כי המציאות בשטח אינה מצדיקה את ההגדרה. הם מצביעים על קרבה למפגעי רעש, רחובות מוזנחים והשתלטות על שטחים ציבוריים על ידי הומלסים. לצד זאת חוששים התושבים כי העלאת המיסוי עלולה להאיץ את תהליך הדחיקה של האוכלוסייה הוותיקה והזוגות הצעירים החוצה מהשכונה, לטובת פרויקטי יוקרה בלבד.
"אנחנו בשוק, כי עיריית תל אביב החליטה פה להכפיל לנו את הארנונה, דבר שזעזע פה את כל השכונה. זאת המלחמה שלנו כרגע. העירייה לא נוקפת אצבע כמעט בשכונה הזאת", אמר דן רייזנר, פסל במקצועו, שגר ועובד בנגה מאז תחילת שנות ה-90. "כבר התחלנו להתארגן, אנחנו לא נסבול את זה. יש פה קהילה מאוד חזקה, והקהילה הזאת תילחם כדי לשמור את הצביון הייחודי של השכונה הזאת", לדבריו.
"הגענו בגלל שהיה זול. היום השכונה כבר שווה הרבה יותר"
רייזנר הוא אחד מהאמנים שהגיעו לנגה כשהיא הייתה רחוקה מאוד מהתדמית שיש לה היום. "לא באתי לפה מתוך יומרות נדל"ניות", הוא סיפר. "באתי לפה מתוך צורך פרקטי ביותר של מרחב, שקט ומקום לעבוד, וגם קרבה לבעלי מלאכה. פה אפשר היה לרכוש חנויות בדמי מפתח", הוסיף.
לדבריו, הקהילה שנוצרה במקום לא הייתה מקרית. "כל פעם שהיה יוצא איזשהו בעל מלאכה מהוותיקים, והחנות שלו, העסק שלו או דמי המפתח שלו היו מתפנים, היינו מתחילים לחשוב יחד, החברים האחרים פה, היוצרים, את מי אנחנו רוצים למשוך לתוך השכונה ומה חסר לנו. מתוך זה, לאט-לאט נרקמה השכונה".
אלא שכעת, אותו תהליך שהפך את נגה למקום מבוקש מאיים, לטענת התושבים, למחוק את מי שיצר את אופייה. "לפעמים הבעיה בשכונות של אנשים יוצרים ויצירתיים היא שהם עושים הרבה פעולות לבד, והם יכולים לקחת אזורים ולהרים אותם, וזה מה שאנחנו עשינו בשכונה הזאת, הרמנו אותה ממצב שלא רחוק מאשפתות", אמר רייזנר. "אבל במקום לקחת את הדבר הזה ולהניף אותו ולעזור, מה העירייה עושה עכשיו? מקפיצה לנו פי שניים את מחירי הארנונה", קבע.
"איך אפשר להעלות ארנונה ב-100% כשהמצב פה רק נהיה גרוע יותר?"
הטענה הזו חוזרת שוב ושוב בשיחות עם תושבי השכונה. מיכל, תושבת ובעלת עסק בנגה, הוסיפה: "הארנונה הולכת להיות כאן בלגן. החליטו שהשכונה עברה ג'נטריפיקציה. סבבה, עברה. אבל תסתכלו על המדרכות. אפס שירותים פה, כמות של הומלסים שלא הייתה מעולם".
לדבריה, חסרי הבית הפכו בשנה האחרונה לאחת הבעיות המרכזיות בשכונה. "המכה שלנו עכשיו זה ההומלסים. הם ישנים בפתח של בתים, התחילו לישון בחדרי מדרגות ולעשות את הצרכים ברחובות". היא סיפרה כי התושבים חסרי אונים וכי הם פונים שוב ושוב למוקד העירוני ולמשטרה, אך לדבריה מתקשים למצוא פתרון מתמשך. "כל הטלפונים פה זה ל-106 ולמשטרה. ההוא התפרע, ההוא בהזיה, ואין לנו מה לעשות".
עוד הוסיפה כי "יש כאן כאלה שהם ממש אלימים. כל הילדים כאן בשכונה בטראומת הומלסים, כולם". היא הדגישה כי התופעה אינה חדשה לחלוטין, אך לטענתה החריפה משמעותית, "תמיד זה היה, זה פשוט הפך להיות מאוד קיצוני, וזה הדיבור עכשיו בקבוצה של השכונה". בינתיים, תושבי נגה מתחילים להתארגן נגד שינוי סיווג הארנונה. "אנחנו רוצים לשלוח מכתב מעורך דין. יש התארגנות כבר", סיפרה מיכל. "יש לנו איזה ארבעה חודשים להילחם על זה".
"אני עזבתי בגלל המחירים"
יפית גולדברג, שהתגוררה בנגה במשך 12 שנה בשכונה ועזבה לפני כשנתיים, מכירה את השינוי גם מהצד של מי שנאלצה לעזוב. במקביל למגורים היא הפעילה בשכונה סטודיו ליצירה, וכיום היא מתגוררת בדרום יפו, אך השאירה את הסטודיו בשכונה. "אני עזבתי את השכונה בגלל המחירים. לא יכולתי לעמוד במחירים האלה", היא אמרה. "שילמתי על הסטודיו 2,200 שקל ארנונה. השכירות הייתה עוד סבירה, אבל הארנונה גמרה אותי".
לדבריה, יש כאן פרדוקס: מי שהגיעו לשכונה כשהייתה זולה, תרמו להפיכתה למקום מבוקש, וכעת מתקשים להישאר בה. "לפני 14 שנה היו פה ממש בודדים, סטודיו קטנים. משווים אותנו עכשיו מבחינת התנאים לנווה צדק, אבל אנחנו חיים בג'יפה. זה עדיין אזור עם מוסכים, זה עדיין אזור שיש בו מלא הומלסים, היה פה הומלס שהתחיל לעשות בסטים בגינה הציבורית".
"השכונה תהפוך לעוד מקום של כלום"
גם בעלי העסקים הוותיקים חוששים שהעלייה בארנונה תעשה את מה שמחירי הנדל"ן כבר התחילו לעשות. עודד, בעל גלריה שפועלת בשכונה כבר 45 שנה, אמר כי קיבל את המכתב על שינוי הסיווג לפני ימים ספורים. "הבנתי שמתכוונים להכפיל לנו את הארנונה. אין כבר כוחות, אנחנו עייפים".
לדבריו, הבעיה אינה רק גובה הארנונה אלא התמורה. "אנחנו לא רמת אביב. המדרכה כולה עקומה, אנשים נופלים, אין ניקיון של הרחוב, אין פינוי זבל, הכול חרא של יונים, אין שירותי עירייה. אנחנו, סליחה על הביטוי, תושבים סוג ח'".
רייזנר חושש שהמהלך יאיץ את אובדן הזהות של השכונה. "הם יעיפו פה את כל האנשים היוצרים, ייזרקו החוצה, יביאו לפה את הדברים הכי גנריים, והשכונה תהפוך לעוד מקום של כלום. וזה מה שהעירייה עושה בהרבה מקומות. היא לוקחת אזור, היא מעלה אותו, מרימה אותו, ונוטשת אותו, כמו מתחם התחנה שהפך למקום של רפאים", האשים.
לדבריו, החשש גדול במיוחד משום שבסביבת נגה צפויים להיבנות בעתיד פרויקטים ומגדלים. "אנחנו הולכים בכל מקרה להיות מוקפים במפלצות נדל"ן כאלה, כי הולכים לבנות פה מגדלים מכל הצדדים. לכן אנחנו רוצים להילחם על הזהות, הייחודיות, השונות, מה שמיוצג בשכונה הזו, ולשמור אותה".
תגובת עיריית תל אביב-יפו: "ההחלטה על שינוי סיווג הארנונה בחלק מאזורי העיר נערכה לאחר בדיקה מעמיקה אשר כללה פרמטרים בהם ערכי הנדל"ן והמצב הסוציואקונומי של תושבי האזורים. באזורים מסוימים, דיירים של בנייני יוקרה ביפו שילמו ארנונות נמוכות יותר מתושבים של דירות קטנות בלב העיר, כמו למשל במתחם חצרות יפו, מתחם נגה ומתחם חסן ערפה. מטרת השינויים היא לתקן פערים ולהתאים את צו הארנונה למציאות העירונית המשתנה מתוך עקרונות של הוגנות ואחידות".
"נציין כי בצו הארנונה הנוכחי עודכן גם פרק ההנחות, באופן המרחיב את מעגל הזכאים על בסיס מבחן הכנסה ומגדיל את שיעורי ההנחה האפשריים, מתוך מחויבות לסיוע לאוכלוסיות הזקוקות לכך. עדכון איזור המס ייכנס לתוקף החל משנת 2027, בכפוף לאישור משרדי הממשלה. במקביל, העירייה ממשיכה להשקיע ביפו בפיתוח תשתיות, שדרוג המרחב הציבורי והרחבת השירותים לתושבים. בניגוד לנטען, במתחם נגה ובסביבתה פועלים כיום 4 מרכזי קהילה ותרבות, לצד מערך ניקיון מתוגבר וניקוי רחובות בתדירות גבוהה", הוסיפו בעירייה.
