פסגת זאב כבר מזמן אינה רק שכונת מגורים בקצה הצפוני של ירושלים. עם עשרות אלפי תושבים, מערכת תחבורה ציבורית מפותחת, מוסדות חינוך, מרכזי קניות וגישה נוחה לצירי התנועה שמובילים אל העיר ומחוצה לה, היא מתפקדת במובנים רבים כעיר בתוך עיר. כעת, מבקש פרויקט NOFARIM של קבוצת צרפתי שמעון לקחת את ההתפתחות הזו צעד נוסף קדימה, באמצעות מתחם עירוב שימושים שמשלב מגורים חדשים, מסחר, פנאי ומרחבים משותפים.
הפרויקט מוקם ברחוב שמחה הולצברג 34, בנקודה גבוהה ובולטת בפסגת זאב, על שטח של כ-7 דונם. הוא יכלול ארבעה בניינים בני 18 קומות ובהם 286 יחידות דיור, מעל קומת מסחר וחניון תת-קרקעי. תמהיל הדירות כולל דירות 3 עד 5 חדרים, דירות גן אורבניות ופנטהאוזים.
פרויקט NOFARIM פונה לקהל רחב, ממשפחות צעירות ומשפרי דיור ועד מצמצמי דיור ומשקיעים, שמחפשים דירה חדשה בירושלים ובסביבתה. עבור תושבי פסגת זאב והאזור, הוא מציע אפשרות לשדרג את סביבת המגורים בלי להתרחק מהקהילה, מהמשפחה ומהשירותים שכבר הפכו לחלק משגרת החיים.
סביבת חיים שלמה
אסף שושנה, מנהל המכירות של פרויקט NOFARIM פסגת זאב מבית צרפתי שמעון, מתאר שכונה שהתפתחה לאורך עשרות שנים. חלקים נרחבים בפסגת זאב נבנו בשנות ה-80 וה-90, בתקופה שבה התכנון התמקד בעיקר בבנייני מגורים, בעוד שמוקדי המסחר, התעסוקה והשירותים נותרו לעיתים מרוחקים מסביבת הבית.
לדבריו, הפרויקטים שנבנים כיום מבוססים על תפיסה עירונית אחרת. במקום הפרדה כמעט מוחלטת בין הבית לבין הפעילות היומיומית, התכנון החדש מבקש לרכז את הצרכים השונים במתחם אחד.
ב-NOFARIM מיושמת התפיסה הזו באמצעות שילוב של ארבעה בנייני מגורים עם חזית מסחרית, אזורי פנאי ומרחבים משותפים. לפי תכנון הפרויקט, הדיירים ייהנו גם מלובי, מועדון דיירים וחללים ציבוריים, לצד קומת המסחר שתפנה לרחוב ותשרת הן את המתגוררים במתחם והן את תושבי הסביבה.
"שכונת פסגת זאב היא למעשה עיר בתוך עיר", אומר שושנה. הוא מצביע על הביקוש לדירות חדשות בקרב תושבים שגדלו בשכונה, הקימו בה משפחות וכעת מבקשים לשפר את תנאי המגורים מבלי להתרחק מההורים, ממוסדות החינוך ומהקהילה המקומית.
לצידם, לדבריו, מתעניינים בפרויקט גם רוכשים משכונות אחרות בירושלים ומיישובים הסמוכים לעיר, בין היתר בזכות החיבור בין דירות חדשות, שטחי מסחר ונגישות תחבורתית.
הרכבת הקלה משנה את מפת המגורים
אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בהתפתחות פסגת זאב הוא הרכבת הקלה. תחנה של הקו האדום ממוקמת בסמוך לפרויקט ומאפשרת להגיע ללא רכב פרטי לשורה ארוכה של מוקדים מרכזיים בירושלים, בהם הגבעה הצרפתית, הדסה הר הצופים, האוניברסיטה העברית, מרכז העיר, שוק מחנה יהודה, התחנה המרכזית והר הרצל.
עידו שחם, שמאי מקרקעין, אומר כי הנגישות התחבורתית היא אחד משלושת המנועים המרכזיים שמחזקים את האזור. לדבריו, הרכבת הקלה שיפרה את החיבור של פסגת זאב למרכז ירושלים והפכה אותה לאטרקטיבית גם עבור מי שעובדים או לומדים בחלקים אחרים של העיר.
לצד התחבורה הציבורית, הפרויקט ממוקם בקרבת צירי היציאה מירושלים. לפי נתוני החברה, הוא נמצא כ-300 מטרים מיציאה ישירה לכביש 20, שמתחבר בתוך דקות לכביש 1 ולכביש 433. כך יכולים התושבים לנוע לא רק בתוך ירושלים, אלא גם לצאת ממנה לכיוון המרכז, מודיעין ויישובים נוספים.
שחם מוסיף, כי בניגוד לחלק ממלאי הדירות הוותיק בשכונה, פרויקטים בפסגת זאב שנבנים כיום מציעים סטנדרטים עדכניים יותר, ובהם מעליות, חניה, מרפסות, תכנון פנימי מודרני ומרחבים משותפים. הפער הזה, לדבריו, מסביר חלק מהביקוש מצד משפחות שמבקשות להישאר באזור, אך לעבור לדירה שמתאימה יותר לצורכיהן הנוכחיים.
המסחר ברחוב, הפרטיות בבית
אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט עירוב שימושים הוא לשלב מסחר פעיל מבלי לפגוע בשקט ובפרטיות של דיירי הבניינים. יואב אומן, אדריכל ובעלים של משרד טיטו אומן אדריכלים, שתכנן את הפרויקט, מציין כי הטופוגרפיה הירושלמית אפשרה ליצור הפרדה ברורה בין אזורי המסחר לבין הכניסות והמרחבים המיועדים לדיירים.
הגישה למסחר תוכננה ממפלס הרחוב, בעוד שהכניסות למגורים והפעילות של הדיירים מופרדות ממנו. כך מתקבלת חזית עירונית פעילה כלפי חוץ, לצד סביבת מגורים מוגנת ושקטה יותר כלפי פנים.
לדברי אומן, המעטפת האדריכלית משלבת חומרים כמו עץ, טיח ואלומיניום, שנועדו להעניק למתחם מראה מודרני והרמוני. הבניינים עצמם תוכננו כך שינצלו את המיקום הגבוה ואת הנוף הפתוח, אך ישמרו גם על קנה מידה שמתכתב עם סביבת המגורים של פסגת זאב.
תכנון הדירות כולל חלוקה יעילה של חללי המגורים, מפרט עשיר, מרפסות ובחלק מהדירות גם אפשרות למרפסת סוכה. בסביבת הפרויקט נמצאים מוסדות חינוך, בתי כנסת, מרכזי בריאות, מתנ"ס, ספריות, מרכזי ספורט וקניון לב הפסגה.
השילוב בין אלה מחדד את המסר המרכזי של צרפתי נופרים: לא רק פסגת זאב למכירה במובן של דירות חדשות, אלא ניסיון ליצור מוקד עירוני שלם, שבו הבית, הרחוב, המסחר והתחבורה מתקיימים זה לצד זה.
