לפי דוח של שירות התעסוקה שפורסם בשבוע שעבר, מספר דורשי העבודה מענף ההייטק הגיע במאי 2026 לכ-16 אלף, מדובר שיא היסטורי בניכוי תקופות חירום כמו הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל". הדוח מצביע גם על שינוי משמעותי: עד השקת ChatGPT בנובמבר 2022 היו עובדי ההייטק כ-4% בלבד מכלל דורשי העבודה הרשומים, מאז שיעורם כמעט הוכפל וכיום כבר עומד על כ-11%.
כאמור, הנתונים הללו מחלחלים גם לשוק הדיור, בחודש שעבר פרסמה סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, גלית בן נאים, כי ייתכן שהחולשה בשוק הדיור בתל אביב אינה רק תוצאה של הריבית הגבוהה, אלא גם של ירידה משמעותית בנוכחותם של עובדי ההייטק כרוכשי דירות.
בן נאים כתבה: "אז האם יכול להיות שאנו רואים בשוק הנדל"ן בת"א לא רק את השפעת ה'אשמים המיידיים' בדמות הריבית הגבוהה והמחירים שזינקו כאן מאז שלהי שנות האלפיים? האם ההייטקיסטים, שיש שטוענים שגם הם ליבו בעשור האחרון את התלקחות מחירי הדירות בת"א, ובכלל, נמצאים כעת גם בצד השני של המשוואה? מוקדם לקבוע. אבל כנראה אין זה פלא שבין שלל הפרסומות של הקבלנים בימים אלו, אנו לא רואים מבצעים שממוקדים לאוכלוסיה הזו של עובדי ההייטק".
המשבר מורגש בעיקר בתל אביב
לדבריה, ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שבחודש אפריל היו עובדי ההייטק רק 11% מרוכשי דירות היד השנייה בתל אביב, לעומת 26% באפריל אשתקד - ירידה חדה בתוך שנה אחת. גם בשוק הדירות החדשות חלקם עמד על 18%, כשבאוצר מעריכים שגם נתון זה נמוך משמעותית ביחס לשנים קודמות.
בן נאים הדגישה כי מוקדם עדיין לקבוע מסקנות חד-משמעיות, אך ציינה כי הירידה האפשרית בנוכחותם של עובדי ההייטק כרוכשי דירות עשויה להיות אחד ההסברים לחולשה בשוק היד השנייה בתל אביב.
במקביל, חל שינוי בזהות הרוכשים: בעוד שבשוק היד השנייה רוב הרוכשים הם תושבי העיר, בדירות החדשות רק כשליש מהרוכשים מתגוררים בתל אביב, כשחלק משמעותי מגיע מחוץ לעיר. באוצר מעלים אפשרות כי מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מצליחים למשוך קהלים חדשים לשוק.
דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק, סבור כי אכן השפעת המשבר בהייטק מורגשת בעיקר באזור תל אביב, אך הדגיש כי לא מדובר בגורם שמטלטל את כלל שוק הנדל"ן. "ענף הנדל"ן לא נשען על ההייטקיסטים. בתל אביב, שבה עובדי הייטק רבים יכלו להרשות לעצמם לרכוש דירות למגורים במחירים של 5 עד 10 מיליון ששקלים ואף דירות יוקרה, בהחלט מורגשת האטה בביקושים. אבל צריך להפריד בין תל אביב לבין שאר חלקי הארץ ואין לתלות את ההאטה רק בעובדי ההייטק", אמר. "בפריפריה ובמעגלים מחוץ לתל אביב ההשפעה של משבר ההיטק לא ממש רלוונטית".
לצד זאת, אוהב ציון ציין כי המשבר בענף ההייטק יצר גם הזדמנות חדשה עבור שוק הנדל"ן. "לאחרונה התחלנו בתהליך גיוס לחברה של עובדי הייטק לשעבר לתפקידי שיווק ומכירות, משום שקיים מחסור באנשי מכירות מקצועיים בענף", אמר. לדבריו, גם מבחינת השכר אין בהכרח פער משמעותי: "אנשי שיווק מצטיינים בתחום הנדל"ן יכולים להגיע לרמות שכר שאינן נופלות מאלה שהרוויחו בהייטק".
"אפקט הפחד חזק יותר מהפיטורים עצמם"
ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר - בית לשיווק נדל"ן ומנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית, ציין בשיחה עם מעריב, "אני חושב שאחד הדברים שפחות מדברים עליהם הוא אפקט הפחד. לא צריך לפטר עשרות אלפי עובדים כדי לעצור את שוק הדיור. מספיק שעובד הייטק שואל את עצמו אם בעוד שלושה חודשים הוא עדיין יהיה באותו מקום עבודה, והוא כבר דוחה את רכישת הדירה. אנחנו רואים את זה בשטח. אנשים שהיו מוכנים לחתום לפני חודשיים, פתאום אומרים 'נחכה עוד קצת'. בסוף, דירה היא העסקה הגדולה ביותר שרוב המשפחות עושות בחיים. כשיש חוסר ודאות, אנשים לא מוותרים על החלום - הם פשוט לוחצים על כפתור ההמתנה".
עם זאת, שמול הדגיש, "מהצד השני אנחנו כן רואים עסקאות של הייטיקסטים שעשו אקזיט ש'מנצלים' את השוק של הקונים ועושים עסקאות במחירים שלא ניתן היה לקנות בהם לפני שנה וכנראה לא ניתן יהיה לקנות בהם בעוד שנה".
"כלומר קיימת מטוטלת בין השכירים שחוששים מפיטורין ומשהים את הרכישות לבין בעלי החברות ובכירים שעשו אקזיט ומעדיפים לרכוש במצב השוק הזה כשהכוח נמצא בידם ולא בידי הקבלנים", סיכם.
"הם לא חששו לקחת משכנתא של 70% על דירה בשווי חמישה מיליון שקלים"
גם נורי יוסף, זכיין אנגלו סכסון בהרצליה וברמת השרון, מזהה את השינוי בעיקר באזורי הביקוש של עובדי ההייטק. "התחושה בשטח היא שיש לזה השפעה. זו לא הסיבה היחידה למצב השוק, אבל אין ספק שגם מצב ההייטקיסטים משפיע".
עוד הוסיף: "אני אוהב לקחת כדוגמה את שכונת גליל ים, שהיא אחת השכונות המועדפות על צעירים בכלל, ובעיקר על צעירים בעלי אמצעים - כלומר הרבה מאוד עובדי הייטק", סיפר. "בשכונה הזו אנחנו רואים ירידה של לפחות 15% בביקושים ובמחירים לעומת לפני שלוש-ארבע שנים. נכון, יש לזה כמה גורמים - המצב הכללי בשוק, כניסת דירות של 'מחיר למשתכן' לשוק היד השנייה - אבל גם ההייטק הוא חלק משמעותי מהסיפור".
לדבריו, "חלק גדול מקהל היעד של השכונה הם עובדי הייטק. כיום הם מרגישים שיש עננה של פיטורים מעל הענף. יש גם את ההשפעה של הבינה המלאכותית, שהרבה מהם חוששים ממנה, וגם הדולר הנמוך. חלקם מחזיקים אופציות או מקבלים שכר שמושפע משער הדולר. הם פשוט עוצרים רגע".
בנוסף הוא הסביר, "אחד הדברים שמאפיינים הרבה עובדי הייטק הוא שהם ממנפים את עצמם מאוד, כי יש להם הכנסות גבוהות ויכולת החזר גבוהה. לא מעט עסקאות שעשיתי עם הייטקיסטים היו במינוף מקסימלי. הם לא חששו לקחת משכנתה של 70% על דירה בשווי חמישה מיליון שקלים, כלומר הלוואה של שלושה וחצי מיליון שקלים, כי זוג הייטקיסטים יכול להרוויח יחד 70-60 אלף שקל נטו בחודש, וזה עוד לפני שמדברים על בעלי תפקידים בכירים שמרוויחים הרבה יותר".
"חוסר הוודאות משפיע אצלם בצורה כמעט ישירה על ההחלטות. וזה אפילו לא חייב להיות שהם עצמם מפוטרים. מספיק שהם שומעים שחברה גדולה כמו אמדוקס מודיעה על פיטורים או על צמצום כוח אדם, וזה כבר מכניס אותם לחששות. בסופו של דבר, העסקאות שלהם מבוססות על יכולת ההחזר. ברגע שהם כבר לא בטוחים שההכנסה שלהם תישאר כפי שהיא, הם פשוט עוצרים את הרכישה או דוחים את קבלת ההחלטה", הוא הדגיש.
אסור לפרש את הירידה במספר העסקאות כהיעלמות של הביקוש
נתי גלבוע, מנכ"ל ושותף בחברת גפן מגורים: "אין ספק שגלי הפיטורים בהייטק וסביבת הריבית הגבוהה הושיבו חלק מהרוכשים על הגדר, אבל אסור לפרש את הירידה במספר העסקאות כהיעלמות של הביקוש. הנתונים מתל אביב מראים ששיעור עובדי ההייטק בקרב רוכשי דירות יד שנייה ירד מ-26% ל-11%, בעוד שרמת השכר השנתית של מי שכן רכשו זינקה מכ-540 אלף שקל לכ-900 אלף שקל. כלומר, השוק לא קרס, הוא פשוט הפך סלקטיבי יותר ונגיש לקבוצה מצומצמת וחזקה יותר של רוכשים".
"מדובר במידה רבה בביקוש כבוש. עובדי הייטק אולי מחשבים כעת מסלול מחדש, דוחים רכישה או מתאימים את סוג הדירה לתקציב, אבל הצורך בקורת גג במרכז הארץ לא נעלם. במדינה שבה קיים מחסור מבני וקשיח של עשרות אלפי דירות באזורי הביקוש, האטה זמנית בעסקאות אינה בהכרח מבשרת על ירידת מחירים דרמטית".
הוא הבהיר: "מי שממתין כעת לקריסה במחירים עלול לגלות שככל שהוודאות בשוק העבודה תחזור וסביבת הריבית תשתפר, הביקוש שנדחה יחזור לשוק בפרק זמן קצר. במצב כזה, מרחב הבחירה והמיקוח שקיים כיום עשוי להצטמצם במהירות".
האם גל הפיטורים יפגע גם בשוק המשרדים?
לצד ההשפעה האפשרית על שוק המגורים, עולה גם החשש - האם גל הפיטורים בענף ההייטק יוביל גם לצמצום משמעותי בשטח המשרדים? גולן דותן, מנכ"ל אושירה בע"מ, זרוע הנדל"ן של קבוצת SK, המתמחה בייזום, פיתוח, הקמה, ניהול והשבחה של נכסים מניבים, סבור כי מוקדם להסיק מסקנות, ומעריך כי ההשפעה תהיה מתונה הרבה מכפי שנדמה.
"הכותרות מדברות בכל יום על עוד חברת הייטק שמפטרת עשרות עובדים, אבל צריך להבין את הסיבה לפיטורים", אמר דותן. "ברוב המקרים מדובר בתהליכי התייעלות, בין אם בגלל מהפכת הבינה המלאכותית, שינויים טכנולוגיים, היחלשות הדולר או התאמות פיננסיות. המטרה של החברות אינה להצטמצם לאורך זמן, אלא להתייעל כדי לחזור לצמוח".
לדבריו, גם אם חברה מצמצמת את כוח האדם, אין משמעות הדבר שהיא תפנה באופן אוטומטי שטחי משרדים בהיקף זהה. "אם חברה שכרה אלף מ"ר וצמצמה 25% מהעובדים, זה לא אומר שהיא תחזיר 250 מ"ר. ייתכן שתוותר על 100 מ"ר, אולי על 150, ואולי בכלל לא. חברות מתייעלות מתוך מטרה לצמוח מחדש, ולכן מוקדם לדבר על שינוי דרמטי בביקוש למשרדים".
דותן הוסיף כי גם מהפכת הבינה המלאכותית אינה בהכרח בשורה שלילית עבור שוק העבודה. "נכון שה-AI מחליף חלק מהתפקידים, אבל במקביל הוא יוצר מקצועות חדשים. יהיו פחות עובדים מסוג אחד, אבל יותר עובדים שיפתחו, יתפעלו וינהלו את מערכות ה-AI. הכלכלה תמיד מתאימה את עצמה".
לדבריו, גם בשטח עדיין לא מורגשת מגמה רחבה של חברות המבקשות לצמצם שטחים בעקבות גל הפיטורים. "יש פניות כאלה, אבל הן מינוריות לחלוטין. זה לא משהו שיוצר כרגע שינוי משמעותי בשוק".
דותן הזכיר כי לאורך יותר משני עשורים בענף כבר חזה בתחזיות קודרות שלא התממשו. "הספידו את שוק המשרדים אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום, אחר כך במשבר של 2008, אחר כך במשבר הקורונה, וגם היום יש מי שממהר להספיד אותו. אבל בסופו של דבר משרדים תמיד יהיו. אין תחליף לעבודה משותפת, לתרבות הארגונית ולחיי הקהילה שנוצרים במקום העבודה".
לסיכום הוא נשאר אופטימי: "יזמים מטבעם מסתכלים לטווח הארוך. אני לא רק שלא חושב ששוק המשרדים נמצא בסוף דרכו, אלא להפך. התחומים ישתנו, המקצועות יתפתחו, אבל הביקוש למשרדים איכותיים ימשיך לצמוח. אנחנו ממשיכים לבנות ולהאמין בשוק".