מנהל רמ"י לשעבר, ינקי קווינט, השתתף במושב הנדל"ן מכנס לשכת רואי החשבון באילת, הכנס השנתי ה-43 שמתקיים בעיר הדרומית. הדיון התמקד בשאלה האם משבר הנדל"ן יוצר הזדמנויות ומה יקרה עם מחירי הדיור. קווינט אמר: "להערכתי, המחירים ימשיכו לרדת בצורה מתונה. בפועל, כבר היום יש ירידות משמעותיות יותר מאלה המשתקפות במדדי הלמ"ס. ראינו את המגמה הזו כבר במכרזי הקרקעות לפני כשלוש שנים. הקבלנים מתמחרים את הקרקעות בהתאם לריבית, אך גם בהתאם למחירי הדירות שהם מעריכים שיוכלו למכור בעתיד".
קוויט הרחיב: "כאשר בתל אביב נרשמות ירידות מחירים של עשרות אחוזים, נוצר אפקט דומינו שמשפיע על כלל רחבי הארץ. כיום, קבלנים שלא מצליחים למכור דירות נאלצים למכור אותן במחירים נמוכים יותר. היקף המבצעים משמעותי מאוד, ובתקופה של ריבית גבוהה הוא אף מתרחב. מעבר להנחות במחיר, הם מציעים הטבות כמו מטבחים, מזגנים, ריהוט, נקודות חשמל ותוספות נוספות - הכול כדי לעודד מכירות. למרות זאת, ההטבות הללו עדיין אינן באות לידי ביטוי באופן מלא במדדי מחירי הדיור".
עוד הוסיף קווינט: "כיום יש כ-85 אלף דירות חדשות שאינן מכורות. לפני שנתיים המספר עמד על כ-40 אלף בלבד וכמן כן, הנתונים שפורסמו מחזקים את מה שאנחנו אומרים כבר בשנתיים האחרונות. דובר על ירידה של כ-20%, ואני חושב שהנתון הזה משקף את המציאות בשטח. בסופו של דבר, זה עניין של היצע וביקוש ושל מצב השוק. במשך שנים המדינה ניסתה להדביק את קצב הגידול באמצעות פתרונות נקודתיים, במקום לספק מראש את התשתיות הנדרשות ואת מוסדות הציבור".
לסיום, אמר: "הקושי נבע לא פעם מהמחלוקות סביב השאלה האם שיווק הקרקע יכול לממן את אותן תשתיות. בפועל, אם עבודת הממשלה הייתה מתואמת ומסודרת יותר, רבים מהחסמים הללו לא היו קיימים. מוסדות החינוך היו צריכים להיות ממומנים על ידי משרד החינוך, שירותי הרווחה על ידי משרד הרווחה, וכל משרד ממשלתי היה נושא באחריותו. אני לא חושב שבטווח הקרוב נראה שינוי מהותי בהתנהלות הזו, ולכן אי אפשר לבנות על כך. האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול, והצורך בדיור רק הולך ומתרחב. בשנים הקרובות יהיה צורך בכמות גבוהה מאוד של יחידות דיור, ולכן אני לא צופה התרסקות של מחירי הדיור. עם זאת, אני בהחלט סבור שהמחירים צריכים להמשיך לרדת באופן מתון".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר, הקבלן ראול סרוגו, אמר: "אני לא רואה את מחירי הדירות עולים בתקופה הקרובה, אבל זה לא אומר שלמדינה מותר להירדם בשמירה. צריך להמשיך ולהאיץ את שיווקי הקרקעות ואת פיתוח התשתיות. אני רוצה גם לפרגן לינקי ולהנהלת רשות מקרקעי ישראל על העבודה שנעשתה, שהביאה אותנו לקצב של כ-80 אלף יחידות דיור משווקות - נתון פנטסטי. אבל אם הקצב הזה יירד, ובמקביל נראה את הקונים חוזרים לשוק בעקבות סיום המלחמה והורדת הריבית, מבלי שהמדינה תיערך מראש עם שיווקי קרקע, תשתיות וכל מה שנדרש - בתוך פרק זמן קצר יחסית נראה את עליות המחירים חוזרות. ראינו את התופעה הזו היטב בתל אביב. לכן המלאים מתחילים לרדת, ובהתאם גם הקבלנים בתל אביב מוכרים פחות דירות".
סרוגו הוסיף: "אין לבנקים השפעה על מחירי הדירות, בכל הסכם ליווי בנקאי יש לקבלן גמישות מסוימת לקבוע את מחירי המכירה, כך שהבנקים אינם אלה שמונעים ירידות מחירים. הסיבה המרכזית לכך שמחירי הדירות אינם יורדים בחדות היא אחרת. קבלן משווק את הפרויקט שלו בשלבים - חלק מהדירות נמכרות במכירה מוקדמת, חלק במהלך הבנייה וחלק בשלבים מאוחרים יותר. אם הוא יוריד את המחיר באופן משמעותי בשלב מאוחר יותר, הוא למעשה יפגע ברוכשים שכבר קנו את הדירות במחיר גבוה יותר. לכן קבלנים משתדלים מאוד שלא ליצור מצב כזה. במקום להוריד את מחיר הדירה, הם מעדיפים להציע הטבות אחרות כמו מסלולי תשלום כמו 20/80 או 15/85, שדרוגים למפרט הטכני, מטבחים, מזגנים והטבות נוספות".
לסיום, אמר סרוגו: "זו הדרך שלהם לעודד מכירות, מבלי לפגוע ברוכשים שכבר חתמו על חוזה. צריך גם להבין שהיזמים והקבלנים מגיבים במהירות לשינויים בשוק. כאשר הם רואים שקצב המכירות יורד והמלאי גדל, הם פשוט מאטים את קצב פתיחת הפרויקטים החדשים. שוק הנדל"ן הוא מערכת שבה כל השחקנים מגיבים - הממשלה, רשות מקרקעי ישראל, הרשויות המקומיות, היזמים ורוכשי הדירות - והסקטור הפרטי הוא בדרך כלל הראשון להתאים את עצמו למציאות. לכן אנחנו נמצאים כיום במצב של סטגנציה, לצד ירידה מתונה במחירים, ומצב זה צפוי להימשך כל עוד קיים מלאי גדול של דירות חדשות שלא נמכרו. עם זאת, הממשלה חייבת להסתכל קדימה ולהיערך כבר עכשיו לשנים הבאות".
במושב, בהנחייתו של יו"ר (משותף) של מרחב תל אביב, רו"ח אורי בארי, שעסק בתחום הנדל"ן, השתתפו בכירי הענף, מנהל רמ"י לשעבר, ינקי קווינט, הקבלן, היזם ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר, ראול סרוגו, וסמנכ"ל ומנהל חטיבת הזכיינות בחוצה ישראל, שימי אברהם.