האוסקר של האדריכלים: הפרויקטים החדשניים שקיבלו את האות היוקרתי

התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל הכריזה שלשום (שלישי) באירוע השיא השנתי שלה, שהתקיים באולם לאגו בראשון לציון, על הזוכים בתחרות "אות האדריכלות" לשנת 2025. במסגרת התחרות השנה נרשם שיא חדש, כשהוגשו 200 עבודות אדריכלות ב-12 קטגוריות שונות, כולל קטגוריה ייעודית לסטודנטים שנפתחה לראשונה. הליך הבחירה המקצועי נמשך מספר חודשים על ידי שורה של שופטים מבכירי האדריכלים בישראל.

השנה עמד האירוע בסימן הצדעה לצפון לאור המציאות הביטחונית המתמשכת, והביע הוקרה מיוחדת לאדריכלים ולאדריכליות שנקראו לכמה סבבי מילואים והמשיכו לשאת באחריות התכנונית והמקצועית גם בימי הלחימה.

אדריכלית ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים: "בשנה האחרונה כולנו למדנו עד כמה המרחב שבו אנחנו חיים משפיע על תחושת הביטחון, השייכות והתקווה שלנו. גם היום, כשיש אזורים בארץ שבהם החיים עדיין לא חזרו למסלולם, ובראשם יישובי הצפון שמתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית, ברור יותר מתמיד שאדריכלות ותכנון אינם רק עניין של מבנים אלא של אנשים, קהילות ויכולת להתחיל מחדש".

יו"ר התאחדות האדריכלים הוסיפה כי "אות האדריכלות מוקיר עשייה שמצליחה לראות את האדם בתוך התכנון: ליצור מקומות שמחזקים קהילה, מעניקים איכות חיים ומייצרים עתיד טוב יותר. דווקא בתקופה של חוסר ודאות, התפקיד שלנו כאנשי תכנון הוא להמשיך לבנות - לא רק בניינים, אלא גם אמון, תקווה ותחושת בית".

אדריכל איתי בן חיים, יו"ר אות האדריכלות הישראלית מטעם התאחדות האדריכלים: "דווקא בשנה מורכבת זו, אות האדריכלות הישראלית מספק זרקור של אופטימיות ומציג עשייה יוצאת דופן. הגשתן של למעלה מ-200 עבודות לתחרות מהווה שיא חדש, ומוכיחה כי למרות האתגרים המשמעותיים הניצבים לפתחו של הענף, האדריכליות והאדריכלים בישראל ממשיכים לייצר תכנון בעל עומק, חזון ואיכות חסרת פשרות. בתקופה שבה כל שלב במימוש פרויקט דורש מאמץ עילאי, המועמדויות והזכיות השנה מעניקות השראה רבה ומציבות רף מקצועי מעורר גאווה".

אלו זוכי אות האדריכלות במקום הראשון בקטגוריות השונות.

מרכז המסילה לתרבות וקהילה, הרצליה - תכנון: "א. לרמן אדריכלים": תכנון מבנה ציבור חדש בהרצליה, שנולד מתוך יוזמה של תושבי השכונה ובהתאם לצרכים שהם עצמם הגדירו. המבנה הוקם על מגרש מאתגר, צר וארוך במקביל למסילת הרכבת, והוא מרכז בתוכו מגוון רחב של פעילויות תחת קורת גג אחת במבנה שמזכיר כוורת.

המרכז כולל בית קפה שכונתי שפתוח אל הפארק ומתפקד כמו סלון עבור התושבים, לצד אולמות לבלט, תיאטרון וג'ודו, ומרחבי מפגש ויצירה לכל הגילאים. אחד האלמנטים המיוחדים במבנה הוא הגג שלו, שתוכנן כגג ירוק ופעיל המאפשר לתושבים לעצור, לנשום ולתצפת אל המרחב שמסביב, תוך יצירת נקודת מפגש חברתית שמחזקת את הקהילה.

רובע הר שגיא, מצפה רמון - תכנון: עירית סולסי ודרור גרשון אדריכלים בהשתתפות אדריכלית ענת פאדל - תכנון רובע חדש במצפה רמון שמנסה לתקן את הטעויות של השכונות הישנות בעיר. במקום לבנות עוד שכונה מבודדת שהתושבים בה תלויים לחלוטין ברכב פרטי כדי להגיע לכל מקום, התוכנית הזו מחברת פיזית בין אזורים שהיו מנותקים עד היום ויוצרת רצף של רחובות שנוח ובטוח ללכת בהם ברגל.

כדי שהמרחב הציבורי והרחובות יהיו נעימים, בטוחים לילדים ומוצלים, כמעט כל החניות לרכבים הוצאו החוצה והורחקו אל שולי הרובע. בנוסף, במקום להפריד בין אזורי מגורים לאזורי מסחר, התוכנית משלבת יחד באותו מקום דירות, חנויות ומקומות עבודה, והיא הוגדרה כפרויקט ניסיוני (פיילוט) רשמי של משרד השיכון לבנייה נכונה ומותאמת לתנאי המדבר.

מרכז ספורט ופנאי, בני ברק - עיצוב פנים: "סטודיו שירה לביא בן דוד אדריכלות פנים ועיצוב" פרויקט בקטגוריית עיצוב פנים המציג תכנון של מרכז ספורט וברכות שחייה עירוני ראשון מסוגו בבני ברק, המשלב בין עיצוב מודרני ועכשווי לבין כבוד והתאמה מלאה לאורח החיים החרדי. האתגר המרכזי של המעצבים היה ליצור חלל ציבורי יוקרתי, מזמין ונוח, שעונה על כל דרישות הצניעות וההפרדה המקובלות בקהילה, מבלי שהמבנה ירגיש סגור או מנוכר. התכנון מבוסס על שימוש בשלושה חומרים מרכזיים - בטון, עץ ומים - שיוצרים אווירה נקייה ורגועה.

המעצבים הפכו אלמנטים תפעוליים מורכבים לחלק מהיופי של המקום: למשל, מאות ארוניות בגדים (לוקרים) תוכננו כמחיצות מעוצבות שמכוונות את התנועה ומפרידות בין האזורים השונים בצורה זורמת, ופינות הישיבה בלובי עוצבו בהשראת ספסלי האבן של בתי המרחץ העתיקים. המתחם מעניק לראשונה לאלפי תלמידים ותושבים בעיר גישה למתקן בריאות וספורט מתקדם המותאם בדיוק לצרכיהם.

המדבריום, באר שבע - תכנון: "דן צור - ליאור וולף אדריכלי נוף": "פארק חיות מדברי חדש וחווייתי בבאר שבע, שנולד מתוך רצון לקדם חינוך לשמירה על בעלי החיים ולעורר אמפתיה כלפיהם. המקום מחולק לארבע סביבות מחיה מרכזיות (קניון, ערבה, נווה מדבר וסוואנה), כאשר הנוף, האדמה והצמחייה בכל אזור עוצבו כדי לדמות בדיוק את סביבת החיים הטבעית של בעלי החיים.

כדי לאפשר מפגש קרוב ובלתי אמצעי, האדריכלים הורידו למינימום את השימוש בגדרות רגילות ובנו במקומן פתרונות הפרדה נסתרים המבוססים על חשיפה והסתרה, כמו תעלות מים, בריכות נוי וחפירים עמוקים. מערכת השבילים בפארק מבוססת על תוכנית צל דיגיטלית חכמה ועל נטיעה של אלפי עצים מקומיים, שיוצרים מסלול הליכה טבעתי, מוצל ונעים למבקרים בלב המדבר.

פארק האלף, מתחם האלף, ראשון לציון - תכנון: "צורנמל טורנר אדריכלות נוף", אדריכלית נוף ורדית צורנמל: פרויקט בקטגוריית אדריכלות נוף עירונית, המהווה את "הלב הירוק" של רובע העסקים והמגורים החדש במערב ראשון לציון. הפארק תוכנן מתוך תפיסה שהופכת את מי הגשמים ממטרד למשאב: במקום להזרים את המים למערכות הניקוז העירוניות, הפארק בנוי כשטח שקוע המנקז אליו את מי הגשמים מכל הרובע.

במרכזו הוקם אגם אקולוגי קבוע המוקף בצמחיית נחלים, ולצידו מדשאה ענקית שבימי החורף קולטת את עודפי המים הגדולים ובשאר השנה משמשת כמרחב לפעילות, משחקים והתכנסות. מערכת של גשרים שביניהם שבילי הליכה ואופניים מאפשרת לתושבים ולעובדים ליהנות מטיול "צף" מעל המים, תוך הפרדה מוחלטת מתנועת המכוניות ומבלי לפגוע בעצי האקליפטוס הוותיקים שנשמרו כזכר לנוף החולות המקורי.

בית מדרש "אור שמח", ירושלים - תכנון: "קופרשטוק אדריכלים": תכנון מבנה תת-קרקעי עבור מוסד לימוד בשכונת מעלות דפנה בירושלים. כדי לא לחסום את קו הנוף והמבט של השכנים באזור, הוחלט על פתרון של חפירת המבנה כולו והטמנתו בתוך האדמה מתוך התחשבות סביבתית. האתגר המרכזי היה להכניס אור שמש טבעי לחלל הלימוד התת-קרקעי, שבו יושבים התלמידים שעות ארוכות. האדריכלים פתרו זאת באמצעות שתי חצרות פנימיות פתוחות, "פטיו", וחלון גג עליון שמציפים את האולם באור.

הקירות הפנימיים משלבים קיר אבן מבוקעת, צמחייה ירוקה וארונות ספרים גבוהים שנמתחים מהרצפה ועד התקרה, לצד מחיצת מתכת מחוררת (משרביה) שמסננת את האור ומאפשרת לתלמידים להתרכז בלימוד.

הבית בעמק האלה - תכנון: פיצו קדם אדריכלים. הפרויקט מציג תכנון של בית חד-קומתי המשתלב בטופוגרפיה המקומית אל מול הנוף של עמק האלה ותל גזר. המבנה מאופיין בפרישה אופקית המצניעה את נוכחותו מכיוון הרחוב ופותחת אותו באופן מלא אל השדות והטבע. התכנון מבוסס על שתי תיבות מבניות המופרדות על ידי חלון גג ליניארי המחדיר אור טבעי משתנה, ותוך שימוש בחומרים מקומיים כמו אבן לקט ובטון אדריכלי חשוף המעגנים את המבנה בסביבתו.

בית מגורים ברחוב אחד העם, תל אביב - תכנון: "פיצו קדם אדריכלים" בשיתוף "SO Architects". תכנון בניין מגורים חדש בלב "העיר הלבנה" בתל אביב, הכולל 97 דירות. כדי להתאים את המבנה הגדול לאופי ההיסטורי של האזור, האדריכלים בחרו לוותר על שטחי בנייה וממש "חפרו" חצר פנימית פתוחה, "פטיו", במרכז הבניין. החצר הזו מכניסה אור שמש טבעי ואוויר נקי לדירות, ומאפשרת לשכנים לראות זה את זה וליצור קשר עין ומפגשים במעברים ובין המרפסות.

כדי לשמור על הפרטיות של הדיירים ולחסום את השמש התל-אביבית החזקה, הבניין עטוף ברשת אלומיניום לבנה ומחוררת. כל דייר יכול להזיז את חלקי המעטפת הזו באופן דינמי וכך לשלוט בעצמו בכמות האור ובפרטיות בתוך הדירה, בזמן שהצמחייה שנשפכת מהגג אל תוך החצר מוסיפה מגע ירוק ורך ללב המבנה.

פרויקט "The Fun Factory ReUse", אזור התעשייה פתח תקווה - תכנון: "מיי ארכיטקטס", אדריכל מרק טופילסקי ואדריכל יואש ינקוביץ'. הפרויקט מציג מודל להתחדשות עירונית באזורי תעשייה, באמצעות שימוש חוזר במבנה ישן שעמד נטוש ומוזנח במשך כעשור. במקום להרוס את המבנה הקיים, האדריכלים בחרו לחזק אותו ולעטוף אותו בבטון חשוף, ועליו בנו תוספת קלה וחדשה המעוצבת בצורת גגות שיניים, השואבת השראה ממראה המפעלים ההיסטוריים באזור.

במישור הציבורי, הפרויקט פירק לחלוטין את הגדרות שהקיפו את הבניין ופתח אותו אל הרחוב, דבר שיצר כיכר עירונית חדשה עם קומת חנויות ומסחר לרווחת עובדי אזור התעשייה והציבור. בנוסף, על גג המבנה הוקם מרחב ציבורי ירוק ופתוח רחב ידיים, המהווה מוקד משיכה ומחולל שינוי חיובי בסביבה התעשייתית כולה.

חידוש ספריית בית אריאלה, תל אביב - תכנון: "מייזליץ כסיף רוייטמן אדריכלים", פרויקט שהפך את ספריית הענק המיתולוגית של תל אביב מ"בית של ספרים לבית של אנשים". המבנה המקורי, שנבנה בסגנון בטון כבד (ברוטליסטי) ונחשב בעבר לסגור ומנותק מסביבתו עד שזכה לכינוי "הבונקר", עבר מתיחת פנים מקיפה מבלי לפגוע במראה ההיסטורי שלו. האדריכלים פתחו חלונות וחזיתות רחבות כלפי שדרות שאול המלך וכיכר המוזיאון, והקימו בית קפה בדופן המבנה כדי לחבר אותו לרחוב.

החלל הפנימי עוצב מחדש כמרכז תרבות פתוח ומזמין הכולל את "הסלון העירוני" - מרחב חברתי בלתי פורמלי למפגש, יצירה ולמידה משותפת, לצד חללי סדנאות, חדרי עבודה ואזורי ישיבה רכים, כל זאת לצד אולמות הקריאה השקטים והמסורתיים שנשמרו כפי שהיו.

אקו פארק תל אביב (פארק חוות המכלים) - תכנון: "מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים": פרויקט בקטגוריית רעיונות אדריכליים / תוכניות שלא בוצעו, המציע להפוך את מתחם מכלי הדלק הישן והמזהם שבמפגש בין נחל הירקון לים, למודל חדשני של שיקום אקולוגי. במקום למחוק את ההיסטוריה של המקום, התוכנית מציעה להשתמש במבני התעשייה הקיימים לטובת הציבור והטבע: מכלי הענק והמבנים הישנים יוסבו למרכזי תרבות, מופעים, חיי לילה ומתחם בריאות וספורט מבוסס מים - עם בריכות שחייה, חמאם ומסעדה.

סביב המבנים יוקם פארק טבעי שישקם את האדמה, יקלוט את מי הגשמים וימשוך ציפורים ופרפרים, תוך יצירת "גבעת נוף" חדשה על קו החוף שמשלבת טכנולוגיות ירוקות לייצור אנרגיה עצמית.

פרויקט TERA, מערכת אקולוגית טקטית לארכיטקטורה מתחדשת - פיתוח ומחקר: דוד קסלמן. הפרויקט, שפותח באמצעות מתודולוגיית "עיצוב מבוסס מחקר", מציע פתרון חדשני למשבר התחזוקה הכלכלי והחברתי המאיים על דיירי מגדלי המגורים בישראל, ובמיוחד על מעמד הביניים. כדי למנוע מצב שבו עלויות התפעול הגבוהות של המגדלים (כמו מעליות משוכללות ומערכות חירום) יובילו להזנחת המבנים או להפיכתם למוצרי יוקרה בלתי קשיגים, התוכנית הופכת את מעטפת הבניין למערכת אקולוגית ויצרנית.

המערכת משלבת פתרונות בני קיימא כמו ניהול ואיסוף מי גשמים בגגות ובחזיתות, גידול חקלאות אנכית (ורטיקלית), יצירת בתי גידול לציפורים וקירור פסיבי של הבניינים. פתרונות אלו לא רק מפחיתים ישירות את עלויות התחזוקה ומייצרים מקורות הכנסה חדשים למגדל, אלא גם הופכים את השטחים המשותפים למרחבי מפגש, עבודה ואינטראקציה חברתית שמגדירים תרבות חיים עירונית חדשה.

אות מפעל חיים הוענק לפרופ' אדריכל דוד גוגנהיים כהוקרה על תרומה יוצאת דופן, רחבת היקף ורבת שנים לאדריכלות, לתכנון העירוני, לחינוך ולשיח הציבורי בישראל. במשך קרוב לחמישה עשורים מייצג גוגנהיים דמות נדירה של איש מקצוע רב-תחומי, אשר הצליח לשלב באופן מעורר השראה בין מנהיגות מקצועית, הוראה אקדמית בטכניון ובבצלאל, ועשייה תכנונית עשירה המונה מאות פרויקטים ציבוריים וקהילתיים בכל רחבי הארץ.

ייחודו המקצועי מתבטא בגישה אדריכלית צנועה ואנושית הרואה את המרחב כמכלול חברתי, תרבותי והיסטורי, ומציעה אלטרנטיבה נדירה המאזנת בין פיתוח חדשני לשימור הזיכרון והנוף. דוד מגלם בפועלו את ערכי המצוינות והאחריות הציבורית, ועל כך, כמו גם על השפעתו העמוקה על דורות של אדריכלים ועל עיצוב המרחב הבנוי בישראל, הוענק לו פרס מפעל החיים.