עוד לפני שהמציאות הביטחונית שוב התערערה במסגרת מבצע שאגת הארי, במעלה אדומים כבר עסקו בשאלות אחרות לגמרי, ובהן כיצד הופכים עיר שנתפסה במשך שנים כעיר לוויין של ירושלים לשחקן מרכזי במרחב המוניציפלי, כזה שמייצר צמיחה דמוגרפית, כלכלית ותשתיתית בקנה מידה רחב. הראיון עם ראש העירייה, גיא יפרח, התקיים על רקע תנופת בנייה מחודשת, קידום פרויקטים תקועים והצבת יעד שאפתני: כמעט הכפלה של אוכלוסיית העיר בתוך שנים ספורות.
אלא שההתפתחויות האחרונות העניקו לדברים פרספקטיבה נוספת. "מרגע הראשון נכנסה העירייה למוד חירום ופועלת סביב השעון כדי לשמור על רציפות תפקודית ולהעניק מענה רחב לתושבים בתוך המציאות המורכבת", אומר יפרח. ואכן, לצד תוכניות הפיתוח הופעלו שמרטפיות לילדי הורים חיוניים, נפתח קו חם לתושבים והונגש שירות פסיכולוגי ללא עלות. מערך מתנדבים הוקם לטובת קשישים, והורים לילדים עם צרכים מיוחדים קיבלו סיוע ייעודי, כולל ביקורי בית שמאפשרים הפוגה. העירייה אף ביצעה תרגיל רחב היקף המדמה נפילת טיל בעיר, בהשתתפות מאות עובדים ומתנדבים, והובילה חזרה מדורגת של מערכת החינוך לפעילות מתוך תפיסה שלפיה חוסן העורף הוא תנאי יסוד לניצחון.
אלא שעבור יפרח, החירום הוא רק חלק מהסיפור. מאחורי התפקוד בשעות הקשות עומדת תפיסה רחבה יותר, כזו שמבקשת למצב את מעלה אדומים כמרכז עירוני צומח ומשפיע, שמאתגר את ההנחות הישנות לגביה.
לא בנו עשרים שנה
לאחר שנים ארוכות של קיפאון תכנוני, מעלה אדומים חוזרת בשנים האחרונות למרכז השיח - והפעם סביב תנופת בנייה מחודשת. במשך קרוב לשני עשורים לא נבנו בעיר שכונות חדשות בהיקף משמעותי, מצב חריג ביחס לקצב הגידול הטבעי של העיר. יפרח הסביר: "צריך להבין: לא בנינו כאן שכונה כמעט שני עשורים. היו פה ושם פרויקטים נקודתיים, כמה מאות יחידות דיור, אבל לא מה שעיר אמורה לייצר. אנחנו מדברים על צורך של בערך 800-900 יחידות דיור בשנה לפי הגידול הטבעי. אז לא לבנות עשרים שנה זה אירוע".
כעת, לדבריו, המגמה מתהפכת. "יצאנו לדרך עם שכונה ראשונה, 'ציפור מדבר'. זה הישג גדול, כי אמרו לנו שהשוק לא שם, שהיזמים חוששים, במיוחד בתוכניות כמו מחיר למשתכן או מחיר מטרה, ושגם במקומות שנחשבים 'פריים לוקיישן' היו כישלונות. בפועל, הצלחנו לשווק כמעט את כל השכונה". מדובר בכ-3,200 יחידות דיור שצפויות להיבנות בשנים הקרובות, ויפרח מתגאה: "אנחנו מתחילים עבודות פיתוח כבר בחודש הקרוב. להערכתי, תוך ארבע עד ארבע וחצי שנים כבר נראה מסירת מפתחות".
אחד האתגרים המרכזיים, הוא מודה, היה עלויות הפיתוח הגבוהות. "דיברו איתי לפני השיווק ואמרו לי: 'העלויות כאן גבוהות מדי, בערך 500 אלף שקל ליחידת דיור'. השוו את זה למקומות אחרים ואמרו שזה לא הגיוני. הסברתי שזה נובע מהטופוגרפיה המורכבת, השיפועים, הגיאומטריה - וגם מהבחירה שלנו להשקיע בשכונה ברמה הכי גבוהה שיש, עם שטחים ירוקים ותכנון איכותי. אמרו לי שלא יבואו יזמים. בפועל דווקא הגיעו, והשכונה שווקה. זו תהיה אחת השכונות היפות בישראל".
אלא שמעבר לפרויקטים המקומיים, מעלה אדומים ניצבת גם בלב אחת הסוגיות הרגישות והמדוברות ביותר בזירה המדינית: תוכנית E1, שמעוררת כבר שנים דיון בינלאומי בשל השלכותיה הטריטוריאליות. התוכנית, מהמהלכים הרגישים והמדוברים ביותר בזירה המדינית-תכנונית, מלווה את מעלה אדומים כבר עשרות שנים, הרבה מעבר לשיקולים עירוניים גרידא.
"מדובר בתוכנית שמדברים עליה כמעט שלושים שנה", אומר יפרח. "כבר ב-1995 יצחק רבין הגיע לראש העיר מעלה אדומים ואמר שמדינת ישראל חפצת חיים ושמעלה אדומים צריכה לבנות ב-E1 כדי לשמור על הפתח המזרחי של ירושלים. מאז אוסלו והסכם השלום עם ירדן התחילו לתכנן את השכונה הזו, אבל היא הפכה לסלע מחלוקת מדיני", מסביר יפרח.
לדבריו, ההתנגדות הפלסטינית נבעה מהרצון לייצר רצף טריטוריאלי מצפון לדרום. "אבל חשוב להבין: אין ראש ממשלה בישראל, כולל אהוד ברק ואהוד אולמרט, וגם כמובן בנימין נתניהו ואריאל שרון, שלא דיברו על החשיבות של הבנייה שם. שרון אפילו הקים שם את תחנת המשטרה של מחוז ש"י. כולם דיברו על זה ועכשיו זה קורה".
אלא שיפרח מבקש להסיט את הדיון מהזירה המדינית אל הצרכים המקומיים. "כשאני מתראיין על E1, אני אומר שעם כל הכבוד לשיח המדיני, אני ראש עיריית מעלה אדומים. מה שמעניין אותי זה לפתח את העיר ולתת מענה לתושבים. הצעירים שלנו הם מהעשירונים הראשונים בגיוס לצה"ל ובמילואים מאז ה-7 באוקטובר, ואני רוצה לאפשר להם להישאר כאן, לבנות כאן חיים".
תשתיות והרחבת אזור התעשייה
לדברי ראש העיר, אחד המהלכים המרכזיים שאפשרו את קידום הבנייה היה דווקא תשתית תחבורתית. "מה שהוביל לפריצת הדרך הייתה החלטת קבינט על 'כביש מרקם החיים' - כביש שמייצר חיבור תחבורתי חלופי. זה מהלך שעבדתי עליו כמה חודשים, כולל בתקופת מלחמה, עד שהצלחנו להכניס אותו להחלטה, בהשקעה של כ-300 מיליון שקל. זה סלל את הדרך גם לאישור הבנייה ב-E1.
"אנחנו מדברים על צמיחה משמעותית", הוא מדגיש. "היום יש במעלה אדומים כ-44 אלף תושבים. בתוך חמש עד שש שנים לכל היותר אנחנו צפויים להוסיף כ-7,000 יחידות דיור, כלומר 7,000 משפחות חדשות, ולהגיע ל-80 עד 90 אלף תושבים".
צמיחה כזו דורשת לא רק בנייה, אלא גם תשתיות. יפרח הסביר איך נתן להבטיח שמדובר בצמיחה בריאה: "זה בדיוק העניין. חתמנו על הסכם גג היסטורי, הראשון ביהודה ושומרון, שמבטיח שלצד הגידול במספר התושבים תהיה גם השקעה בתשתיות-על. זו השקעה מדינתית משמעותית מאוד. אנחנו מרחיבים את אזור התעשייה, כי האיזון בין ארנונה למגורים לארנונה לעסקים הוא קריטי. הגענו כמעט ליחס אופטימלי של 60-40, ועכשיו, עם הגידול הצפוי, אנחנו ממשיכים להגדיל את היצע התעסוקה".
כבר כעת, לדבריו, העבודות בשטח בעיצומן. "יש היום עבודות להרחבה של כ-400 דונם נוספים באזור התעשייה, זה אומר מקום לעוד כ-50 מפעלים. רק כדי לסבר את האוזן: יש כ-120 בעלי מפעלים שממתינים ברשימת המתנה להיכנס. זה מראה את הביקוש ואת הפוטנציאל הכלכלי שנפתח כאן".
סוגיית הביטחון
לצד תנופת הבנייה והפיתוח הכלכלי, במעלה אדומים מדגישים כי אחד הצירים המרכזיים בעיצוב העיר בשנים האחרונות הוא דווקא תחושת הביטחון האישי - לא רק בהקשר הביטחוני הרחב, אלא גם בחיי היומיום.
ראש העיר הסביר: "7 באוקטובר הוביל את כולם, לדעתי, להבנה שהביטחון, לפחות בשלב הראשון, הוא עלינו. אנחנו צריכים להיות חזקים עד שהצבא מגיע. לכן השקענו בזה באופן משמעותי. התוצאות כבר ניכרות בשטח. מבחינת פשיעה, אנחנו אחת הערים הבטוחות בישראל. אם תבדקי את 2024 ו-2025 יחד, היו כאן שתי פריצות לבתים בלבד".
יפרח מסביר איך הביטחון העירוני השתפר: "זה שילוב של הכל - טכנולוגיה, תרבות עירונית, פריסה נכונה של שיטור עירוני וסיורים בכניסות לעיר. בנוסף, הקמנו השנה יחידת אופנוענים ויחידת רחפנים. כל העיר מרושתת במצלמות חכמות, מערכת שיודעת לזהות תנועה בזמן אמת, לכוון את המצלמה אוטומטית ולהזניק כוחות אם צריך".
שום גן לא נסגר
לדבריו, המודל ניתן ליישום גם בערים אחרות, אבל תלוי בהחלטות ההנהגה: "זה קודם כל עניין של סדרי עדיפויות. כל ראש רשות מחליט איפה להשקיע". עם זאת, יפרח מדגיש כי הביטחון אינו התחום המרכזי בתקציב העיר ומבהיר: "שלא יישמע שאנחנו משקיעים רק בביטחון. ההשקעה הגדולה ביותר שלנו היא בחינוך. בסוף, אנשים בוחרים איפה לגור לפי החינוך של הילדים שלהם".
הנתונים, לטענתו, ממחישים זאת: "אנחנו משקיעים כמעט 4,800 שקלים לתלמיד - זה הכי הרבה במטרופולין ירושלים. אחרינו נמצאת מודיעין עם כ-3,000 שקלים. מבחינת תוצאות אנחנו במקום השמיני בארץ, עם כ-96% זכאות לבגרות".
כדי להמחיש את ההשקעה, הוא יורד לרמת היומיום. "כמה פעמים נסגר לך גן השנה?", הוא שואל וממהר להשיב: "אצלנו אפס. זה לא קורה סתם. עיריית מעלה אדומים משקיעה כ-3 מיליון שקל בסייעות מחליפות, במימון מלא של העירייה, כדי להבטיח שאין מצב שגן נסגר. יש לנו מאגר סייעות לכל 70 הגנים בעיר וזה עובד".
לדבריו, מדובר בתפיסה רחבה יותר של מערכת החינוך: "לא רק בגרויות וגיוס לצה"ל - אלא גם הגיל הרך. יש כאן מרכז חדשנות ולימודי סייבר ברמה גבוהה מאוד. ילדים כבר בכיתות צעירות לומדים סייבר עם חדרי תקיפה והגנה. זה חלק מההבנה שאנחנו צריכים להכין אותם לעתיד".
ההשקעה, הוא אומר, אינה רק לימודית אלא גם ערכית: "זה בא לידי ביטוי גם בשירות בצה"ל, גם במעורבות. יש כאן קהילה מאוד חזקה". לצד זאת, הוא מבקש לערער על אחת התפיסות הרווחות ביחס לעיר, שיוכה הפוליטי או הגיאוגרפי: "מעלה אדומים היא קונצנזוס. היא הוקמה על ידי מפלגת העבודה, ויש כאן חיבוק מכל הקשת הפוליטית. אני לא מרגיש שאנחנו 'פריפריה' - אנחנו שבע דקות מהכותל".
ההבדל מירושלים
עדיין, רבים תופסים את מעלה אדומים כעיר לוויין של ירושלים. יפרח הסביר: "אם מסתכלים על value for money, אז אין מה להשוות בין מה שתושב מקבל כאן לבין ירושלים. לכן אנשים מגיעים לפה. יש כאן אוכלוסייה חזקה, ציונית, עם מאפיינים סוציו-אקונומיים גבוהים יחסית".
לדברי יפרחי, האתגר הגדול ביותר בשלב הבא הוא סוגיית התחבורה. "כאמור, החיבור בין מעלה אדומים לירושלים ולמרכז הוא קריטי. חלק מהמהלכים כבר יצאו לדרך, אבל בסוף צריך גם לטפל במחסום, שהוא גם צוואר בקבוק תחבורתי וגם בעייתי מבחינת הנסיעה. הפתרון טמון בשילוב של תשתיות חדשות ותחבורה ציבורית מתקדמת. עובדים על כביש נוסף למרכז, כביש 437. במקביל, אנחנו מקדמים חיבור תחבורתי למערכת הרכבת הקלה של ירושלים. קיבלנו כבר אישור לתכנון ראשוני וזה מבחינתי פתרון מפתח. הסעת המונים היא העתיד".
לא יוצאים מהעיר
יפרח מספר: "אני בתפקיד ראש העיר כשנתיים, אבל לפני כן הייתי עשר שנים ממלא מקום ראש העיר וחבר מועצה, גדלתי כאן ולכן לראות את העיר מתפתחת, לראות שכונה חדשה קמה, זה מרגש".
לשאלה איפה הוא רואה את מעלה אדומים בעוד חמש שנים, יפרח השיב: "עם התפתחות בשלושה דברים מרכזיים. קודם כל תחבורה, אחר כך השמירה על הצביון של העיר ולבסוף עצמאות כלכלית. מעלה אדומים כבר קרובה מאוד לערים החזקות בישראל, בלי תלות במענקי איזון. המגמה כבר ברורה: לפני כמה שנים קיבלנו כ-50 מיליון שקל מענקי איזון, היום אנחנו סביב עשרה מיליון, ואני מקווה שגם את זה נבטל. לצד זאת, העיר משקיעה גם באיכות החיים. אנחנו מפתחים כאן תרבות ופנאי, אמפי-פארק של 5,000 מקומות, פארק מים, מתחמי בילוי. הרעיון הוא שתושב ימצא כאן הכל בלי לצאת מהעיר".
לגבי השפעת הבנייה החדשה על מחירי הדיור, הוא אמר כי "אנחנו כבר רואים ירידה מסוימת במחירי הדיור בישראל. וככל שלא יורידו את הריבית, המגמה הזו תימשך. כשאתה מגדיל היצע בצורה משמעותית המחירים אמורים לרדת, וזה דבר טוב".
לדבריו, הדרך לשם לא הייתה מובנת מאליה. "היינו רגע לפני חתימה על הסכם הגג, ואז גיליתי שמעלה אדומים בכלל לא נכללת בתוכניות כמו 'מחיר למשתכן', בגלל הסיווג הסוציו-אקונומי ומחירי הדיור בעיר. לא יכול להיות שעיר שתושביה מובילים בגיוס ובמילואים לא תקבל מענה לצעירים".
בסופו של דבר, הוא מספר, התקבלה החלטה לשנות את המצב. "נעשה תיקון, ואני מאמין שמעלה אדומים הייתה גורם משמעותי בזה. זה יאפשר לשווק את השכונה החדשה גם במסגרת 'מחיר מטרה', ולתת לצעירים הזדמנות אמיתית. "אנחנו מקימים מנגנון של 'מסלול ירוק'", מסכם יפרח. "יזמים לא צריכים לסבול מבירוקרטיה. כל עיכוב עולה להם כסף. המטרה היא לייצר תהליך מהיר, ברור, עם זמינות מלאה ובלי לפגוע באיכות הבנייה. יזם שמצליח ומרוויח, זה טוב לעיר ולתושבים".
לצד זאת, מקודמת גם יוזמה להטבות מס - מהלך שלדבריו עשוי לשנות את מפת הביקושים. "כדי להביא לכאן אוכלוסייה חזקה, עם הכנסה גבוהה, צריך גם כלים. הטבות מס הן אחד מהם. זה יכול לשבור חסמים תודעתיים ולהביא לכאן אנשים חדשים", מסכם יפרח.