המטרה האמיתית של הטילים האיראנים: "איום שונה מזה שהכרנו בעשורים האחרונים"

האיראנים אמנם מתפארים בפגיעה ב"תשתיות צבאיות", אך לכולנו ברור כי מדובר בתעמולה, מאחר ואת מרבית הטילים ששיגרו מאיראן, הם כיוונו למטרות אזרחיות. לא אחת דובר על האיומים במסגרת מלחמה נרחבת עם איראן, בעיקר על האיום שמפחיד את מרבית אזרחי ישראל, האיום על התשתיות. החל מתרחיש העלטה המפחיד ועד פגיעה בתשתיות המים לשתייה.

בעידן שבו תשתיות הפכו לעורקי החיים של המשק הישראלי, כל פגיעה אפילו נקודתית - עלולה לשבש מערכות שלמות. איום הטילים המשתנה, התלות ההדדית בין מערכות תחבורה, אנרגיה ומים, והמורכבות ההנדסית של שיקום תשתיות קריטיות - כל אלה מציבים אתגר משמעותי בפני המדינה והגורמים המקצועיים. יוסי ולאס, מנכ"ל משותף בחברת מרגולין הנדסה וייעוץ, מסביר כיצד ניתן להבין איך נראית הפגיעה מבפנים, מהו אפקט הדומינו שעשוי להדיר שינה ממקבלי ההחלטות, וכמה זמן באמת לוקח להחזיר את המשק לפעילות לאחר אירוע כזה.

ולאס מסביר: "בעידן שבו איום הטילים הפך לחלק מהמציאות האזורית, יש להבין כי מדובר באיום שונה מזה שהכרנו בעשורים האחרונים. בעוד שאיום הרקטות התאפיין בדרך כלל בפגיעות נקודתיות ובנזק מוגבל יחסית, טילים כבדים ומדויקים יותר נושאים פוטנציאל נזק גדול משמעותית. פגיעה ישירה בתשתית קריטית - מחלף מרכזי, מסילת רכבת, תחנת כוח או מתקן התפלה - עלולה לגרום להשבתה ממשית של מערכת חיונית למשך זמן. לדוגמה, השבתה של צומת תחבורתי מרכזי אינה רק בעיית תנועה; היא עשויה לשבש הגעת עובדים למוקדי תעסוקה, לפגוע בשרשראות אספקה ולהקשות על פעילות שירותים ציבוריים ומערכות חירום".

לשאלה עד כמה התשתיות בישראל תלויות זו בזו, ולאס השיב: "האתגר המרכזי במקרים כאלה הוא אפקט הדומינו. תשתיות מודרניות פועלות כמערכת משולבת של מערכות התלויות זו בזו. כאשר צומת תחבורתי מושבת, העומס מועבר מיד לצירים חלופיים, ולעיתים בתוך שעות נוצרת קריסה תפעולית רחבה - עיכובים בהובלת סחורות, פגיעה באספקה לחנויות ולמרכזים לוגיסטיים, ועובדים שאינם מצליחים להגיע למקומות העבודה", הוא מסביר.