ענף הנדל"ן הישראלי נמצא בתקופה סוערת, כאשר בישראל שוררת אווירת "פוסט מלחמה" שמשפיעה רבות גם על התעשייה, מסחר וכמובן, רכישת דירות. מאז ה-7 באוקטובר עבר הענף לא מעט טלטלות, מחסור בעובדים זרים לאחר שרבים מהם עזבו עם פרוץ המלחמה, ירידה בביקושים באופן טבעי לאור המצב הביטחוני, עליות ריבית שבינתיים מתחילה לחזור קצת אחורה, ועוד ועוד.
כעת, נראה שהפקק השתחרר מעט וחברות רבות מעידות על התעוררות בקרב הקונים, מה שעשוי להצביע על "פיצוץ" ברכישות שמגיע לענף הנדל"ן. אלו האופטימיים אומרים כי מדובר אולי בתחילתו של גל רכישות נדל"ן ולא, לא בגלל הורדת הריבית הזעומה, שצמצמה לנוטלי המשכנתאות את ההחזר החודשי בסכום לא משמעותי, לפחות לא אצל רובם. חלק מההערכות אומרות כי מדובר בגל טבעי שאחרי מלחמה, וכי הענף חוזר למסלולו הטבעי, גם אם זה ייקח עוד קצת זמן.
לדברי ראם רצון, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן אב-גד: "לאחר תקופה מאתגרת של אי-וודאות כלכלית וביטחונית, אנו רואים בשוק הדיור ראשית התגברות של ביקושים לרכישת דירות, הן מצד משפחות צעירות והן מצד משקיעים. מהלך הטרייד אין לדירות הייחודי שיצרנו והבלעדי ל- אב-גד, נרשמה עלייה משמעותית במספר הפגישות עם רוכשים פוטנציאליים ומתעניינים".
לדבריו: "הסימנים הללו משקפים כוונה של הציבור לחזור לרכוש נדל"ן למגורים או כהשקעה. אנו מאמינים שהביקושים שהצטברו לאורך מספר חודשים של האטה במכירות הנדל"ן בישראל, שבהם לקוחות דחו את ההחלטה לרכישת דירה, צפויים לעמוד בפני שינוי לטובה לאחר שהמלחמה הסתיימה והחטופים חזרו, מה שהביא לשיפור במצב הרוח הלאומי של כולנו, ולצד זה המהלכים האחרונים של הנגיד להורדת הריבית והציפייה להורדות נוספות במהלך השנה הנוכחית".
עוד אומר מנכ"ל אב-גד: "הורדות הריבית בשנים האחרונות שיפרו באופן ממשי את תנאי המימון לרוכשים. ירידה בריבית המשכנתא מורידה את הנטל החודשי על הלווה ומגבירה את היכולת של משפחות רבות לגשת לרכישה. ההשפעה ברורה בשטח: יותר פניות, יותר בדיקות זכאות למשכנתא, יותר חתימות על חוזים - וכל זה בעיקר בפרויקטים מבוקשים ובהתחדשות עירונית".
גבי אטר, סמנכ"ל שיווק ומכירות של חברת קטה-גרופ, אומר כי "אנחנו רואים התאוששות ברורה ברמת הביקושים, והדבר ניכר גם בשטח. ביריד הדירות שקיימנו לפני כשבועיים בפתח תקווה כל העמדות היו מלאות, עם עשרות מתעניינים בכל רגע נתון, וסגרנו במקום כעשר עסקאות ולא פחות חשוב, גל הסגירות נמשך גם בשבוע שלאחר מכן. ההתעוררות מגיעה משוק היד השנייה שהיא מנוע מרכזי שמזין את שוק הדירות החדשות. ברגע שבעלי דירות מצליחים למכור, הם חוזרים לשוק כרוכשים, והשרשרת כולה מתחילה לנוע".
"גורם משמעותי נוסף הוא הורדת הריבית ובעיקר ההורדה השנייה, שהייתה מפתיעה והגיעה מוקדם מהצפוי. היא שינתה את הסנטימנט בשוק, הפחיתה את חוסר הוודאות והחזירה לשוק רוכשים שישבו על הגדר. לצד זאת, יש גם אפקט פסיכולוגי חזק: כשהציבור שומע על התאוששות ועל תחילת מגמת עליית מחירים, הוא נוטה להקדים החלטות רכישה", הוסיף אטר.
לסיום, אמר כי "השנתיים האחרונות התאפיינו בקיפאון יחסי, שבו משקי בית רבים דחו החלטות גדולות בשל אי־וודאות כלכלית וביטחונית. בתקופת המלחמה משפחות רבות כלל לא היו פנויות לקבל החלטות כלכליות משמעותיות, כשבני משפחה היו בשדה הקרב והדאגה היומיומית הייתה במרכז. כעת, עם שינוי במצב הרוח הלאומי וחזרה הדרגתית לשגרה, אנחנו מזהים רצון 'לפצות' על הזמן האבוד ופחות רתיעה מקבלת החלטות ארוכות טווח. השילוב בין ריבית יורדת, התאוששות ביד השנייה וסנטימנט חיובי יותר בשוק יוצר כיום גל ביקושים מחודש".
אלו הפחות אופטימיים אומרים כי מוקדם עדיין להגיד האם אכן מדובר בגל רכישות, או עלייה רגעית בלבד, והם מציינים כי בפני הענף הכה משמעותי למשק הישראלי ולהכנסות המדינה, עומד מכשול אחד גדול - רצועת עזה. מעבר להיבט הביטחוני ברצועה לאחר המלחמה, ישנם יתרונות כלכליים רבים שבמערכת הביטחון מצביעים עליהם, כגון ביקוש עצום לחומרי גלם לרצועה, ולשטח העצום שאותו יצטרכו לשקם, בין היתר בבנייה מסיבית. אם תבחר ישראל נכון, שיקום הרצועה עשוי להיות גם מהלך כלכלי אזורי משמעותי מאוד.
אך בעוד שבמערכת הביטחון מדברים על פוטנציאל כלכלי משמעותי ועל ביקושים חריגים לחומרי גלם, בענף עצמו אין קונצנזוס, והפער בין ההערכות האופטימיות לבין הקולות הספקניים בולט. לדוגמא, מי שמעריך כי השיקום עשוי להישען במידה רבה על תעשיות ישראליות ועשוי ליצור השפעה ישירה ומשמעותית על ענף הבנייה בישראל, הוא האדריכל גיא דוננפלד, מהנדס העיר בית שמש ויו"ר איגוד מהנדסי ערים.
דוננפלד אומר כי מדובר בביקושים חריגים בהיקפם למלט, פלדה, ברזל, ציוד מכני הנדסי וטכנולוגיות בנייה מתקדמות, שיכולים להחזיר לפעילות מלאה קווי ייצור שפעלו בחסר בתקופת המלחמה, ולייצר רצף עבודה ארוך טווח לחברות תשתית, קבלנות והנדסה אזרחית. עם זאת, דוננפלד מדגיש כי לביקושים המוגברים צפויות גם השלכות פנימיות. עומסים על מפעלי מלט וברזל, מחסור זמני בציוד והסטת משאבים לפרויקטים אזוריים עלולים ליצור לחצים על זמינות חומרים לפרויקטים בישראל עצמה. ללא תכנון ותיאום ממשלתיים, הוא מזהיר, קיים סיכון לעליית מחירים ולדחיות בלוחות זמנים בפרויקטים למגורים ולתשתיות.
עם זאת, דוננפלד מדגיש כי לביקושים המוגברים צפויות גם השלכות פנימיות. עומסים על מפעלי מלט וברזל, מחסור זמני בציוד והסטת משאבים לפרויקטים אזוריים עלולים ליצור לחצים על זמינות חומרים לפרויקטים בישראל עצמה. ללא תכנון ותיאום ממשלתיים, הוא מזהיר, קיים סיכון לעליית מחירים ולדחיות בלוחות זמנים בפרויקטים למגורים ולתשתיות.
"בטווח הבינוני והארוך, השיקום עשוי להפוך למנוע צמיחה לענף כולו. הוא צפוי להאיץ אימוץ טכנולוגיות בנייה מתועשות, פתרונות חכמים לניהול פרויקטים ושיטות עבודה יעילות יותר, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כספקית ידע, תכנון וביצוע הנדסי באזור. אם תהיה רגולציה מאוזנת וניהול נכון של משאבים, ניתן יהיה למנף את תהליך השיקום גם לחיזוק היכולות המקומיות ולא רק כפעילות חוץ־טריטוריאלית".
"לדבריו, את חומרי הגלם ניתן לייבא ממדינות זולות יותר, והרגולציה, המיסוי ועלויות התפעול בישראל הופכים את החברות המקומיות לפחות תחרותיות כמעט בכל פרמטר. "כמו בכל מוצר אחר בישראל, גם בענף הבנייה אנחנו פשוט יקרים יותר".
דני מזרחי, מנכ"ל חברת אופל בלאנס המעניקה אשראי ופתרונות פיננסיים מתקדמים לעסקים רבים בענף הבנייה, מציג גישה זהירה בהרבה. לדבריו, עוד לפני בחינת ההשפעה הכלכלית יש לשאול מי יוביל את השיקום בעזה ומי יהיו הגורמים המזמינים. אם מדובר בקטאר, טורקיה או גורמים בינלאומיים אחרים, אין ודאות שהם ירצו לעבוד עם חברות ישראליות, וודאי לא במחירים שישראל יכולה להציע".
מזרחי מוסיף כי גם בתחום כוח האדם והציוד ההנדסי אין לישראל יתרון מובהק. החברות הישראליות עצמן נשענות כיום על עובדים זרים, ואין סיבה שעובדים מישראל ייכנסו לעבוד בעזה, במיוחד נוכח סיכוני הביטחון. הצורך לתמחר סיכונים אלה, לדבריו, ייקר כל הצעה ישראלית ביחס להצעות של חברות זרות, שמגיעות עם צוותים, ציוד ומנופים בהיקפים גדולים ועם יכולת להתמודד עם פרויקטים של מאות מיליונים ואף מיליארדים".