וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עו"ד אסף פלג: חוזי שכירות בישראל - כללי המשחק האמיתיים, ומה קורה כשמגלים אותם מאוחר מדי

עודכן לאחרונה: 1.2.2026 / 9:33

בשיתוף עו״ד אסף פלג

שוק השכירות בעומס והסכסוכים מתרבים: עו"ד אסף פלג, מומחה לדיני שכירות, מסביר אילו סעיפים בחוזה קובעים מי ישלם, מי יפנה דירה ומי ימצא את עצמו בבית המשפט

עו"ד אסף פלג. עו"ד אסף פלג,
חוזה שכירות מגן על מי שמתכנן נכון ומכלכל את צעדיו/עו"ד אסף פלג

כעורך דין שמייצג שוכרים ומשכירים מדי שבוע, אני רואה שוב ושוב חוזי שכירות שמתחילים בחיוך ולחיצת יד - ומסתיימים באולמות בית המשפט, אומר עו"ד אסף פלג.

שוק השכירות בישראל נמצא בעומס חסר תקדים: מחסור בהיצע אמיתי, עליות מחירים רצופות, משקיעים שחוזרים לזירה, תמ"א שמשנה רחובות שלמים והרבה שינויים באופק המשפטי. בתוך רעש, לחץ וחוסר וודאות, יש כלל אחד פשוט שעליכם לזכור, בין אם אתם שוכרים או משכירים: חוזה שכירות לא מגן על מי ש"צועק יותר חזק" - הוא מגן על מי שמתכנן נכון ומכלכל את צעדיו.

היום, על רקע עליות השכירות והרגולציה המתעדכנת בחוק השכירות והשאילה ופסיקה, חוזים כבר מזמן אינם מסמך טכני. הם הופכים יותר ויותר לכלי לניהול סיכונים. "רוב הסכסוכים שאני מנהל, משני הצדדים, התחילו באופטימיות תמימה. אנשים מניחים ש"נסתדר". ואז מגיעה המציאות: נזק פתאומי, צנרת מתקלקלת בדיוק כשחוזרים מחו"ל, או שכנים שמתחילים פרויקט בנייה סביב השעון". ממשיך עו"ד פלג.

"אין דבר כזה חוזה שכירות סטנדרטי" - והמחיר של לגלות את זה לבד

ניכר כי המשפט "זה חוזה סטנדרטי, כולם חותמים על זה" הוא האויב הגדול ביותר של השקט הנפשי. אין דירה אחת דומה לשנייה, ואין סביבת מגורים זהה. דירה בת 50 שתיכנס לתמ"א מצריכה חוזה מסוג אחד; דירה חדשה עם אחריות קבלן מצריכה חוזה אחר לגמרי. מי שבונה על תבנית פשוטה מגלה מהר מאוד שדווקא האותיות הקטנות הן אלו שמכריעות מי ישלם על מה.

קחו לדוגמה את המושג "בלאי סביר". שוכר בטוח שקדיחות סטנדרטיות הן חלק מהחיים. המשכיר מצידו משוכנע שכל חור בקיר הוא נזק. בלי הגדרה בחוזה, אתם לא תסתדרו ביניכם. רוב הסיכויים שאתם תסיימו את הוויכוח רק אחרי שתיפגשו בבית המשפט.

רטיבות ועובש - המבחן האמיתי של חוזה השכירות (ומה קורה כשמזלזלים בו)

רטיבות בדירה היא כנראה מסוג המחלוקות שימשיכו לרדוףאת שוק השכירות גם בעוד עשור; השוכר משוכנע שמדובר בנזילה, והמשכיר בטוח שזה חוסר אוורור. ואז כשמגיע שמאי, הצד שטעה מגלה שהחוזה שלו לא מכסה אפילו את עלות הזזת הספה.

חוזה מקצועי מגדיר במדויק מי בודק, תוך כמה זמן, מי משלם על העתקת חפצים, מי נושא בעלות הייבוש, ומה קורה אם הדירה בכלל לא ראויה למגורים זמנית בגלל עובש או הצפה. חוזה שאינו מכיר באופציה הזו מראש ולא לוקח אותה בחשבון - מזמין כאוס משפטי, וצרות. עו"ד אסף פלג מסביר שעורך דין מנוסה בתחום לרוב ידע לאתר מראש את סוגי ה"הפתעות" השכיחות והנפיצות באופן יחסי, ולתת להן משקל והתייחסות מותאמת בחוזה. ויש לא מעט כאלו, מסתבר.

חוזה שכירות מגן על מי שמתכנן נכון ומכלכל את צעדיו/shutterstock

איחור בתשלום - מתי זה משבר זמני ומתי זה טריגר לסכסוך מיותר

שוכרים יכולים להיקלע לקשיים זמניים בתזרים. זה קורה. משכירים לא אמורים להפוך לבנק. גם זה נכון. השאלה היא לא "מי צודק", אלא האם יש מנגנון שמסדיר את העניין. הודעה מראש, ריבית פיגורים סבירה, פריסה נקודתית קצרה - אלו לא מחוות, אלא ניהול סיכונים מושכל. טיפ מניסיון: חוזה שמטרתו "להעניש" הוא חוזה שמזמין מלחמה. חוזה שמטרתו לייצר יציבות, שומר על מערכת יחסים.

ערבויות ובטחונות - הרגע שבו חוזה חלש יעלה לכם בכסף ועצבים

חוק שכירות הוגנת (תיקון לחוק השכירות והשאילה) אמנם מגביל את היקף הערבויות, אך העימותים האמיתיים לרוב מתרחשים בעת המימוש וההחזרה של הנכס לבעלים. מתי מותר לממש ערבות, צ'ק ביטחון או פיקדון? מהו "נזק בפועל"? מה פרק הזמן להחזרת הביטחונות? רוב השוכרים והמשכירים לא יודעים שהתשובה היא עד 60 יום. מי שלא מגדיר מנגנון מימוש והחזרה ברור יגלה שהוויכוח על כמה אלפי שקלים הופך לסכסוך רגשי ומשפטי מיותר.

"תמצא מחליף במקומך" - המשפט התמים שמנער דיירים ומפיל משכירים

הנה סיטואציה שמוכרת לכל משפטן שמתמחה בשכירות: שוכר מבקש לצאת מוקדם. המשכיר אומר "תמצא מחליף". נשמע הגיוני - עד שמגלים שכל צד מפרש "מחליף" אחרת. פתאום צצות השאלות: מה הקריטריונים? מהו לוח הזמנים? מה נחשב "טעם סביר" לסירוב? חוזה רציני מגדיר גם את זה. חוזה חובבני משאיר פתח לדרמות, ויכוחים ומריבות. חוזים גנריים שמורידים מהאינטרנט, גם מאתרים רשמיים, פעמים רבות מותיר "שטחי הפקר" כאלה, עם התייחסות כללית ולא ממצה לסוגיה נפוצה זו.

מכירת הדירה - כששוכר לא "נעלם" והחוק עומד לצדו

שוק נדל"ן גועש מביא איתו מציאות שחוזרת על עצמה: בעל הדירה מודיע שהוא מכר את הדירה או מתכוון למכור אותה, ומצפה שהשוכר יצא. חוק השכירות קובע הפוך ממה שבעל הדירה, המשכיר, היה רוצה: הקונה נכנס בנעליו של המוכר.

לפעמים יש גם תקופת אופציה מתקרבת בחוזה ואז העניינים מסתבכים עוד יותר ובעל הדירה הופך ל"סחיט" במו"מ מול השוכר. אם החוזה לא קבע מנגנון ברור למקרה של מכירה, אתם בדרך לסכסוך שאפשר היה למנוע בפסקה חוזית אחת. "זהו אחד מסוגי הסכסוכים הסבוכים יותר בעולם השכירות, והרעילים ביותר, ובאופן אירוני מבין הקלים למניעה מוקדמת" מפרט עו"ד פלג.

התחדשות עירונית (תמ"א ושות') - לא סעיף קטן, אלא שאלה של איכות חיים, מחירים ויציאה

התחדשות עירונית היא כבר מזמן לא אנקדוטה - היא חלק מהשגרה. גם כאן, מי שלא מכניס לחוזה סעיף שמגדיר מחיר מותאם לתקופת העבודות, שעות עבודה מוסכמות, ונקודת יציאה ברורה לשוכר במקרה של פגיעה באיכות החיים - משחק עם גפרורים בחדר מלא גז.

פרוטוקול מסירה - איך עושים את זה נכון

זוהי המלצה שהיא כמעט בגדר חובה. שכירות טובה ושקטה מתחילה ביום החתימה - עם צילום, תיעוד כתוב, וחתימה הדדית.

מה זה בעצם פרוטוקול כניסה? בקצרה, תיעוד בכתב של כלל הליקויים בדירה. מה שרואים - רושמים. גם התיעוד הויזואלי (צילומים) הוא חלק בלתי נפרד מפרוטוקול המסירה. והנה טיפ קטן של אלופים: אפשר גם לצלם בתחילת הסרטון את דף הבית של אתר חדשות, כדי לסמן תאריך ושעה בצורה אובייקטיבית.

אין "לא נעים, ואין מקום לראות בזה חוסר אמון הדדי", מסביר עו"ד פלג, "יש בזה צעד של בגרות. כל ויכוח עתידי נשען על מה שנכתב ביום-האפס שבו השכירות מתחילה. תיעוד מלא, רצוי גם בוידאו, של מצב הדירה, חוסך אינספור מחלוקות המשך. ורצוי גם לציין בנספח לחוזה השכירות כל ליקוי קיים, לצד חתימתם של שני הצדדים".

פינוי - הכוח האמיתי תמיד בצד החוק

בעל דירה שמחליף מנעול, מנתק חשמל או מפעיל לחץ פסול, מפסיד - לא "בדרך כלל" אלא כמעט תמיד. המדינה מאפשרת היום מסלולי פינוי יעילים ומהירים, אבל רק למי שמכבד את הכללים. "כוח בלי הקפדה על החוק - הוא חולשה", מסביר עו"ד אסף פלג "לא מעט פעמים אני נתקל בבעל דירה שהצדק היה איתו 'על הנייר', אך בגלל שבחר לחרוג מהנורמות המקובלות ומהמותר בחוק, ולמשל, איים באופן מפורש או ניסה להשליך את חפציו של הדייר לרחוב - הוגדר כצד הפוגעני ונאלץ לפצות מכיסו".

לסיכום, בעלי דירות יקרים - פשוט אל תעשו את הטעות שתעלה לכם יותר מהשוכר עצמו. אם השוכר לא משלם, פונים לעו"ד ופועלים בהתאם לחוק, ובשום פנים ואופן לא עושים "סעד עצמי" ולוקחים את החוק לידיים. זה המתכון מספר אחת לאסון משפטי.

ומה המסקנה? סוף מעשה במחשבה תחילה

שוכר שלא מבין מה הוא חותם - משלם. משכיר שלא מגן על הנכס ועל דמי השכירות שלו - משלם גם כן. חוזה טוב לא מבטיח שקט בגלל מה שכתוב בו, אלא בגלל התרחישים השליליים שהוא מונע. "ממש כמו ברפואה מונעת - מי שמבין את זה בזמן, לא פוגש אותי באולם בית המשפט" מסכם עו"ד פלג, "אלא על כוס קפה במשרד כשאנחנו יושבים לנסח עבורו חוזה שבאמת מגן על זכויותיו".

seperator

עו"ד אסף פלג, מומחה לדיני שכירות, משפט אזרחי ותביעות קטנות.

אתר המשרד: www.pelleg-law.co.il

מייצג בסכסוכי שכירות ופינוי מושכר, ומנסח חוזי שכירות מותאמים אישית עבור שוכרים ומשכירים בישראל.

בשיתוף עו״ד אסף פלג

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully