האירועים הביטחוניים האחרונים הדגישו עד כמה חשוב לתחזק את הבניין המשותף, ובמיוחד את המקלט המשותף. לצד שאלות של בטיחות ונראות הסביבה עירונית, עולה מחדש הצורך לשמור על השטחים המשותפים בבניין מתוחזקים, נגישים וגם נעימים.
בתל אביב-יפו, בניינים רבים אינם יכולים לקדם פרויקטים, אך עבורם מוצעת דרך אחרת: שיפוץ חזיתות הבניין המשותף, אשר כולל גם את שיפוץ השטחים המשותפים. כעת מציעה העירייה חבילת הטבות מיוחדת לבניינים, הכוללת מענק שיכול לשמש לשיפוץ המקלט המשותף.
מעבר לשיפור הנראות וחווית המגורים, מדובר בצעד עם יתרונות כלכליים מובהקים. על פי בדיקה שמאית, שיפוץ חזית הבניין המשותף מעלה את ערך הדירה בכ-4%-5% בעיר שבה מחיר ממוצע לדירה עומד על 5-6 מיליון ₪, מדובר בתוספת ערך של בין 150 אלף ₪ ל-250 אלף ₪ לדירה בטווח המיידי.
"זה צעד משתלם מאוד לאורך זמן", אומר האדריכל ישי נגר, מנהל מחלקת שיפוצי חזיתות במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו: "האחריות של בעל הנכס היא על שמירה ותחזוקה הנכס. בבניינים בהם התחזוקה לקויה נדרשות עבודות תיקון חוזרות של מערכות שונות של הבניין והוצאות כלכליות חוזרות ונשנות.
מהלך זה של שיפוץ חזיתות הבניין אינו רק ביצוע עבודות בהיבט האסתטי, אלא תיקון והחלפה של מערכות הבניין התקולות, תיקון מפגעים ואיטום קירות החוץ וכדומה. השקעה זו, מעבר לשיפור מראה החזיתות, מביאה לחיסכון בתקלות אחזקה שחוזרות על עצמן".
תמריצים בגובה עד 200 אלף ש"ח לבניין
כדי להקל על בעלי הדירות, העירייה מציעה מענק של 5,000 ₪ לכל יחידת דיור או מסחר, ולצד זה, הלוואות ללא ריבית וללא הצמדה לכל בעל דירה, בהתאם לאזור המגורים. בנוסף, בשכונות הדרום והמזרח ניתן מענק מוגדל של עד 40,000 ₪ לכל יחידת דיור או מסחר, וכן מענקי רווחה ייעודיים לזכאים להקלות בארנונה.
מבנים אשר קיבלו דרישה מטעם העירייה לבצע שיפוץ, יוכלו לקבל מענק של 20,000 ₪ למבנה, וזאת בכפוף להוצאת רישיון שיפוץ תוך 60 ימים מקבלת הדרישה ועד לצו תחילת עבודה תוך חצי שנה מיום פתיחת התיק בעזרה ובצרון.
העירייה אף מסייעת להתגבר על התנגדויות: אם 70% מבעלי הדירות מסכימים לשיפוץ, היא מממנת זמנית את חלקם של המתנגדים כדי שהעבודות יתקדמו. בנוסף, העירייה מעניקה 10,000 ₪ מענק לשיפוץ הרכוש המשותף, היכול, בין היתר, לשמש לשיפוץ המקלט, הגינה, חדר האופניים וכו'.
הזנחתם את הבניין? אתם עלולים לשלם ביוקר
המומחים מדגישים כי כל בניין צריך לעבור שיפוץ חזית אחת לכ-15 שנה, "כפי שאחת לכמה שנים משקיעים בשיפוץ הבית הפרטי, כך צריך להשקיע בבית המשותף. מי שלא יידרש לזה מבחירה, ייאלץ להגיע לזה בהמשך, כאשר המצב מורכב יותר ויצריך השקעה נוספת של הדיירים".
לפי חוק העזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001, האחריות על תחזוקת הבניין כך שלא יהווה סכנה לדיירים או לציבור, מוטלת על בעלי הדירות עצמם. טיפול שוטף ושיפוץ חזיתות אינם רק מהלך וולונטרי, אלא צעד מניעתי שמונע הידרדרות למצב של "מבנה מסוכן". במצב כזה נדרשת השקעה גבוהה בהרבה, ולעיתים גם צעדי חירום שמכבידים משמעותית על הדיירים.
תושבי העיר שמבקשים לבצע לשיפוץ, או נדרשים לכך על ידי העירייה, יכולים לבחור בין ביצוע הפרויקט באופן פרטי, או להיעזר, ללא כל תשלום, בשירות העירוני הניתן באמצעות מחלקת "בית פלוס", אשר מסייעת לבעלי הנכסים לכל אורך התהליך.
בין היתר, מנהלי הפרויקט מטעם "בית פלוס" יעניקו כלים לנציגויות הבית המשותף לגייס את דיירי הבניין, להתמודד עם התנגדויות, לקבל הערכת עלויות, להתקשר עם נותני שירותים איכותיים, כגון, מפקח, קבלן ויועצים שונים, וילוו אותם עד סיום השיפוץ.
מתמחים בבניינים מורכבים: מגדל דיזינגוף כדוגמה
השירות העירוני הניתן במסגרת "בית פלוס" מסייע במיוחד במקרים של בניינים מורכבים, בהם לא כל בעלי הדירות מסכימים על התהליך. הצוות מסייע לחבר בין הדרישות העירוניות לרצונות הדיירים, בעיקר במקרים של ריבוי בעלויות.
דוגמה לכך ניתן לראות במגדל דיזנגוף, אחד המגדלים המוכרים בעיר, בו נדרשה התערבות לאחר שנפילת בטון ממעטפת המבנה העלתה חשש לבטיחות הדיירים והעוברים ברחוב. בזכות הליווי של "בית פלוס", הצליחו הדיירים להוציא לפועל את השיפוץ המורכב, לצד קבלת מענק ומימון.
לפרטים נוספים