תהליך שיקום קיבוץ ניר עוז עובר לשלב מעשי: במסגרת מתווה החירום שהופעל לאחר מלחמת 'חרבות ברזל', הוחלט לאשר הקמה מיידית של שכונות חדשות ומבני ציבור בקיבוץ. ההחלטה כוללת בניית 205 יחידות דיור חדשות לצד מוסדות חינוך, מתקני ספורט, מבני קהילה ופיתוח תשתיות - מהלך שנועד להחזיר את התושבים, השוהים עד כה בדיור זמני בכרמי גת, לביתם שבדרום.
על פי התוכנית שאושרה, יוקמו 13 פרויקטים שונים ברחבי ניר עוז: שדרוג שכונות מגורים קיימות לצד בנייה חדשה, הקמת מוסדות חינוך וציבור, אולמות ומגרשי ספורט, מבני קהילה, אורווה, לולים ותשתיות תחבורה וחשמל. הקיבוץ עצמו הוא זה שיבצע את העבודות, כדי להבטיח קצב התקדמות מהיר ושמירה על אופי המקום.
ההליך המואץ מתאפשר בזכות הוראת השעה שהתקבלה לאחר השבעה באוקטובר, המעניקה לשר הפנים סמכות להעניק פטור מהליכי היתר ותכנון רגילים במקרים של שיקום יישובים שנפגעו. מדובר בצעד שמאפשר לקצר משמעותית את זמני הביצוע ולהקים תשתיות מגורים מלאות תוך חודשים ספורים בלבד.
"שיקום פיזי ונפשי כאחד"
יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן, אמר כי "ניר עוז מסמל את השיקום כולו. האישור הזה נותן מסר ברור - המדינה לא מפקירה את יישובי העוטף. אנחנו מחזירים לתושבים את הבית ואת התקווה".
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, הוסיף: "העבודה נעשתה בשיתוף מלא עם הקהילה עצמה, כדי להתאים את התוכנית לצרכים של התושבים. עבורנו זו לא רק בנייה של מבנים אלא בנייה של עתיד משותף".
גם בקיבוץ עצמו מקבלים את הבשורה בהתרגשות. אמי פלמור, חברת הקיבוץ שהייתה שותפה בהובלת התהליך, ציינה כי "עבורנו זו לא רק בנייה של קירות וגגות - זה לבנות מחדש את האמון, את הקהילה ואת החוסן שלנו. הילדים יוכלו סוף סוף ללמוד בבית ספר בקיבוץ ולא במבנים זמניים".
ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, סיכם: "אנחנו רואים במהלך הזה לא רק פתרון דיור אלא גם חלק מהחוסן הלאומי. זהו הצעד האחרון בחבילת הצווים שנועדו להחזיר את העוטף לחיים. אני מאמין שבקרוב נראה את המשפחות חוזרות הביתה".