בחודשים האחרונים שוב עולה שאלת היכולת של משקי הבית בישראל לעמוד בהחזרים החודשיים של המשכנתאות. נתוני המשכנתאות לחודש אוגוסט שפרסם משרד האוצר חושפים תמונה מטרידה: בעוד מספר העסקאות בשוק הדיור נמצא בירידה, סכומי ההלוואות שהציבור לוקח ממשיכים לעלות - ובמקביל, גם שיעור הפיגורים מזנק.
לפי הנתונים, המשכנתה הממוצעת בישראל כבר עומדת על 1.082 מיליון שקל. בהשוואה לשנה שעברה, היקף ההלוואות בפיגור קפץ כמעט 30% והגיע ליותר מ-4 מיליארד שקל. אמנם מדובר בפחות מ-1% מכלל ההלוואות, אך מדובר במגמה של עלייה רצופה: ביוני נרשם פיגור של 0.62%, ביולי 0.65% ובאוגוסט הנתון נותר על אותה רמה.
נתון מטריד נוסף: בנק ישראל ממליץ שמשקי בית לא יעברו את סף ה-30% מהכנסתם הפנויה לטובת המשכנתה, אך קרוב למחצית מהלווים חורגים ממנו. כך למשל, זוג שמרוויח נטו 21 אלף שקל בחודש עשוי לשלם החזר חודשי של 8,400 שקל. לאחר התשלום נותרת להם הכנסה פנויה של 12,600 שקל בלבד - סכום שלא בהכרח מספיק לכיסוי הוצאות שוטפות ומשפחתיות, במיוחד כשמדובר בהורים לילדים.
למה הבנקים זורמים עם זה?
איך ייתכן שהבנקים ממשיכים לאשר הלוואות בסיכון כזה? לפני שלוש שנים בלבד, כששוק המשכנתאות היה בשיא של 13.4 מיליארד שקל בחודש, רק 39% מהלווים חרגו מהסף שהגדיר בנק ישראל. אלא שמאז מחירי הדיור טיפסו בעשרות אחוזים, בעוד השכר נותר כמעט ללא שינוי. התוצאה - הציבור נאלץ לקחת הלוואות גדולות יותר כדי לרכוש דירה, גם במחיר של הכנסה פנויה מצומצמת.
המומחים מזהירים כי אם המגמה תימשך, הציבור ייאלץ לחפש דירות זולות יותר או לעבור לפריפריה - מה שעלול לצמצם את אפשרויות התעסוקה וליצור מעגל סיכון מתמשך. בהיעדר התאמה בין קצב עליית השכר לעליית מחירי הדירות, הסיכון לכניסה למשבר דיור ממשיך להתרחב.
בהתאחדות יועצי המשכנתאות סבורים שהפתרון חייב לכלול הורדת ריבית. לדבריהם, "המשפחות בישראל סוחבות עול הולך וגדל. בלי מהלך של הפחתת ריבית, הלחץ על הלווים רק יעמיק". עם זאת, גם שם מזהירים: הורדת ריבית ללא הגדלת ההיצע תוביל שוב לזינוק במחירים.