שיפוצים במיליונים: אלו הקניונים שממציאים את עצמם מחדש

ענף הקניונים בישראל נמצא בעיצומו של גל התחדשות וחדשנות נדל"נית. לנוכח תחרות הולכת וגוברת מצד מרכזים חדשים והתחזקות המסחר המקוון, הקניונים המסורתיים משנים כיוון ומשקיעים משאבים עצומים בשדרוג תשתיות, בהבאת מותגים בינלאומיים, בחיבור יעיל יותר לתחבורה ציבורית וביישום טכנולוגיות מתקדמות. המגמה ברורה: להפוך את הקניון ממרכז קניות גרידא למרחב עירוני רב-שימושי, המשלב מסחר, פנאי, משרדים ושירותים לציבור.

הניסיון של העשור האחרון מלמד כי קניון מודרני אינו יכול להסתפק בחנויות בלבד. המבקרים מצפים לחוויה רחבה יותר - הכוללת מסעדות, מתחמי בילוי, חללי עבודה משותפים ואפילו שירותים ציבוריים. בהתאם, מרכזי קניות רבים ברחבי הארץ עברו בשנה האחרונה מהפכות עיצוב ותוכן: הרחבות שטח, חידוש חללים פנימיים, יצירת מתחמי פנאי ייעודיים ושינוי תמהיל שמעניק איזון חדש בין מסחר, שירותים ופעילות חברתית.

המגמות הללו מקבלות משנה תוקף על רקע המצב הכלכלי והביטחוני, שמחייב את הקניון להיות הרבה יותר ממוקד שופינג. כיום הוא נדרש לשמש כמרכז קהילתי ודינמי, כזה שמחזק את העיר סביבו ומושך קהלים חדשים.

בכך מתחדד תפקידם של הקניונים בישראל: לא עוד "מקדשי צרכנות" כפי שנחשבו בעבר, אלא מוקדי חיים רב-תחומיים. השיפוצים, ההשקעות והחידושים שנעשים במיליוני שקלים הופכים אותם ללב הפועם של המרחב האורבני - מקום שמעניק חוויה מגוונת ומשמעותית הרבה מעבר לקנייה עצמה.

דוגמאות לקניונים שהמציאו את עצמם מחדש בעידן החדש:

בהרצליה החליטו שלא מתפשרים: שיפוץ בהיקף של כ־60 מיליון שקל, שמביא איתו מסעדות חדשות, חנויות עדכניות ומתחם אטרקציות עצום על שטח של 2,000 מ"ר. יותר מרבע מהקניון - כ־26% - מוקדש כיום לפנאי ובידור, הרבה מעבר לסטנדרט הישראלי. "הבנו שהצרכן רוצה חוויה קרובה לבית, עם ערך מוסף ותחושת שייכות", מסביר יניב פיינשניידר, מנכ"ל קבוצת קניוני שבעת הכוכבים. השדרוג הזה לא רק מושך קונים, אלא הופך את הקניון למוקד קהילתי - מעין כיכר עיר מודרנית שבה אפשר לבלות, לאכול ולהיפגש, מבלי להרחיק נסיעה.

ברעננה לקחו את המושג "חדשנות" צעד קדימה: קניון רננים הקים חממה טכנולוגית ייחודית, שבה סטרטאפים בודקים ומטמיעים טכנולוגיות כמו מציאות רבודה (AR), מציאות מדומה (VR) ובינה מלאכותית (AI) בתוך החנויות ובחוויית הביקור. במקביל, הקניון עבר שדרוג עיצובי משמעותי, כדי להתאים את עצמו לדור הצעיר שמחפש יותר מאשר שופינג - חוויה דיגיטלית-פיזית.

"אנחנו רואים בטכנולוגיה הזדמנות ליצור חוויית קנייה אחרת לגמרי", אומר המנכ"ל דרור עוקשי. השילוב בין חדשנות למסחר הופך את הקניון למרחב ניסויים עתידני - כזה שמציע הצצה לעולם הקמעונאות של מחר.

קניון עיר ימים, שממוקם בסמוך לשכונות המגדלים החדשות של נתניה, כבר מזמן אינו עוד קניון רגיל. ההרחבה שבוצעה בו בשנים האחרונות חיברה אותו גם לעולם המשרדים והעסקים, כשבניין חדש מעל הקניון מאכלס חברות ועובדים שנהנים מהסינרגיה בין מסחר לעבודה.

במקביל, הקניון מציע תמהיל חנויות ומסעדות מגוון שמושך אליו לא רק תושבי נתניה אלא גם קהל אזורי רחב. "המגמה של שימושים מעורבים היא העתיד", מסביר המנכ"ל ניצן אריאל. "הקניון הופך לחלק בלתי נפרד מהעיר, עם השפעה על תחבורה, נדל"ן ושגרת החיים".

בקריית אתא מתגאים בקניון שמצליח להגדיר מחדש את החוויה הצפונית. קניון שער הצפון, המשתרע על פני 60 אלף מ"ר, עבר בשנה האחרונה מהלך מקיף של שיפוץ וריענון. נוספו מותגים בינלאומיים חדשים, חלק מהחנויות עברו מתיחת פנים והושק פורמט מסחרי עדכני יותר. מעבר לכך, מדובר בקניון הראשון בישראל שבו פועל סניף ענק של איקאה לצד לשכה של משרד הפנים - שילוב שממחיש את התפיסה החדשה של "הכול במקום אחד".

"אנחנו בתקופת עשייה אינטנסיבית", אומרת המנכ"לית אילנית גריוביץ'-ברגר. "השקנו שישה מותגים חדשים והתאמנו את חוויית הקנייה למשפחות שמחפשות גם בילוי וגם נוחות". מעבר להיותו מרכז מסחרי, הקניון מהווה עוגן כלכלי-חברתי לכל אזור הקריות, מחזק את סביבתו ותורם להתפתחות המטרופולין הצפוני כולו.