בעוד הגרפים של השוק הרחב נעים כלפי מטה, שוק היוקרה ממשיך לשרטט קו נפרד. לפי נתוני משרד האוצר, ברבעון הראשון של 2025 נמכרו בישראל 136 דירות במחיר העולה על 10 מיליון שקל; תל אביב מובילה בפער ניכר עם 75 עסקאות, ואחריה ירושלים עם 24 רכישות, רבות מהן של תושבי חוץ.
המספרים מעידים כי מדובר בפלח שוק שפועל לפי כללים שונים - כזה שלא נכנע לריביות גבוהות, למיתון או למלחמות. אבל מה באמת הופך דירה ל"דירת יוקרה", ומדוע הנכסים הללו ממשיכים להימכר גם כשהשוק הכללי חווה האטה? התשובה טמונה בשילוב של מיקום, תכנון, חומרים וגם בפסיכולוגיה של הרוכשים.
יוקרה - לא רק תג המחיר
"המושג 'דירת יוקרה' לא מתמצה רק במחיר גבוה. בניגוד לדירה רגילה שהתייקרה בשל עליות מחירים, דירת יוקרה נבדלת בשורה של פרמטרים. המיקום נותר הקריטריון המרכזי - רחוב שקט בצפון תל אביב, קו ראשון לים בהרצליה פיתוח או נוף ירושלמי פתוח. לצדו, מאפייני הבניין חשובים לא פחות: לובי מרשים, בריכת שחייה, חדר כושר, חניה פרטית ושירותי אבטחה. אלה מייצרים תחושת בלעדיות ומבדלים את הנכס מההיצע הרחב בשוק", מסבירה אדריכלית שירה מוסקל, בעלת משרד "הלל אדריכלות" לאדריכלות ועיצוב פנים.
"יוקרה אמיתית מתבטאת גם בתוך הבית: חללים רחבי ידיים, תקרות גבוהות ותכנון מוקפד היוצרים תחושת מרחב. חומרי גלם יוקרתיים - שיש טבעי, עץ איכותי, חיפויי זכוכית - מעניקים תחושת עושר ואצילות. שטחי חוץ מהווים חלק בלתי נפרד מהחוויה: מרפסת רחבה הפונה לים, גג פרטי או גינה מטופחת יכולים להעלות את ערך הדירה במאות אלפי שקלים. לעיתים מתווספת גם חתימה אישית של איש מקצוע בעל שם או יזם עם מוניטין בינלאומי, המעניקים לנכס נופך ייחודי", אומרת מוסקל.
עוד מוסיפה מוסקל: "מעבר לכל אלו, ישנו הממד הפסיכולוגי. רוכשי דירות יוקרה אינם מחפשים רק מגורים נוחים - הם קונים השתייכות לקהילה מצומצמת, סמל סטטוס ותחושת ייחודיות. לעיתים, דווקא הבלעדיות והתחושה שמדובר בנכס שאין שני לו הן שמצדיקות את תג המחיר הגבוה. עבורם, הכסף הוא לא השיקול המרכזי, אלא החוויה הכוללת שהדירה מספקת - החל באיכות הבנייה וכלה בשירותים נלווים ברמת "לייף סטייל".
תל אביב שועטת, ירושלים מתחזקת
מבין הערים, תל אביב נותרת הבמה המרכזית של שוק הפרימיום, עם פעילות ערה של רוכשים מקומיים בעלי יכולת פיננסית גבוהה. בירושלים, לעומת זאת, ניכרת דומיננטיות של תושבי חוץ הרואים בדירה בעיר נכס אסטרטגי — שילוב של ערך נדל"ני, תרבותי ולעיתים גם רגשי.
ההסבר ליציבות: שוק היוקרה פועל לפי "כללים משלו". בעוד רוכשים רגילים מושפעים ישירות ממחיר הריבית ומהיקפי המימון, רוכשי יוקרה נשענים לרוב על הון עצמי גבוה, ומחפשים נכסים נדירים שלא ניתן לשכפל — חזית ים, נוף פתוח, בניין אייקוני או חתימת תכנון של שם בינלאומי. לכן, גם בתקופות של חוסר ודאות, הביקוש למיקומים הנחשקים נשאר יציב, ולעיתים אף מתעצם על רקע מגמות הגירה של תושבי חוץ והתחזקות המעמד הגבוה בישראל. במילים אחרות: כל עוד היוקרה נתפסת כסמל סטטוס וכחוויית חיים כוללת, הסגמנט הזה צפוי להמשיך לשגשג — גם כשהשוק הכללי מתכווץ.
לסיכום, המספרים מציירים תמונה ברורה: ב־2025 שוק היוקרה לא רק שורד — הוא ממשיך לצמוח. עם 136 עסקאות מעל 10 מיליון שקל ברבעון אחד, ושני מוקדי כוח בולטים — תל אביב המקומית וירושלים הבינלאומית — נראה שהיוקרה פועלת במסלול נפרד. הקריטריונים המקשיחים של מיקום, בניין, תכנון וחומר, לצד הפסיכולוגיה של הבלעדיות והסטטוס, מחזקים את התובנה שהסגמנט הזה "מבודד" יחסית לטלטלות המאקרו. נכון לעכשיו, מי שמכוון לפסגה — עדיין מוצא שם תנועה.