נתוני אגף הכלכלן הראשי מצביעים על מגמה מדאיגה: ברבעון הראשון של השנה נרכשו 9,618 דירות ראשונות בלבד בשוק החופשי - ירידה של 11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מדובר בשפל שלא נראה כמעט מאז תחילת המדידה בראשית שנות ה-2000. רק ברבעונים בודדים, בתקופות משבר כמו הקורונה ב-2020 או תחילת מלחמת "חרבות ברזל" בסוף 2023, נרשמו מספרים דומים.
לשם השוואה, ברבעון הראשון של 2022, רגע לפני העלאות הריבית של בנק ישראל, נרשמה רמת שיא של 13.7 אלף דירות ראשונות שנרכשו. בתוך שלוש שנים בלבד, השוק איבד כמעט רבע מהביקושים של הדור הצעיר.
הפגיעה המשמעותית ביותר נרשמה בשוק הדירות החדשות: ירידה של 32% ברכישות זוגות צעירים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אזורי נתניה, חדרה ובאר שבע בלטו במיוחד בירידות, כאשר הדוח מציין כי לפחות מחצית מהרכישות באזורים אלו התבצעו באמצעות הטבות מימון. המשמעות: למרות אפשרות לשלם רק 15% ממחיר הדירה במעמד החתימה, והיתרה במסירה - גם ההקלות האלו כבר אינן מספקות כדי לשמור על הביקוש.
בפילוח גיאוגרפי מתברר כי הירידה ברכישת דירה ראשונה לא פסחה על אף אזור כמעט. הירידה החדה ביותר נרשמה באזור המרכז - שם נרכשו כ־1,100 דירות בלבד על ידי זוגות צעירים, צניחה של 19% בהשוואה לשנה שעברה.
מה הלאה?
המגמה ברורה: הדור הצעיר מתקשה יותר ויותר להיכנס לשוק הדיור. שילוב של ריבית גבוהה, מחירים נוקשים ומלאי אדיר של דירות חדשות לא מכורות יוצר מצב שבו אפילו סבסוד ממשלתי או מבצעי מימון אינם מצליחים להחזיר את הביקושים. אם המגמה תימשך, עלול להתרחב הפער בין השוק החדיש, שבו הקבלנים מתקשים למכור, לבין שוק היד השנייה שמושך יותר קונים.
הגבלות שהטיל בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים נכנסו לתוקף ברבעון השני של השנה, ולכן במשרד האוצר מעריכים כי הירידה ברכישות דירה ראשונה לא רק נמשכה - אלא אף הוחמרה. המשמעות היא שהמשבר עבור זוגות צעירים אינו נקודתי - אלא עלול להפוך לבעיה מערכתית, עם השלכות על מחירי הדירות, על פרויקטים חדשים ועל עתיד שוק הדיור בישראל כולו