בני ברק נחשבת לעיר הצפופה ביותר בישראל - ואחת הצפופות בעולם. עם אוכלוסייה גדולה שגדלה בקצב מהיר, כמעט ואין בה מקום לשטחים ירוקים או חצרות משחקים לילדים. ועדת המשנה לתכנון ולבנייה של העירייה החליטה להרים את הכפפה (או במקרה הזה - את הגג), והעבירה לוועדה המחוזית בתל אביב תוכנית מתאר חדשה שתשנה את פני הבנייה בעיר.
על פי התוכנית, בכל בניין חדש תוקם חצר משותפת על גג המבנה. החצר תהיה מרוצפת ותשמש את כלל דיירי הבניין, ובעיקר את הילדים - קהל גדול במיוחד בבני ברק. בכך יהפוך הגג מחלל טכני שבו הוצבו דודי שמש, מזגנים ומתקנים סולאריים - למרחב חיים משותף, שכולל מקום למשחקים, למפגש שכנים ולפעילויות קהילתיות.
זה לא מסוכן?
המתכננים שמו דגש גם על הבטיחות: מעקה הבניין יוגדל לגובה 40 ס"מ מעל הריצוף, ומעליו יותקן מעקה נוסף, קל, בגובה של לפחות 1.60 מטרים. המתקנים הטכניים והסולאריים לא ייעלמו לגמרי, אלא ירוכזו בגג חדר המדרגות שיורחב, עד 60% משטח קומת הגג.
אבל לא רק משחקים - בבני ברק חשבו גם על חג הסוכות. לפי התוכנית, 40% משטח חצר הגג יוקצה לבניית סוכות לדיירי שתי הקומות העליונות שמתחת לגג, בעוד שיתר הדיירים ימשיכו לקבל מרפסות סוכה גדולות יותר מהנהוג כיום - לפחות 6 מ"ר, במקום 4 מ"ר בלבד.
ומה עם היזמים?
מלבד "חצרות בשמיים", התוכנית החדשה מתייחסת גם למצוקת החנייה החריפה בעיר. כל פרויקט חדש יחויב להוסיף שתי קומות חנייה תת קרקעיות - כפול מהדרישה הקיימת כיום. המשמעות היא עלייה בתקני החנייה לכל דירה.
המהלך הזה נועד לתת מענה לגידול במספר כלי הרכב במגזר החרדי, אך גם כאן יש מי שחושש מהמחיר - יזמים טוענים כי הקמת קומה תת קרקעית נוספת תייקר משמעותית את עלויות הבנייה, ובשוק כמו בני ברק, לא בטוח שניתן יהיה לגבות מחיר גבוה מספיק בעבור מקומות החנייה הנוספים.
לצד היתרונות הברורים לתושבים, היזמים דווקא פחות נלהבים. החצרות החדשות נבנות על חשבון שטח הפנטהאוז - הנכס היקר ביותר בכל בניין - וצפויות לפגוע בערכו. הרי מי ירצה לשלם מחיר עתק על דירה שדווקא מעליה ישחקו עשרות ילדים מדי יום? לכך מתווספת העלות הגבוהה של חניונים תת קרקעיים - שילוב שמעלה את החשש שחלק מהפרויקטים לא יהיו כלכליים.