האם הישראלים לוקחים על עצמם התחייבויות כבדות מדי? הנתונים שפרסם בנק ישראל על שוק המשכנתאות ביולי מציירים תמונה מורכבת: מצד אחד, נרשם מספר שיא של הלוואות - יותר מ-10,000 משכנתאות חדשות בחודש אחד; מצד שני, החוב של הציבור לבנקים הגיע כבר לכ-619.6 מיליארד שקל, ומתוכו כמעט 4 מיליארד שקלים נמצאים בפיגור של למעלה מ-90 יום - זינוק של כ-23% בהשוואה ליולי אשתקד.
במקביל, לראשונה מזה חצי שנה נרשמה ירידה קטנה בגובה המשכנתה הממוצעת, שעמדה ביולי על כ-1.05 מיליון שקל לעומת 1.066 מיליון ביוני. ועדיין, מדובר בסכום גבוה משמעותית מהשנה שעברה. אצל משקיעי נדל"ן הסכום גבוה אף יותר - כ-1.156 מיליון שקל בממוצע, בעוד שבמסלולי מחיר מטרה ומחיר למשתכן ההלוואות נמוכות יותר, סביב 785 אלף שקל.
המשמעות ברורה: מי שנכנס היום לשוק, בעיקר משקיעים צעירים ורוכשי דירה ראשונה, לוקח על עצמו התחייבויות כבדות בהרבה - מה שמעלה את הסיכון להתקשות בהחזר.
תמרור אזהרה למשפחות ולבנקים
לפי נתוני ההתאחדות ליועצי משכנתאות, שיעור הפיגורים עלה השנה מ-0.59% ל-0.63%. אמנם זה נשמע זניח, אבל כשמדובר בעשרות אלפי משפחות ובמיליארדי שקלים - זו נורה אדומה. בהלוואות לכל מטרה (ולא רק לרכישת דירה) המצב חמור עוד יותר, ושיעור הפיגורים כפול - מעל 1.2%.
המומחים מזהירים: בלי צעדים ממשלתיים שיאזנו בין יציבות הבנקים לבין ההגנה על הלווים, מספר המשפחות שיתקשו להחזיר את המשכנתה רק ילך ויגדל. ובשוק נדל"ן שבו לא מסתמנת ירידה דרמטית במחירים, המשמעות עבור רבים היא חיים תחת נטל כבד שמאיים לגרור אותם לסחרור כלכלי.
אבל הסיפור לא נגמר במשפחות עצמן. כשהמשכנתה הופכת לעול בלתי אפשרי עבור אלפי משקי בית, מדובר כבר לא רק בקושי אישי אלא באיום רחב יותר - כזה שמעלה סימני שאלה לגבי חוסן הכלכלה כולה, ולגבי גבולות היכולת של הציבור הישראלי להמשיך ולהחזיק מפתח לדירה. מי שמרים גבה יכול להיזכר במשבר הסאב-פריים בארצות הברית - שהתחיל בדיוק ככה, מהלוואות קטנות שנראו שוליות, עד שהתנפצו לכלכלה שלמה.