בחודש האחרון מחירי הדירות ירדו ב-0.5%. זה אולי נשמע זניח, אבל מדובר באחד הרגעים הנדירים מאז הקורונה שבהם אפשר להגיד שמחירי הנדל"ן באמת יורדים. ועדיין, יש תחום אחד שבו החגיגה נמשכת - צמודי הקרקע.
מה כל כך מיוחד בהם? התשובה פשוטה: כמעט ואין היצע. המדינה לא ממהרת לשחרר קרקעות חדשות לבנייה לרוחב, והמשמעות היא שמי שכבר מחזיק מגרש - נמצא בעמדת כוח. כך יוצא שגם כשהשוק כולו מתקרר, מחירי הבתים הפרטיים ממשיכים לטפס גם בערי הפריפריה.
קחו למשל את שכונת ברנע באשקלון. הקבלן יורם אביסרור אמר לא פעם שהמחירים שם חצו את רף ה-4 מיליון שקל - והשבוע זה הוכח בשטח: בית דו-משפחתי עם 6 חדרים, 160 מ"ר בנוי על מגרש של 370 מ"ר, נמכר ב-4.16 מיליון שקל. אין ספק שמדובר בעסקה מצוינת כשבוחנים אותה לפי המחיר למ"ר, ועדיין מדובר באחת העסקאות הבולטות והיקרות שנרשמו באשקלון בשנים האחרונות.
עסקאות נוספות באשקלון מחזקות את התחושה שהמחירים בצמודי קרקע נמצאים בנתיב אחר: קוטג' ישן יחסית נמכר ב-3.63 מיליון שקל, אחר נחתם ב-3.7 מיליון, ובשכונה אחרת קפץ המחיר ל-4 מיליון שקל.
ולא רק שם. גם במבשרת ציון נסגרו עסקאות שמדברות באותה שפה. אנגלו סכסון השכירה קוטג' 6 חדרים תמורת 8,300 שקל בחודש - חישוב מהיר של התשואה משקף שווי של כ-4 מיליון שקל. באותו יישוב, דירת 4 חדרים נמכרה לאחרונה ב-4.5 מיליון שקל. אם דירה מגיעה למחיר כזה, ברור שצמוד קרקע באותו אזור שווה אפילו יותר.
המסקנה ברורה - בעוד הדירות בבניינים חוות עצירה ואפילו ירידות קלות, מי שרוצה גינה פרטית, חניה צמודה וחתיכת קרקע - צריך לשלם, והרבה. השאלה הגדולה היא האם זו רק אנומליה מקומית או תחילתה של מגמה שתלווה את שוק הנדל"ן גם בחודשים הקרובים.