הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, והם ממחישים היטב את הלחצים הכלכליים בענף הבנייה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל.
על פי הנתונים, מדד תשומות הבנייה למגורים רשם החודש עלייה מתונה של 0.1% בלבד - אך במבט רחב יותר מתבררת תמונה שונה: מאז תחילת השנה המדד זינק ב-3.8%, ובשנה האחרונה כולה נרשמה עלייה של 5.3%.
שכר העבודה מושך את המדד למעלה
המרכיב המרכזי שמניע את ההתייקרות הוא שכר העובדים בענף - שקפץ ב-9.9% בתוך שנה בלבד. המשמעות עבור יזמים וקבלנים ברורה: גם אם מחירי חומרי הגלם מצטמצמים, עלות ההעסקה של עובדים באתרי הבנייה הופכת לגורם מכביד יותר ויותר על התקציב.
מנגד, חלק מחומרי הבנייה דווקא רשמו ירידות מחירים. אבן, שיש, אריחים וברזל הוזלו בחודשים האחרונים, מה שאפשר לבלום חלק מהעליות. אך החיסכון הזה מתקזז עם תחומים אחרים שהתייקרו - בראשם מוצרי איטום ומערכות מיזוג אוויר, שנחשבים חיוניים בפרויקטים חדשים.
מה המשמעות ליזמים ולרוכשי הדירות?
עבור יזמים, העלייה המתמשכת במדד משמעה תוספת עלויות בפרויקטים הנמצאים בביצוע - מה שיכול להשפיע הן על לוחות הזמנים והן על תמחור הדירות החדשות. עבור רוכשים, כל נקודת אחוז במדד הופכת את בניית הדירה ליקרה יותר, שכן ההסכמים מול הקבלנים צמודים למדד תשומות הבנייה.
מומחים בענף מזהירים כי אם מגמת ההתייקרות בשכר העבודה תימשך, גם ירידות נקודתיות במחירי חומרי גלם לא יספיקו כדי לבלום את העלייה במחירי הדירות.
ומה עם מחירי הדירות?
במקביל למדד התשומות, נתוני הלמ"ס מצביעים כי מחירי הדירות (חדשות ויד שנייה) ירדו בחודשים מאי-יוני ב-0.5% לעומת אפריל-מאי, אך בהשוואה שנתית דווקא עלו ב-2.5%. הדירות החדשות לבדן רשמו ירידה חודשית חדה של 1.5%, אך עדיין מתומחרות ב-4.3% יותר מהשנה שעברה.
מחיר דירה ממוצעת בישראל ברבעון השני של 2025 עמד על כ-2.27 מיליון שקל, כשהפער בין תל אביב היקרה (4.37 מיליון שקל בממוצע) לבין באר שבע הזולה (פחות מ-2 מיליון שקל) ממשיך להתרחב.