מאז הפכו לחובה רגולטורית בשנת 2014, בעקבות תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, נועדו מכוני הבקרה להכניס סדר, יעילות ודיוק לתהליך הרישוי והביצוע בענף הבנייה. אבל כמו בכל מערכת, האפקטיביות האמיתית לא נמדדת רק בחוק - אלא באנשים שמיישמים אותו ובגישה שהם מביאים עמם.
בקליברייט, מכון הבקרה שייסדה ומנהלת אריאלה גוטנברג-יריב, יחד עם נעם לנגהם, בעל ניסיון של למעלה מ־20 שנה בתחום הבנייה והנדל"ן, בחרו לאמץ תפישה אחרת: כזו שרואה ביזם שותף לדרך, ופועלת מתוך מחויבות לשקיפות, זמינות ותגובה מהירה. "אנחנו לא באים לעצור - אלא לאפשר", היא אומרת בראיון, ומדגישה שגם בעולמות הטכניים והסיסטמיים ביותר, נדרשים הקשבה, שיקול דעת ואנושיות.
- בעידן של תקנות מחמירות, מה תפקידו של מכון הבקרה?
"מכוני הבקרה הפכו בשנים האחרונות לשחקן חובה בעולם הבנייה, בעקבות תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה. התיקון נועד להסדיר את תחום בקרת הבנייה, ובעקבותיו יזמים מחויבים לעבוד עם מכון בקרה החל מהחלטת ועדה מקומית, לאורך הפרויקט ועד לתעודת הגמר".
"הקמת המכונים נועדה למנוע כשלים בטיחותיים, וגם להחליף את הרשויות שפעלו עד אז בנפרד - כמו כיבוי אש, פיקוד העורף ומשרד הבריאות. כך נוצרה התייעלות משמעותית בתהליך הרישוי, שסבל קודם לכן ממורכבות מיותרת. מעבר לבטיחות, זה חוסך ליזם גם זמן וגם כסף".
- למה חשוב לערב את מכון הבקרה כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט?
"כי כשבקרה נכנסת לתמונה מוקדם, התהליך כולו נעשה יעיל יותר, מדויק יותר, עם פחות תקלות. ואם משהו לא צפוי מתעורר - אנחנו שם כדי לאתר את זה בזמן ולפתור לפני שזה יוצר עיכוב. כשהחזון של היזם פוגש את המציאות הרגולטורית, אנחנו שם כדי לאפשר לו להתקדם בקצב הנכון, בלי רעשי רקע, בלי שכבות בירוקרטיה מיותרת".
- במה שונה הגישה של קליברייט ממכונים אחרים?
"בקליברייט אנחנו לא באים לעצור - אלא לאפשר. אנחנו מחברים מומחיות הנדסית ברמה הגבוהה ביותר עם זמינות אנושית ותגובה מהירה. זה אומר לראות בלקוח שותף, לא מישהו שצריך לאשר לו טפסים. אנחנו פועלים בשקיפות, בגובה העיניים, ומלווים את היזם לאורך כל הדרך".
- את מדברת על שותפות - איך זה בא לידי ביטוי בפרויקט?
"פרויקט בנייה זו יצירה של ממש - משהו שקורם עור וגידים מול עיניך, כמעט כמו לידה. לאורך דרכי המקצועית פגשתי את עולמות הבנייה מכל זווית אפשרית, והבנתי שאני רוצה להיות חלק מהמערך שעוזר למי שבונה ולהיבנות בישראל. המכון שלנו מספק את הביטחון הזה, לוודא שהמקום שבו אנשים חיים, עובדים ומבלים את זמנם - עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר".
- איך נראית העבודה מול יזמים מהזווית שלהם?
"יזם שעובד עם קליברייט אמר לאחרונה: 'חוויית העבודה איתם היא כמו נהיגה במכונית ספורט - הכול מדויק, חלק, רספונסיבי, ועם ביצועים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. כל מנגנון פועל בצורה מושלמת. זה מאפשר לי להתמקד בפרויקט ולסמוך על מישהו ששומר עליי לאורך הדרך'. יזם אחר התפעל מהפתרון שניתן לסוגיה קונסטרוקטיבית תוך זמן קצר: 'זה הרשים אותי מאוד. וגם ההרגשה שיש עם מי לדבר, כמו בבית'.
- גם בעולם טכני ומחושב - יש מקום לאנושיות?
"בהחלט. מעל הכול - מקצועיות, אבל גם בתחום טכני נדרשת הקשבה, שיקול דעת וניהול סיכונים. בקרת בנייה היא עולם סיסטמי מאוד, אבל אנחנו יודעים לזהות את נקודות הסיכון ולתת מענה מדויק ומהיר. המציאות דינאמית, ובתוכה צריך לדעת לגשר בין תקן למה שקורה בפועל בשטח".
- איך אתם מצליחים לשמור על תגובה כזו מהירה?
"אנחנו ארגון רזה - אין אצלנו שכבות ניהול ובירוקרטיה שמעכבות החלטות. המשמעות היא זמינות גבוהה, מענה בזמן אמת ויכולת למנוע צווארי בקבוק בשטח. לאורך השנים בנינו תהליך מקצועי, מסודר ושקוף. וזה מה שהופך אותנו לשותף למרחקים ארוכים - לא רק לגוף מאשר".
- אילו ערכים מנחים אתכם כמכון?
"אני מאמינה באחריות מקצועית, יושרה, התעדכנות שוטפת וסטנדרטים גבוהים. זו לא רק עבודה טכנית - זו שליחות. אנחנו רוצים לוודא שהפרויקט בטוח, נכון, מתוקצב טוב ומבוצע לפי תכנון, אבל גם לראות את האנשים שמאחוריו - להבין את הצרכים שלהם ולפעול יחד איתם".
- ואיך את רואה את עתיד מכוני הבקרה בישראל?
"הקמת מכוני הבקרה בישראל לא הייתה רק מהלך רגולטורי - היא הייתה צעד אסטרטגי חשוב, שנועד לייעל את התכנון, לשפר את האיכות, ולהחזיר ביטחון ליזמים ולציבור. אני מאמינה שבטווח הקרוב נראה גם הרחבה של סמכויות המכונים, מתוך הבנה שזה מייצר רמה אחידה של איכות ובטיחות בפרויקטים - וזה מה שהשוק צריך עכשיו".
- לסיום, מה בעינייך מגדיר מכון בקרה טוב?
"ראשית, תודעת שירות - שהמכון הוא לא שוטר, אלא שותף. אחר כך - מקצועיות, שקיפות, זמינות גבוהה, תקשורת בגובה העיניים ויכולת לפתור בעיות בזמן אמת. כי בסופו של דבר, מאחורי כל תכנית בנייה יש אנשים, מערכות יחסים ואתגרים. ואנחנו בקליברייט בוחרים לראות גם את זה".