שלוש דוגמאות מהשטח: מה באמת קורה בפרויקטי התחדשות עירונית?

פרויקט התחדשות עירונית הוא מסע ארוך, מורכב ולעיתים מתעתע. לעיתים הוא מתחיל בנקודה מסוימת - אך ממשיך ומתפתל אל תוך סבך של החלטות ואתגרים, שבדיוק כמו בדלתות מסתובבות, יכולים לשנות את כל הכיוון. מדובר בהחלטות שמצריכות שנים של ניסיון ועבודת שטח - דברים שאף פרזנטציה לא תוכל להחליף. בסוף, כל פרויקט התחדשות עירונית מתחיל בהבטחות - אפשר לקרוא לזה חיזור, או אודישנים של מצגות מרשימות ומפתות - אבל בעלי הדירות חייבים לזכור: המטרה איננה מצגת יפה, אלא תוצאה אמיתית. מציאות בטוחה יותר, איכות חיים גבוהה יותר, ומבנה שבאמת ישמור עליהם ועל בני משפחותיהם.

בחרנו בכתבה הזו להאיר שלושה סיפורי פיקוח שונים של "חברת יגאל אלון - פיקוח וניהול פרויקטים", לא כדי לשווק או להרשים - אלא כדי להעניק ערך אמיתי לבעלי הדירות: להבין את מה שעובר על מי שכבר נמצא בתהליך, לזהות את נקודות הכשל האפשריות, וללמוד כיצד פיקוח איכותי מהשטח יכול להיות המפתח לצלוח את הדרך בהצלחה. כבר שנים שחברת יגאל אלון מלווה בעלי דירות בתהליכי התחדשות עירונית, מהארגון הראשוני ועד האכלוס, עם דגש על נוכחות יומיומית, דיאלוג פתוח, והקפדה על כל פרט - קטן ככל שיהיה. הנה שלושה סיפורים מהשטח, שמביאים את החיבור האנושי-מקצועי אל קדמת הבמה:

בפרויקט תמ"א 38/2 באחד הרחובות המרכזיים של חולון, הדיירים הבינו כבר בשלב מוקדם שאינם מחפשים רק מפקח שיגיע לישיבות - אלא ליווי אמיתי, נוכח ומעורב, כזה שיוביל את התהליך מולם, מול הקבלן, מול היזם - וגם מול העירייה.

האתגר לא היה רק תכנוני אלא גם ניהולי. היזם ביקש לשנות את התכנון בשלב מתקדם - והיה צורך לוודא שהשינויים מוצדקים, בטיחותיים, ברורים, ושהכול נעשה בשקיפות. כאן נכנס לתמונה דוד גורט, מפקח מטעם קבוצת יגאל אלון, שליווה את הדיירים צעד-אחר-צעד לאורך כל הדרך.

"מהרגע שהתחלנו, הרגשתי שיש לי פרטנר אמיתי", מספר יאיר ג'בלי, חבר נציגות הדיירים, "לא עוד מפקח שמגיע מדי פעם - אלא מישהו שמבין את השטח, את האנשים, את הניואנסים. כל שלב לווה ברגישות, בנחישות ובשקיפות מלאה. אף בעיה לא נשארה באוויר - תמיד הייתה כתובת".

סוד ההצלחה בפרויקט הזה לא היה רק מקצועי - אלא אנושי: לדעת לתווך שינויים, למנוע מתחים, לשמור על אמון, ולהפוך כל אתגר להזדמנות לחיזוק הקשר עם בעלי הדירות.

פרויקט הפינוי-בינוי בבני ברק תוכנן כפרויקט פשוט יחסית: הריסה, בנייה, מסירה. אבל מהר מאוד התברר שהמציאות שונה: ליקויים טכניים חוזרים, התנהלות לא תקינה, ואובדן אמון של הדיירים. בשלב הזה קיבלה קבוצת יגאל אלון החלטה לא מובנת מאליה: לעצור את העבודות - לטובת תיקון יסודי של הליקויים.

"אמרנו לדיירים - אל תיכנסו ללחץ. אנחנו כאן, ונפתור את זה יחד", מספר אלון וייזברג, שותף ומייסד החברה. "אחרי שיחות אינטנסיביות עם היזם והקבלן, סוכם על הפסקה זמנית - עד שיתוקנו כל הליקויים, כולל שבירת ריצופים, תיקוני שיפועים, ומערכות אינסטלציה".

המהלך אמנם עורר הד תקשורתי ותגובות מעורבות - אך בדיעבד התברר כמה היה נחוץ. לאחר עמידה איתנה של החברה, היזם שכר מנהל פרויקט חיצוני, העבודות תוקנו, ובסופו של דבר - הדירות נמסרו באיכות ראויה. "מהרגע הראשון הרגשנו שיש לנו שותף לדרך", מספרת מלי סבח, נציגת הבניין, "בלי יגאל אלון - הדירות שלנו לא היו ראויות למגורים".

הלקח: פיקוח אמיתי לא בא כדי לרצות - אלא כדי להבטיח. גם אם זה אומר לעצור הכל כדי להתחיל מחדש.

בפרויקט חיזוק ועיבוי במסגרת תמ"א 38/1 בפתח תקווה, לא היו צעקות או דרמות גדולות - אבל דווקא בפרויקטים כאלה, שקטים על פני השטח, צצות בעיות שעלולות להשפיע ישירות על איכות החיים. תחלופה גבוהה של אנשי מקצוע, הנחיות שבוצעו חלקית, ובדיקות שלא טופלו בזמן - כל אלה יצרו חשש ודאגה בקרב הדיירים.

הפיקוח מטעם קבוצת יגאל אלון, בהובלת יצחק, הפך לגורם היציב והאמין בפרויקט. "מהיום הראשון הרגשנו שאנחנו בידיים טובות", מספרת גלית דניאל, נציגת ועד הבית. "יצחק היה מקצועי, זמין, מסביר פנים - ובעיקר איש של עשייה. הוא לא ראה בנו עוד לקוח, אלא אנשים. כל פרט קיבל מענה, כל בעיה נבדקה. מדובר ברמת שירות שלא פוגשים בכל פרויקט".

העבודה לא הסתכמה בזיהוי ליקויים - אלא בהובלת תהליך יומיומי, שיטתי ומתועד: להבין האם מדובר בשיטת עבודה שגויה או בטעות נקודתית, ללוות את הנציגות, ולוודא שכל בעיה זוכה למענה.

פיקוח פרויקט פינוי-בינוי לא נמדד ברגע החתימה - אלא ברגעים שבהם החלום נסדק: כשיש עיכובים, ליקויים, או קבלן שלא עונה. כשבעלי הדירות מתחילים לאבד אמון - הם מחפשים מישהו שיילחם עבורם. לא מפקח פורמלי - אלא שותף אמיתי.

אלה הרגעים שבהם מתברר הערך האמיתי של פיקוח מטעם הדיירים: לא כזה שמסמן וי, אלא כזה שמבין את הכאב, נמצא באתר, לא חושש לעצור תהליך כשצריך, ויודע לעמוד מול כל גורם - כדי להגן על הצד הכי פחות חזק בפרויקט. כי בסופו של דבר, דיירים לא רוצים רק מפתח לדירה חדשה - הם רוצים לדעת שמישהו היה שם בשבילם, בכל הדרך לשם.