מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, גבר קצב כניסת העובדים הזרים לישראל - ולראשונה מאז תחילת הלחימה אף עקף את היקפם ערב המלחמה, ומגיע למספר העובדים הזרים הגבוה ביותר אי פעם. כך, עולה מנתוני מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.
לפי הנתונים, מאז אותו מועד ועד היום נכנסו לישראל כ־86,500 עובדים זרים חדשים למגוון ענפים במשק, כאשר ענף הבנייה רושם את הגידול הבולט ביותר עם 42,744 עובדים - כמחצית מכלל העובדים הזרים שנכנסו בשנה החולפת.
אחריו ניצבים ענף הסיעוד עם 14,252 עובדים (17%) וענף החקלאות עם 13,896 עובדים (16%). בנוסף, במסגרת מתווה החזרת העובדים הזרים לחקלאות - שאושר לאחר עיכובים ממושכים - הגיעו לישראל למעלה מ־11,000 עובדים נוספים לענף.
מדינות המוצא המובילות במספר העובדים שהגיעו מאז השבעה באוקטובר הן הודו (24,880 עובדים), סרי לנקה (15,284 עובדים) ותאילנד (14,423 עובדים).
"חייבים עובדים גם לשיפוצים"
על רקע העלייה המשמעותית במספר העובדים הזרים, יו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת, ח"כ אתי עטיה (הליכוד), מיהרה לייחס את ההישג לפעילות הוועדה שבראשותה: "הלחץ שהפעילה הוועדה נושא פרי", אמרה. "את תוצאות המחסור הרגישו אזרחי ישראל היטב בכיסם - מחירי המזון, השיפוצים והבנייה עלו באופן חסר תקדים, וכן הקשישים הסיעודיים שנותרו ללא מענה. הוועדה שבראשותי הציבה את הנושא בראש סדר היום והפעילה לחץ רב על מנת לאשר ולהרחיב את מכסות היבוא של עובדים זרים חדשים".
עם זאת, עטיה מבהירה כי אין בכוונתה להוריד את הרגל מהדוושה: "אני מברכת את רשות האוכלוסין וההגירה, אך עדיין קיים מחסור רב, בפרט בענף השיפוצים, אשר קריטי במיוחד בצל המלחמה עם איראן. אני קוראת למשרד החוץ להמשיך ולקדם הסכמים נוספים מול מדינות, ולא ארפה מהנושא. אמשיך להילחם למען פתרון הבעיה".
ערן סיב יור' התאחדות קבלני השיפוצים, הוסיף: "לענף השיפוצים נכנסו 700 עובדי שיפוצים בלבד מתוך 5,000 שאושרו לענף, וכ-15,000 עובדי שיפוצים פלסטינים שבסגר. זה טיפה בים ולא מספיק לענף שמגלגל 15 מיליארד שקל בשנה. אני מצפה שהמדינה, שמודעת היטב למשבר בענף והמחסור בעובדים בשנתיים האחרונות, תתגייס בדחיפות לתת פתרונות על מנת לעבות את כוח האדם, שיכול לתת שירות לאזרחים שנפגעו ממתקפת הטילים מאיראן וממלחמת חרבות ברזל. נדרשות פעולות מהירות ללא בירוקרטיה כדי שנוכל לסייע לציבור".