שופטי בג"ץ סירבו להתערב: הקבלנים חשופים לתביעות עתק

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע השבוע כי עתירת התאחדות הקבלנים נגד המדינה - תידחה. העתירה, שהוגשה במאי האחרון, עסקה באיחורי מסירה המוניים בפרויקטי מגורים בשל מגבלות שוק העבודה בתקופת הלחימה, והכילה בקשה להכרה באחריות המדינה ולפיצויים מטעמה. לפי התאחדות הקבלנים, היקף הנזק הכולל עומד על כ-131 מיליארד שקל.

הרכב בג"ץ בראשות נשיא העליון, השופט יצחק עמית, קבע כי העתירה "כוללנית" ואינה תוקפת החלטה מינהלית מסוימת, אלא מבקשת לדרוש מהמדינה לנסח וליישם מדיניות חדשה. בפסק הדין ציינו השופטים כי מדובר בנושאים המצויים בליבת סמכותה של הרשות המבצעת, וכי אין דרכם של בתי המשפט להורות למדינה כיצד לנהוג בתחומי כלכלה, סדרי עדיפויות או חקיקה.

עוד הוסיפו כי "נקודת המוצא היא, שבתחומי משק וכלכלה - הסמכות לקביעת מדיניות נתונה למחוקק ולממשלה. בג"ץ לא נוהג להחליף את שיקול הדעת של הרשויות בשיקול דעתו".

מלבד הסוגייה המהותית של סמכות בג"ץ, השופטים מתחו ביקורת גם על היעדר תשתית עובדתית מספקת בעתירה. לדבריהם, הנתונים שהוצגו - ובהם הערכה על נזק כולל של 131 מיליארד שקל לענף - אינם נתמכים במידע קונקרטי או בדוגמאות ממשיות.

בית המשפט הוסיף כי מאחר שרוכשי הדירות אינם צד להליך, לא ניתן להכריע לגופה של טענה בדבר איחור במסירה. סוגיות כאלה, נכתב, ראויות להתברר בערכאות רגילות, על בסיס מקרים פרטניים.

השופטים לא התעלמו מהקושי: "אין ספק כי המלחמה הסבה פגיעה קשה ומתמשכת למגזרי אוכלוסייה רבים. מצוקת ענף הבנייה ידועה, וניתן להבין את טענות העותרים. עם זאת, אין זה תפקידו של בג"ץ לקבוע כיצד הממשלה צריכה לעצב מדיניות בעניין".

העתירה הוגשה במשותף על ידי התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, שהינה גוף משותף להתאחדות ולהסתדרות. העותרים טענו כי מאז תחילת הלחימה מונע הסגר על כניסת פועלים פלסטינים, דבר שפוגע קשות ביכולת להשלים בנייה במועדים שנקבעו מראש.

בין הבקשות המרכזיות בעתירה: הקמת צוות בין-משרדי שיטפל במשבר שנוצר, קביעת מתווה ממשלתי לפיצוי קבלנים בגין האיחורים, ותיקון של חוק המכר - כך שלא יוטל באופן אוטומטי מלוא נטל הפיצוי על הקבלן, גם כאשר מדובר בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו.

העותרים הדגישו כי נכון לעכשיו, העיכוב הממוצע במסירת דירה עומד על כחצי שנה, והחוק מחייב את הקבלנים לשלם פיצוי בגין כל יום עיכוב, גם כאשר הסיבה לכך היא מגבלות ממשלתיות בזמן חירום. אולם בג"ץ כאמור בחר שלא להתערב - והחשיפה הכספית נותרת לפתחם של היזמים והקבלנים.

התאחדות הקבלנים בוני הארץ ביקשה להבהיר כי ההתאחדות עתרה בדרישה לקבוע, כי על המדינה למצוא פתרון למצב שנוצר בעקבות מלחמת חרבות ברזל שכללה עצירת עבודות באתרי בנייה בשל המחסור בעובדים בעקבות החלטות המדינה. בעתירה לא דרשה ההתאחדות כי המדינה תפצה אותה בכסף, אלה קראה לבית המשפט לקבוע כי יש להכיר באירוע זה כאירוע מסכל חוזים.

חיים פייגלין, המשנה לנשיא התאחדות הקבלנים מסר: "ציפינו להחלטה שתכיר במצב שנוצר בענף. המטרה שלנו היתה למנוע הליכים משפטיים שימשכו שנים ויעלו הרבה כסף לרוכשי דירות ויזמים. החלטת בג"ץ הנוכחית תביא להצפה של בתי המשפט בהליכים שבין רוכשים ומוכרי הדירות. ניתן להעריך כי ממילא יגיע הנושא לבג"ץ שוב. יש כ־110 אלף רוכשים שהדירות שלהם התעכבו. לא בקשנו התערבות בהתנהלות הממשלה אלה הכרה במלחמה כ'כוח עליון'. מצד שני, לא חשוב לומר שלא 'נזרקנו מכל המדרגות', וכי בהחלטת בית המשפט לא נאמרו אמירות שסותרות את הטענות שלנו - וזה עשוי להיות סמן חשוב לערכאות הנמוכות יותר".