לפי נתוני הלמ"ס, שיעור הבעלות על דירות בישראל צנח מ-75% בשנת 2013 ל-70% בלבד בשנת 2024, בעוד ששיעור הדירות המושכרות עלה לכ-28.8%. העיר חריש עקפה אפילו את תל אביב באחוז השוכרים, והאזור שמציג את שיעור הבעלות הגבוה ביותר הוא - לא במקרה - יהודה ושומרון.
מגמות אלו משקפות מציאות עגומה: עבור רבים, חלום הדירה מתרחק והולך. המחסור החמור בדירות לצד מחירים מאמירים, מוביל לכך שיותר ויותר ישראלים נדחקים בעל כורחם לשוק השכירות. כדי לשנות כיוון, על המדינה להציע פתרונות ריאליים ומהירים, כאלו שיש בהם כדי להרחיב את ההיצע ולהוריד את המחירים.
עתודות קרקע, קרבה למרכז - וביקוש גובר
יהודה ושומרון, על חבלי הארץ הרבים שבו, נמצא לעיתים קרובות במרכז הדיון הביטחוני או הפוליטי. אך יש לו גם פוטנציאל נדל"ני משמעותי, שאינו ממומש: קרבה למרכז הארץ, עתודות קרקע נרחבות ותשתיות שמאפשרות מגורים איכותיים למשפחות צעירות - כל אלו הופכים אותו להזדמנות של ממש.
כך למשל, העיר אריאל ממוקמת כ-35 דקות בלבד מתל אביב. שילה קרובה לפתח תקווה, וקרני שומרון נמצאת במרחק נסיעה קצר מכפר סבא. מדובר במרחקים הדומים לערים בשרון ובשפלה, עם פוטנציאל לפיתוח בקנה מידה רחב בהרבה.
מחקר שנערך עבור תנועת "ריבונות" קובע כי ניתן לשכן במערב השומרון כ-2.1 מיליון תושבים - ולצמצם את מחירי הדירות בכ-35% עד 45%. הנתונים מהשנים האחרונות מחזקים מגמה זו: בעוד שבשאר הארץ חלה ירידה של כ-30% במספר העסקאות בשנת 2022, ביהודה ושומרון נרשמה דווקא עלייה של 14% ברכישת דירות חדשות. ההסבר פשוט - המחירים נגישים, איכות החיים גבוהה, והביקוש גדל.
חלון ההזדמנויות המדיני - והמשימה ההיסטורית
ממשל טראמפ, שעדיין נחשב לאחד הידידותיים לישראל, מגלה גישה אוהדת להתרחבות ביהודה ושומרון. מדובר במצב נדיר, שמאפשר לנו לנצל תנאים מדיניים נוחים כדי לקדם תכניות בנייה משמעותיות - בלי הלחצים הרגילים מצד גורמים בינלאומיים.
אך מעבר לכלכלי ולפוליטי, יש כאן גם ערך לאומי וציוני. ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון אינה רק אמצעי למגורים - היא חיבור מחודש לחבלי מולדת בעלי משמעות היסטורית ותרבותית. כל שכונה חדשה, כל הרחבה של יישוב, הם חיזוק לקשר העמוק שלנו לארץ הזו.
המאבק על הקרקע אינו מסתיים רק בתכניות בנייה. ישנם ניסיונות שיטתיים מצד גורמים עוינים - לעיתים בתמיכה אירופאית - לערער את הנוכחות היהודית: השתלטות פלסטינית בלתי חוקית, מפגעים סביבתיים כמו מפחמות והטמנת אשפה, וניסיונות למחוק אתרים ארכיאולוגיים המעידים על הקשר ההיסטורי היהודי לאזור.
לפעול עכשיו - למען ההווה והעתיד
אני קורא למקבלי ההחלטות ולציבור כולו לראות את ההזדמנות הזו - לא כאיום אלא כבשורה. הרחבת הבנייה ביהודה ושומרון היא מהלך נדרש, הן מבחינה חברתית-כלכלית והן מבחינה מדינית והיסטורית.
אם נצליח לקדם תוכניות פיתוח אזוריות תוך שמירה על איכות החיים והתשתיות, נוכל להציע אלטרנטיבה אמיתית למשבר הדיור - ולהבטיח לדור הבא עתיד טוב יותר.
הכותב, אלון יוניאן, הוא יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה זמורה, ולשעבר מנכ"ל החברה הכלכלית 'יהודה' לקריית ארבע, הר חברון, אפרת וגוש עציון.