מה למדנו מהטילים של איראן? כנס חירום יענה על השאלות הקשות מהמלחמה

בשבועות שבהם ישראל רעדה תחת אש, במובן הכי פיזי של המילה, התבררה אמת שלא נעים להסתכל לה בעיניים: הבניינים שלנו לא מספיק חזקים. רחובות שלמים, מהעורף הדרומי והצפוני ועד ללב תל אביב, התגלו כשבירים לא פחות מהשקט המדומה שעטף אותנו ערב המלחמה. בזמן שמטחים נחתו בעשרות יישובים ברחבי הארץ, מיליוני אזרחים חיפשו מחסה - ולצערנו לא תמיד מצאו אותו בביתם, שאמור להיות המרחב הבטוח ביותר שלהם.

אבל המלחמה לא רק הרעידה את הקירות, אלא גם את תודעת מקבלי ההחלטות. לפתע, נזכרנו בתפקידה המקורי של ההתחדשות העירונית - לא כמודל כלכלי או פתרון לצפיפות, אלא כמשימה לאומית ממדרגה ראשונה. ממ"ד הפך מסמל סטטוס של דירה חדשה, למוצר בסיסי שחייב להיות בכל בית בישראל. והפרויקטים שעד לא מזמן היו תקועים בוועדות - הפכו, בבת אחת, לתקווה.

ביום חמישי הקרוב (17.07) ייערך במלון ריץ קרלטון תל אביב כנס חירום בהשתתפות ראשי ערים, מנכ"לים של חברות נדל"ן, יזמים, עורכי דין ובכירים בענף הבנייה, כולם באים עם מסר אחד ברור: הגיע הזמן לבנות את ישראל מחדש - מהר, חכם, ובעיקר - בטוח.

המלחמה מול איראן, שהחזירה את העורף הישראלי לשגרת אזעקות ומקלטים, הבהירה לראשי הערים ברחבי הארץ שהחוסן המקומי הוא תנאי לחוסן הלאומי. בכנס הקרוב הם יעלו לבמה לא רק כדי לשתף מניסיון העבר, אלא גם כדי לקרוא לפעולה. כל אחד מהם מתמודד עם מציאות שונה - אבל המסר אחיד: ההתחדשות העירונית היא הצבא של העורף.

ליאור שפירא, ממלא מקום וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מספר כי כבר בימי הלחימה היה ברור לו - צוותי העירייה פועלים לא מתוך נהלים, אלא מתוך שליחות. לדבריו, "התגובה העירונית היא לא רק משימה - היא אחריות", ולכן הוחלט בעירייה לפתח מערכת חדשנית המבוססת על GIS, שמרכזת בזמן אמת את כל המידע על מבנים שנפגעו. אבל שפירא מדגיש: "המענה האמיתי טמון בהתחדשות עירונית רחבת היקף... בתכנון כולל של תשתיות, מקלטים ושכונות עמידות".

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, מגיע לכנס עם תחושת סיפוק: "המלחמה עם איראן הוכיחה שההחלטה למגן את כל מוסדות החינוך בגבעתיים היא אולי ההחלטה החשובה ביותר שקיבלתי. היא תעניק שקט וביטחון לעשרות אלפי משפחות וילדים לעוד עשרות שנים." גבעתיים אמנם לא הייתה בקו האש, אבל ההיערכות מראש עשתה את ההבדל - ומבחינת קוניק, זו תעודת כבוד לתכנון אחראי.

מיכאל וידל, ראש עיריית רמלה, מדבר בחדות: "מלחמת 'עם כלביא' המחישה עד כמה קריטית ההתחדשות העירונית - לא רק לשיפור איכות החיים, אלא לצורך הישרדותי". לדבריו, ברמלה קיימות עדיין שכונות שלמות עם תשתיות בלויות וללא מיגון בסיסי. "זו משימה לאומית - לבנות עיר חזקה ובטוחה לדור הבא", הוא קובע, ומבהיר: "התוכניות מקודמות בכל הכוח - למען התושבים, ולמען עתיד העיר".

שמואל בוקסר, ראש עיריית נס ציונה, מביא איתו את אחד הסיפורים הקשים והכואבים של המלחמה: ביום ראשון, ה-22 ביוני 2025, פגע טיל ישיר בשכונת מליבו - שכונת בתים פרטיים בעיר. כ-300 בתים נפגעו, ו-130 תושבים נאלצו להתפנות מבתיהם. בתוך שעות הוקמה בעיר "מנהלת מליבו", שהחלה ללוות את התושבים במציאת פתרונות שיכון בבתי מלון, טיפול בזכויות מול המדינה, וליווי רווחתי. אבל לצד תגובת החירום, בוקסר מדגיש את חזון הפיתוח: "במשך 15 שנה לא נבנה בנס ציונה כמעט דבר - וזה הוביל להזדקנות האוכלוסייה וסגירת 25 גני ילדים". היום, לדבריו, עם הסכם גג, שבעה מתחמי התחדשות עירונית ותוכנית פיתוח עירונית חדשה, העיר מתחדשת באחריות - עם דגש על צמיחה קהילתית, שירותים עצמאיים ושמירה על השטחים הירוקים.

הם לא רק מתכננים ומבצעים פרויקטים - הם אלו שנושאים על גבם את האחריות לבנות את המדינה הבאה. בכנס הקרוב יעלו לבמה בכירי הענף, ובמקום לדבר על עלויות, תשואות ורווחיות - הם ידברו על מיגון, ריבונות, והזדמנות נדירה לשנות מציאות. המטרה: לעבור ממילים לעשייה.

אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, לא מהסס לומר: "מי שחושב שבנייה היא עסק של שגרה - לא מבין את התמונה הגדולה. בכנס הקרוב נדבר לא רק על בניינים, אלא על אחריות, חוסן ועתיד המדינה." לדבריו, היכולת להניע פרויקטים גם תחת אש היא קריטית: "זה המקום שבו ניבחן בשנים הקרובות - ושם אנו חייבים לנצח".

עו"ד ראם רצון, מנכ"ל חברת אב-גד, מתאר את הפער החריף בין המצב בפועל לצרכים בשטח: "חסמים בירוקרטיים, מחסור בכוח אדם ועומס רגולטורי - אלו לא רק בעיות של יזמים, אלא סכנה לחיים". לדבריו, המדינה צריכה לפעול כמו שעשתה בשנות ה-90: תקנות לשעת חירום, אישורי בנייה תוך שנתיים וייבוא פועלים בהיקף משמעותי. מעבר לכך, הוא מזהיר: "המיגון בישראל לא קיים ברמה הנדרשת - ואי אפשר להרשות לעצמנו שפרויקטים ייתקעו במסדרונות הבירוקרטיה".

אלכס מריאש, מנכ"ל הכשרת הישוב התחדשות עירונית, מזכיר שההתחדשות העירונית החלה לא בגלל כלכלה - אלא בגלל ביטחון. לדבריו, דירה עם ממ"ד או ממ"ק לא יכולה להיחשב פריבילגיה: "זו צריכה להיות זכות בסיסית במדינה שמותקפת פעם אחר פעם בטילים". הוא קורא למדינה ולרשויות לפעול מיידית במסלול מהיר - "לו היה קידום יעיל יותר, כבר היום היו לנו אלפי דירות ממוגנות ומוכנות לאכלוס".

שחר רז, מנכ"ל ובעלים של חברת קונטמפו, מזהיר מפני ההרגל המסוכן לחזור לשגרה ברגע שהשקט חוזר: "ברגע שהאיום נעלם מהאופק - גם התחושה הדחופה נעלמת. דווקא עכשיו, כשכולנו חווינו את המצב, זה הזמן לפעול - הממשלה, הרשויות, היזמים ובעלי הדירות יחד." לדבריו, זו לא רק שאלה של מיגון, אלא של ביטחון אזרחי מהותי: "אנחנו עוסקים בזה מעל שני עשורים, ולשמחתי איפשרנו לחלק מהדיירים חיים חדשים ובטוחים יותר."

אלון וייזברג, שותף ומייסד קבוצת יגאל אלון, מאמין שהשינוי לא יקרה רק מלמעלה: "המלחמה הוכיחה שהאחריות לקדם את הפרויקט לא חלה רק על היזם או הרשות - אלא גם על הדיירים עצמם". לדבריו, כשבעלי הדירות מתארגנים נכון ולוקחים יוזמה, "הפרויקט מתקדם מהר יותר, מדויק יותר, ובסופו של דבר - בטוח יותר".

פולי טטרו, שותף ומייסד חברת טופ קפיטל, מדגיש כי אסור לטעות בפרופורציות: "ההצלחה הצבאית לא יכולה להוביל לשקט אזרחי מדומה". לדבריו, עכשיו בדיוק הזמן לפעול לצמצום רגולציה, קיצור תהליכים, פיתוח מוצרים לקרקעות משלימות והורדת צפיפות: "מיגון אינו פריבילגיה - אלא זכות שיש להעניק לכל אזרח בישראל".

עו"ד אור קרן, שותף ומייסד משרד KDC, מתמצת את האתגר למשפט אחד: "הזמן הוא מרכיב שמציל חיים גם בהתחדשות עירונית." לדבריו, המדינה חייבת לפשט ולזרז את הליכי הרישוי, לקצר לוחות זמנים - ואף להוריד את הרוב הנדרש לאישור פרויקטים מצד הדיירים. "לא ייתכן שבעלי דירות שמעוניינים לחדש את ביתם ייתקעו בגלל מיעוט מתנגד. אם מבינים שזו משימה לאומית - צריך לנהוג בה בהתאם, גם בחקיקה וגם בביצוע".

בשנים האחרונות דיברו הרבה על תכנון, רגולציה, חזון והתחדשות עירונית - אבל על הבמה בכנס הקרוב יהיה ברור לכולם: הזמן לדיבורים נגמר. ענף הבנייה והתשתיות ניצב על קו התפר שבין קריסה להזדמנות - וכמה מהשחקנים המרכזיים ביותר בו מביאים את הדרישות הברורות שלהם: לשנות את הכללים, לקצר את הדרך - ולבנות. עכשיו.

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מתאר את המצב כ"משבר היסטורי בענף", אך מביט קדימה באופטימיות נדירה: "במקום בו אחרים רואים תהום - אנחנו רואים הזדמנות להיבנות". לדבריו, המצב הנוכחי מהווה הזדמנות נדירה לקדם מסלולי תכנון חכמים, לשנות את שיטת העבודה מול המדינה, ובעיקר - להביא עובדים זרים שיאפשרו לבצע את הפרויקטים. "הממשלה חייבת לזוז - ואנחנו נבצע", הוא מבטיח.

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מביא נתונים קשים מהשטח: כ-33,000 נזקי מבנה הוגשו בעקבות הלחימה מול איראן, בהיקף מוערך של כ-10 מיליארד שקלים - וזה עוד לפני שמצרפים את הנזקים בצפון ובעוטף. לדבריו, השיקום מחייב שלושה צעדים מיידיים: הקמת צוותי חירום משותפים לממשלה ולרשויות; השקעה בהכשרות עובדים ושילוב טכנולוגיה מתקדמת; מסלולי מימון ייעודיים לקבלנים ותמריצים לבנייה מהירה. "אם לא נבנה מהר - לא נצליח לשקם", הוא מזהיר.

הכנס הקרוב מפגיש על במה אחת ראשי ערים, יזמים, מנהלים ובכירים מענף הבנייה, אבל המסקנה האמיתית נשמעת מכל עבר: זה לא עוד כנס - זו קריאת השכמה. ישראל שלאחר מלחמת "עם כלביא" כבר לא יכולה להרשות לעצמה תכנון איטי, רישוי מסורבל והליכי פינוי-בינוי שנמשכים עשור. כל טיל שפוגע - מזכיר לנו שהשכונות הישנות הן קו העימות הבא.

אם פעם דובר בהתחדשות עירונית כפתרון למצוקת דיור, היום היא הפכה לעוגן ביטחוני, כלכלי ולאומי. כדי להצליח, המדינה צריכה להחיל תקנות חירום, לייצר מסלולים מהירים, להנגיש מימון, ולאחד סמכויות. הרשויות המקומיות צריכות לפעול באומץ, הדיירים חייבים לקחת אחריות, והיזמים נדרשים להביא פתרונות - לא רק תוכניות.

הבשורה מהשטח ברורה: יש מספיק תוכניות, יש נכונות ציבורית, ויש תחושת דחיפות - עכשיו כל מה שנשאר זה לפעול. כי אם לא נבנה מהר - נשלם ביוקר. ואם נבנה נכון - נוכל סוף סוף לייצר כאן מציאות חדשה: בטוחה, עמידה, ומחוברת לצרכים של המחר.