דרמה בבג"ץ: המדינה מכרה קרקעות ציבור בירושלים בשווי מיליארדים?

מאבק קרקעות מהגדולים שידעה ירושלים הגיע לשיאו הבוקר, עם הגשת עתירה חסרת תקדים לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. מאות חוכרי דירות, מוסדות ציבור ובתי מלון פנו יחד לבית המשפט נגד הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, חברת "אקסטל", שותפות "ניות קוממיות" ועיריית ירושלים - בדרישה לעצור מהלך שלטענתם עלול להסתיים באובדן זכויותיהם על קרקעות לב העיר ובפגיעה חמורה באינטרס הציבורי.

העתירה עוסקת בקרקעות בהיקף של כ-571 דונם בשכונות המבוקשות ביותר בבירה - טלביה, רחביה, ניות, גן הפעמון ועמק המצלבה - שנחכרו בשנות ה־50 מקק"ל למשך 99 שנים. הקרקעות הללו מאוכלסות בדירות מגורים, מוסדות ציבוריים ומלונות, אך כיום עומדות בפני תום תקופת החכירה, שאמורה להסתיים ב-2051-2052.

לטענת העותרים, לקק"ל עומדת זכות להאריך את החכירה לצמיתות במחיר סמלי, אך זו מסרבת לממש אותה - ובכך מאפשרת למחזיקי הזכויות החדשים, בהם טייקון הנדל"ן האמריקאי גארי ברנט שרכש חלק מהזכויות תמורת כ-750 מיליון שקל, לגבות מהדיירים תשלומים דרקוניים ואף לאיים בפינוי עתידי.

"לא מדובר רק על עתידם של אלפי דיירים", נמסר ממטה המאבק, "אלא גם על נכסים ציבוריים, שטחים ירוקים, מוסדות חינוך ובריאות - שכל תושבי ירושלים נהנים מהם כיום".

לעתירה צורפה חוות דעת כלכלית מקיפה מטעם השמאי חזקיה העצני והכלכלן ארי בלויגרונד, לפיה כ-99.5% מערך הקרקע מיוחס לזכויות החוכרים, ורק 0.5% לזכויות הבעלות שנרכשו מהכנסייה היוונית. נתון זה תואם גם את חוות הדעת של השמאי עודד לוי מטעם קק"ל עצמה, אשר נכללת בתיק.

לטענת העותרים, בשנות ה-50 ניהלה קק"ל מו"מ לרכישת הקרקע מהכנסייה, אך כדי להימנע מהביקורת, הוחלט "להלביש" את העסקה כחכירה - כאשר בפועל הועברו זכויות בעלות. במילים אחרות, קק"ל לא שוכרת - היא בעלים לכל דבר.

"מדובר באחת העתירות החשובות ביותר שהוגשו לבית המשפט הגבוה לצדק", אמרו עורכי הדין אילן סופר, אלעד בקר ודניאל צופין, המייצגים את העותרים. "קק"ל, שאמורה לשמור על אדמות הלאום, מפקירה אותן לספסרי קרקעות ולחברות עלומות. ההתנהלות שלה פוגעת פגיעה קשה בזכויות של מאות משפחות, ובאמון הציבור".

לדבריהם, במהלך השנים נעשו פניות חוזרות לקק"ל ורמ"י בדרישה לטפל במצב, אך אלה נענו ב"הבטחות ריקות". כיום, כך טוענים הדיירים, נציגי החברות החדשות עוברים מדירה לדירה, דורשים לחתום על חוזים בלתי אפשריים ומבהירים כי בעוד פחות מ-30 שנה - ייתכן שייאלצו לעזוב את בתיהם.

"אנחנו דורשים צדק. לא חסד", מסכמים במטה המאבק. "המדינה והעם היהודי השקיעו הון עתק בקרקעות האלה - עכשיו תורכם להגן עליהן".

מקק"ל נמסר בתגובה: "קק"ל פועלת מזה שנים לטובת פתרון הסוגייה תוך שמירה על האינטרס הציבורי וכאשר לנגד עיניה עומדים בראש סדר העדיפויות טובת וביטחון הדיירים. לצערנו, גורמים שונים ובעלי אינטרס דוחפים להגשת תביעות שלא יסייעו בפתרון הסוגייה. הנושא אף הוסבר לדיירים במספר מפגשים בנושא. קק"ל תמשיך ותפעל בעניין תוך בחינת ושמירת כלל האינטרסים הציבוריים הנוגעים בכך ובראשם טובת הדיירים. יש לציין כי קק"ל טרם קיבלה לידיה את כתב העתירה, והתייחסותה לדברים תינתן בבית-המשפט, כמקובל, לאחר לימוד העתירה והטענות שבה".