כתבת תחקיר שפורסמה אתמול ב־Financial Times חושפת תכנית יוצאת דופן לשיקום רצועת עזה לאחר סיום המלחמה. התכנית, שכונתה "The Great Trust", נוסחה על ידי אנשי עסקים ישראלים בסיוע יועצים אמריקאים מ־Boston Consulting Group (BCG). בתהליך ההתייעצות נטלו חלק גם שני אנשי צוות ממכון טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר.
לפי המסמכים שהגיעו לידי העיתון, התכנית כוללת הפיכת עזה למרכז סחר ותיירות בינלאומי בסגנון דובאי, תחת המותג "עזה ריביירה": איים מלאכותיים, נמל מים עמוקים, אזורי תעשייה חכמים, שדות תעופה וכבישים מהירים שייקשרו את הרצועה למפרץ הפרסי ויהפכו אותה לצומת הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה. לצד זאת, מוצעת הקמת קרן נאמנות שתרכז את קרקעות עזה, ותמכור נכסים למשקיעים דרך טוקנים דיגיטליים מבוססי בלוקצ'יין.
החלק השנוי במחלוקת ביותר בתכנית נוגע לרעיון לפצות כ־500 אלף פלסטינים (כרבע מהאוכלוסייה) בסכום של כ־9,000 דולר לאדם, במטרה שיבחרו לעזוב את הרצועה לצמיתות. בעוד שהרכיב הזה מופיע במצגת שהכינו אנשי העסקים, הוא נעדר מהמסמכים שגיבשו אנשי מכון טוני בלייר.
מכון טוני בלייר (TBI) לא היה הגורם שיזם או ניסח את התכנית המרכזית, אך על פי הדיווח השתתפו שניים מאנשי המכון בהתכתבויות קבוצתיות ובשיחות זום עם אנשי העסקים ונציגי BCG. המכון אף הפיץ פנימית מסמך הצעות משלו, שכלל רעיונות דומים, כמו יצירת אזורים כלכליים עם מיסוי מופחת, פרויקטים מבוססי בלוקצ'יין ואיים מלאכותיים - אך לא קרא להעברת אוכלוסייה.
במסמך של TBI נכתב: "המלחמה ההרסנית בעזה יצרה הזדמנות של פעם במאה לבנות מחדש את הרצועה מהיסוד - כחברה בטוחה, מודרנית ומשגשגת".
בתגובה לפניית Financial Times, הכחיש בתחילה המכון כל מעורבות בפרויקט. רק לאחר שהוצגו פרטי הקבוצה שכללה את שני אנשי הצוות שלו, אישר כי הם אכן השתתפו בשיחות - אך לא תרמו לתכנים ולא אישרו את מצגת השקפים. "לא סיפקנו את המסמך הפנימי שלנו לצורך עבודת BCG", נאמר בהודעת המכון. "אנשינו ראו את התכנית - אך לא יצרו אותה. יהיה זה שגוי לטעון שהיינו שותפים לגיבוש תכנית עזה".
BCG: פרויקט חשאי - ופיטורים
חברת BCG מצאה עצמה בלב סערה, לאחר שהתברר כי הצוות שהכין את המודל הכלכלי של התכנית פעל מאחורי גבם של המנהלים. שני שותפים פוטרו מהחברה לאחר שהתברר שפיתחו את הפרויקט ללא אישור, תוך שימוש במשאבי החברה ובלי שקיפות כלפי ההנהלה. "זה לא היה פרויקט של BCG", נמסר מהחברה. "העבודה נעשתה בסתר, מחוץ לכל תחום סמכות או אישור מצדנו, ואנחנו מתנערים ממנה לחלוטין".
לדברי גורמים המעורים בפרטים, היועצים שהשתתפו במיזם ראו בכך עבודת פיתוח עסקי, וקיוו לגייס את התכנית ככרטיס כניסה לפרויקטים בתשלום. המודל שהכינו חזה שהפינוי של רבע מאוכלוסיית הרצועה יפחית עלויות שיקום של כ־5 מיליארד דולר, ויוכל להעלות את ערכה הכלכלי הפוטנציאלי של עזה לכ־324 מיליארד דולר.
בין "עשרת המגה-פרויקטים" הכלולים במצגת ניתן למצוא את "Gaza Trump Riviera", את "Elon Musk Smart Manufacturing Zone" סמוך לגבול ישראל-עזה, ואת צירי התחבורה "MBS Ring" ו־"MBZ Central" - על שמם של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ושל שליט האמירויות מוחמד בן זאיד. גם לוגואים של חברות כמו טסלה, אמזון, איקאה ו־IHG מופיעים במסמך - אך אין כל אינדיקציה שהחברות מודעות לפרויקט או מעורבות בו.
פיל ריילי, יועץ ביטחוני שעבד בעבר עבור ה־CIA ו־BCG, נפגש עם טוני בלייר בלונדון במרץ האחרון לצורך תיאום אפשרי. לפי גורמים מטעם המכון, בלייר נענה לבקשה להיפגש, אך היה במצב של "האזנה בלבד", ולא הביע תמיכה בתכנית או במרכיביה.
התכנית של אנשי העסקים מצטרפת לשורת יוזמות בינלאומיות לשיקום הרצועה, כולל תכנית של הליגה הערבית בסך 53 מיליארד דולר ותכניות שגובשו על ידי מכוני מחקר פרטיים כמו RAND.
נזכיר כי בזמן כתיבת שורות אלו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עושה את דרכו לוושינגטון, לפגישה עם הנשיא טראמפ. במוקד - שאלת השליטה ברצועה ביום שאחרי המלחמה, שתהווה בסיס להמשך המו"מ לסיום המלחמה במהלך ימי הפסקת האש.