ירידת הדולר לשפל של 3.33 שקלים משפיעה באופן ישיר על שוק הנדל"ן בישראל. תושבי חוץ, שרוכשים כ-2,000 נכסים בשנה - בעיקר בירושלים ובאזור המרכז - מוצאים עצמם נדרשים להוציא יותר דולרים על כל שקל. המשמעות: רכישת דירה בישראל הפכה יקרה יותר עבורם. מדובר בהתייקרות שעלולה לצמצם את הביקוש, במיוחד בקרב רוכשים שמעוניינים בדירה שנייה או בדירה להשקעה.
עם זאת, יש גורמים נוספים שמחזקים את האטרקטיביות של ישראל, ובראשם גל אנטישמיות גובר בעולם. מאז השבעה באוקטובר חלה עלייה דרמטית באירועי אנטישמיות, בעיקר בארצות הברית - עלייה של 340% בין 2022 ל-2024 לפי נתוני ההסתדרות הציונית העולמית. מצב זה מדרבן יהודים רבים לעלות לישראל, גם אם כלכלית זה מורכב יותר.
הריבית בדרך למטה? הציבור מרוויח מהתחזקות השקל
השפעת ירידת הדולר אינה מוגבלת לשוק הבינלאומי בלבד. כאשר השקל מתחזק, מחירי מוצרים מיובאים - דוגמת מזון, דלק וחומרי גלם - יורדים. התוצאה: יוקר המחיה מתמתן, ההוצאות השוטפות של הציבור קטנות, וההכנסה הפנויה עולה. מצב כזה עשוי לחזק את תחושת הביטחון הכלכלי ולעודד רכישות דירות והשקעות נוספות בנדל"ן.
יתרה מכך, התחזקות השקל והירידה באינפלציה עשויות לאפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית - מהלך שיקטין את החזרי המשכנתה ויכול להוות זרז משמעותי לעסקאות חדשות. עם זאת, יש לזכור שהחלטות הריבית מושפעות גם מנתונים כלכליים רחבים יותר, ולא רק משער החליפין של הדולר.
שני צדדים למטבע
לסיכום, ירידת הדולר יוצרת מציאות כלכלית מורכבת בשוק הנדל"ן הישראלי: מצד אחד היא מקשה על רוכשים מחו"ל שמבצעים את העסקאות בדולרים, ומאיימת על היקף הרכישות מצד תושבי חוץ. מצד שני, היא מחזקת את השקל, מוזילה את יוקר המחיה, מגדילה את ההכנסה הפנויה, ואולי אף תוביל להורדת ריבית - כל אלה עשויים להמריץ את הביקוש מצד הציבור המקומי.
בתוך כך, מגמות גלובליות כמו עלייה באנטישמיות מגבירות את העניין של יהודים בתפוצות לעלות לישראל, מה שעלול לאזן את הפגיעה בביקושים מצד משקיעים זרים. התוצאה היא שוק נדל"ן שנמצא בעין הסערה - עם סיכונים, אך גם עם לא מעט הזדמנויות.
כותב המאמר: יואל שפריצר, בעלים של חברת שפריצר שיווק נדל"ן.