לא בונים על נס: כך צריכה להיראות הבנייה בישראל שאחרי המלחמה

מלחמת איראן-ישראל, שהותירה חותם עמוק על המרחב האזרחי והביטחוני במדינה, מדגישה יותר מתמיד את הצורך בתכנון מחדש של המרחב האורבני בישראל - החל בהתחדשות עירונית נרחבת, דרך מדיניות פינוי-בינוי מואצת, וכלה ברפורמות במערכות המימון והבירוקרטיה. כעת, כשנשמעות קריאות לשיקום, זו שעת המבחן של המדינה: האם תלמד לקחים ותפעל, או תחזור לסור ההמתנה והגרירה?

נועם גרייף, מנכ"ל קבוצת עמרם אברהם, מצהיר כי המציאות החדשה מחייבת שינוי עמוק במדיניות התכנון, הביצוע והמימון. להלן ארבעה כיווני פעולה שהוא מציע למדינה לאמץ כבר עכשיו - כדי להפוך את הלקחים למעשים:

אחד הלקחים המרכזיים מהמלחמה הוא חוסר העמידות של מבנים ישנים מול תקיפות - ישירות או עקיפות. מבנים בני 40-70 שנה קרסו או ניזוקו קשות, בעיקר בפריפריה ובאזורים שלא זכו לחיזוק מבנים או להליכי תמ"א 38.

מה צריך לקרות:
• קביעת תקן מחייב חדש לעמידות מבנים בפני תקיפות טילים.
• בנייה מרוכזת של מתחמי מגורים עם מרחבים מוגנים קומתיים ותת-קרקעיים.
• הקצאת שטחים ייעודיים במרכזי ערים לצרכים ביטחוניים - מקלטים ציבוריים, מרכזי פיקוד אזרחיים ועוד.

המלחמה הדגישה את גודל הסכנה שבהשארת עשרות אלפי משפחות במבנים ישנים ומסוכנים. פרויקטים של פינוי-בינוי הפכו ממנוף נדל"ני לצורך ביטחוני - ולמעשה, לביטוח חיים בסיסי.

מה צריך לקרות:
• חקיקה שתכיר בפרויקטים של פינוי-בינוי כתשתית לאומית, שיזכו להליכי אישור מואצים.
• הסרת חסמים רגולטוריים שמעכבים יציאה לפועל של יוזמות קיימות.
• קביעת מדרג אזורי, במסגרתו אזורים בעלי סיכון גבוה יקבלו עדיפות תקציבית וליווי ממשלתי צמוד.

לא ניתן לצפות מהשוק הפרטי לממן לבדו תהליך כה רחב של שיקום והתחדשות. נדרש מנגנון מימון משולב - ממשלתי-פרטי - שיספק מענה גם לשיקום וגם למניעה עתידית של נזק.

מה צריך לקרות:
• הקמת קרן ממשלתית ייעודית לשיקום והתחדשות, עם מתן תיעדוף לערים שנפגעו.
• מתן מענקים ישירים לדיירים במטרה לקדם פרויקטים קיימים.
• פיתוח מודלים של מימון חברתי-קהילתי באזורים בהם אין עדיין כדאיות כלכלית מיידית.
• שיתוף פעולה עם המערכת הבנקאית: הלוואות מדינה בריבית מסובסדת, ערבויות ממשלתיות ליזמים.

המלחמה חשפה עד כמה ממושכים ומסורבלים ההליכים לקבלת היתרי בנייה, במיוחד בפרויקטים של התחדשות עירונית. בעידן שאחרי המלחמה, לא ניתן להרשות עיכובים של שנים.

מה צריך לקרות:
• הקמת "רשות חירום לתכנון מהיר", שתוכל לאשר פרויקטים באזורי פגיעה תוך חודשים ספורים.
• איחוד ועדות תכנון ברמה האזורית כדי לצמצם את זמני הטיפול.
• העברת סמכויות מוניציפליות לרמה הארצית באזורים שנפגעו קשות.

הגיע הזמן להבין שהתחדשות עירונית היא לא רק מנוע לצמיחה - אלא קו הגנה ראשון של החברה הישראלית. המבנים שאנחנו גרים בהם, המרחבים שאנחנו חיים בהם והמדיניות שמעצבת אותם - כולם קובעים את רמת החוסן שלנו ביום פקודה.

"המלחמה מול איראן אינה רק אתגר ביטחוני - היא אתגר אורבני, כלכלי וחברתי. ישראל חייבת להבין: אי-התחדשות עירונית היא סיכון ביטחוני מיידי. הבנייה של מחר לא יכולה להתבסס על תקוות. היא חייבת להיות מתוכננת, עמידה ובעיקר - מהירה", גרייף מסכם.