חברת הבנייה הנורבגית AF Gruppen הצליחה להפחית בין 15% מהעלויות הפרויקטים שלה בזכות חברת ALICE Technologies, שמשתמשת בטכנולוגיית AI כדי לקצר לוחות זמנים ב-18%.
בארה"ב, חברת Bulid Group בונה את גורד השחקים M5 בסן פרנסיסקו ומשתמשת בחברת האינטליגנציה המלאכותית Buildots שמשווה בין המודלים של האדריכלים וההתקדמות בשטח. כך, בזמן אמת ובסיוע דאטה וניתוח הדאטה, הם פותרים בעיות לפני שהן נוצרות.
עדיין בארה"ב, באטלנטה ג'ורג'יה, חברת Juneau Construction הצליחה לחסוך, לטענתה, עשרות אלפי דולרים בשעה בזכות טכנולוגיית AI שסייעה במעקב אחרי העבודות וגם בשימוש בפעולות בטון.
חברות מובילות בענף, כגון Caterpiller ו-John Deere משקיעות באימוץ פתרונות AI כדי להתמודד עם מחסור בכוח אדם, לשפר את דיוק התכנון והביצוע, להאריך את חיי הציוד וגם, במקרה חירום, להשתלט מרחוק על מנוף או טרקטור.
בינתיים בישראל - מדינה עם מחסור בהיצע של בנייה חדשה ועכשיו, אחרי המלחמה נגד איראן, עם צורך משמעותי של בנייה מחדש של חלק מהשכונות באזורים המאוכלסים ביותר שלה - לא ממש ממהרים לאמץ טכנולוגיות AI כדי להקל על הליך הבנייה ולהוזיל אותו.
"המלחמה מול איראן יצרה מציאות חסרת תקדים בענף הבנייה הישראלי - מאות מבנים נהרסו לחלוטין, והצורך לבנות מחדש במהירות וביעילות הפך למשימה לאומית", אומר דניאל בירץ', מנכ''ל קבוצת BK-BR העוסקת בניהול, תכנון ופיקוח הנדסי בתחום הבנייה. "כאן בדיוק נכנסת הבינה המלאכותית: כיום, אנחנו מסוגלים לנהל פרויקטים מורכבים בסדר גודל עצום, תוך שליטה מלאה על כל שלב - מהתכנון ועד המסירה. בישראל, כשכל יום עיכוב משפיע על אלפי משפחות, זהו יתרון משמעותי".
בעיקר בגלל החלטות ממשלה, נכון לרבעון הראשון של 2025, חסרים בענף הבנייה בישראל כ-40 אלף עובדים. זו לא בעיה רק בישראל. לפי הנתונים של חברת דלויט, בשנת 2024 היו בממוצע 382,000 משרות פתוחות בענף הבנייה מדי חודש, כשבארה"ב לבדה ההפסדים שנובעים ממחסור בעובדים ומחוסר יעילות הענף מגיעים לכ-30 מיליארד דולר בשנה ואולי אף יותר. תוכנות AI שמתמחות בבנייה, יכולות לעזור גם בזה.
"בינה מלאכותית בענף הבנייה היא כלי שמייצר ערך כלכלי אמיתי" אומר בירץ'. "באמצעות ניתוח בזמן אמת של נתוני שטח, אנחנו יכולים לצפות עיכובים באספקה, לזהות צווארי בקבוק ולבצע התאמות מיידיות".
לפי בירץ': "גם בישראל כיום משלבים רחפנים, חיישנים ומודלים דיגיטליים, אשר מפחיתים באופן משמעותי עלויות ואת התלות בכוח אדם - יתרון קריטי במיוחד בתקופה של מחסור כרוני בעובדים".
מלבד הניתוח והמעקב בזמן אמת, השימוש ב-AI יכול גם לתרום רבות גם למאבק להפחתת הזיהום והפסולת. למשל, מערכות AI יכולות לחזות מראש צריכת חומרים ולייעל את השימוש בהם, מה שמפחית בזבוז ב-10-40%.
מבנים ירוקים עשויים להפחית פליטת פחמן דו חמצני ב-34%, צורכים 25% פחות אנרגיה ומשתמשים ב-11% פחות מים בהשוואה למבנים מסורתיים. מבנים ירוקים המשלבים מיחזור יכולים להפחית את כמות הפסולת ב-90%.
עד שנת 2030, ישנו צפי שמבני LEED (מבנה שעומד בתקן האמריקאי לבנייה ירוקה) יסיטו מעל 540 מיליון טון פסולת ממטמנות (ענף הבנייה אחראי ל-34% מפליטת הפחמן העולמית ול-32% מצריכת האנרגיה, מה שמדגיש את חשיבות הבנייה הירוקה בהפחתת ההשפעה הסביבתית).
"המשבר הוא גם הזדמנות לבנות חכם וירוק יותר. מבנים ירוקים מוסמכי LEED מפחיתים פליטת פחמן, צורכים פחות אנרגיה ופחות מים, ומפחיתים עלויות תפעול לאורך חמש שנים", מסכם בירץ'. "אחרי הרס בסדר גודל כזה, זו ההזדמנות של ישראל להוביל לא רק בשיקום מהיר, אלא גם בבנייה שמביאה ערך כלכלי, סביבתי ובריאותי לתושבים - עם עלייה של עד 8% בערך הנכסים ושיפור מוכח באיכות החיים".
אז השימוש בטכנולוגיות AI יכול לסייע לקצר תהליכים ולהפוך את כל הבנייה לירוקה יותר וחסכונית יותר.
מעולה, איך עושים את זה? והאם הכל תלוי בחברות הבנייה הישראליות או שהממשלה יכולה לסייע להתגבר על קשיים בירוקרטים ולאפשר לחברות ישראליות להתחיל להטמיע טכנולוגיות שיזרזו את הבנייה מחדש של השכונות שהאיראנים הרסו?
"המלחמה עם איראן, עם ההרס הנרחב באזורים ובניינים שלמים, מציבה אתגרים עצומים בהליך השיקום והבנייה מחדש" אומר עו"ד אילן ליבוביץ', ח"כ לשעבר מטעם מפלגת שינוי וחבר בוועדות הכלכלה, החוץ והביטחון ומומחה להשקעות נדל"ן גלובליות. "הרגולטורים, יכולים למלא תפקיד קריטי בהאצת התהליך באמצעות הקלות רגולטוריות וסיוע אסטרטגי".
התיקון שהממשלה יכולה להעביר, בעצם, הוא הוצאה מהירה יותר של היתרים וקידום תוכנית בנייה, דברים שיש להם שליטה עליהם כממשלה.
"במצב של הרס נרחב, היכולת לבנות מחדש במהירות היא קריטית" אומר עו"ד ליבוביץ'. "פישוט וקיצור תהליכים יכולים לצמצם באופן משמעותי את הזמן הנדרש לקבלת אישורים לבנייה מחודשת של מבנים ואזורים שנהרסו. זה כולל קיצור לוחות זמנים לדיונים בוועדות תכנון, ייעול תהליכי הגשת בקשות להיתרים, ואף שימוש בכלים דיגיטליים שיכולים להאיץ את התהליך".
ליבוביץ' מציע "להקים 'מסלולים ירוקים' להיתרי בנייה באזורים שנפגעו, לקצר זמני המתנה, ולהפחית דרישות בירוקרטיות שאינן קריטיות לבטיחות". הוא מביא לדוגמה יצירת הליך אישור מקוצר לתב"עות (איתור תוכניות) באזורים מוכרזים כ"שטחי אסון". זה עשוי לזרז משמעותית את תחילת העבודות.
ליבוביץ' מוסיף: "התאמת רגולציית התכנון והבנייה למצב החירום היא הכרחית. ייתכן שיהיה צורך לאפשר גמישות בתקנים מסוימים, תוך שמירה על רמת בטיחות נאותה, כדי לאפשר בנייה מהירה ויעילה. עדיין נדרשת הקפדה כדי להבטיח שהבנייה מחדש תתבצע באופן בטוח, יעיל ומוגן על היזמים והמשקיעים. כמו כן, ניתן לקדם הסכמי מס בילטרליים נוחים יותר יכול לעודד משקיעים חיצוניים לקחת חלק בשיקום, שכן הם ייהנו מתמריצי מס שיפחיתו את הסיכון הפיננסי".
"לבסוף", מסכם ליבוביץ', "מתן תמריצים כלכליים ופיננסיים הוא חיוני. זה יכול לכלול הענקת זכויות בנייה נוספות ליזמים כתמריץ, הקלות בארנונה, מענקים לבנייה, סיוע בהלוואות עם ריביות מופחתות, או הקצאת קרקעות מדינה במחיר סמלי ליזמים שיתחייבו לבנייה מהירה באזורים שנפגעו".
השורה התחתונה היא שהרגולטורים (הממשלה, הכנסת) יכולים להפוך ממכשול למנוע צמיחה, ולאפשר את שיקום מהיר ויעיל של אזורים שנפגעו.
העניין הוא שבשנים של הממשלה הנוכחית לא נעשו שום מאמצים להקל על הליכים בירוקרטים. ההפך. כמו כן, בשנים של הממשלה הזו סעודיה והאמירויות עקפו את ישראל בכל מה שקשור להשקעה בטכנולוגיית ה-AI. סעודיה, למשל, הודיעה השנה על השקעה של 14.9 מיליארד דולר בתשתיות ל-AI, כחלק מתוכנית אסטרטגית בשווי 100 מיליארד דולר להפוך את סעודיה לאחת מבירות ה-AI העולמיות.
המטרה הסעודית היא לייצר עד 2030 כ-20 אלף מומחים ב-AI, כולל 5,000 מדעני AI. בישראל, לעומת זאת, הודיעו על השקעה ממשלתית של כ-130 מיליון דולר (500 מיליון שקל) בפיתוח יכולות ה-AI של המערכת הממשלתית.
כאמור, הממשלה יכולה לסייע המון בהטמעת טכנולוגיית AI בבנייה בישראל - אבל בינינו, מה הסיכוי שזה יקרה? כאן בישראל יש הרבה יותר מהנדסים ואנשים מוכשרים, גם ב-AI, מאשר בסעודיה והאמירויות. הבעיה שלנו היא שהממשלה שלנו, שמנוהלת על ידי אנשים פרימיטיביים, תגרום לנו לפספס את הרכבת ולהוביל את תחום ה-AI - בבנייה ובכלל.