אסור לשוב לשגרה כאילו דבר לא קרה. החוסן הביטחוני של ישראל לא שלם

המתקפה האיראנית האחרונה הציבה את ישראל מול מציאות ביטחונית שלא הכרנו כמותה. מאות טילים בליסטיים, בעלי עוצמה קטלנית, שוגרו ללב המדינה - לערים, תשתיות לאומיות ובסיסים. זו לא הייתה עוד הסלמה בגבול - אלא מתקפה רחבה וחסרת תקדים, שפגעה בכל אזרח.

למרות הצלחתה המרשימה של מערכת ההגנה האווירית, המחיר היה כבד. ערים רבות - תל אביב, ראשון לציון, בת ים, נס ציונה, רמת גן, רחובות ואחרות - ספגו פגיעות ישירות. אלפי משפחות נאלצו לשהות שעות ארוכות במרחבים מוגנים, לעיתים בתנאים קשים. בבאר שבע, עיר מגוריי, נהרגו ארבעה בני אדם כתוצאה מפגיעה ישירה, דווקא כשהיו בתוך ממ"ד. גם המרכז הרפואי סורוקה נפגע - תמרור אזהרה ברור שמחייב תגובה מיידית.

אסור לנו לשוב לשגרה כאילו דבר לא קרה. החוסן הביטחוני של ישראל לא שלם כל עוד העורף האזרחי נותר פרוץ. המערכה האחרונה חשפה בצורה ברורה וכואבת את עומק הפער במוכנות המדינה לאיומים המתפתחים - הן צבאיים והן טבעיים.

המספרים מדברים בעד עצמם: כ-75% מהדירות בישראל נבנו לפני שנכנס לתוקף תקן החובה לממ"דים, ורבות מהן אינן ממוגנות כלל. גם מבני ציבור, בהם בתי חולים, מוסדות חינוך, בתי אבות ומרפאות, אינם עומדים בסטנדרט מיגון עדכני. שלא לדבר על תשתיות קריטיות - חשמל, מים, תקשורת ובריאות - החשופות לפגיעות ישירות ללא רשת ביטחון מספקת.

אל האיום הביטחוני מצטרף גם האיום הסיסמי: מדינת ישראל יושבת על קו השבר הסורי-אפריקאי, והסכנה לרעידת אדמה הרסנית היא ממשית. המשמעות ברורה - כל מבנה שאינו מחוזק עומד בפני סיכון כפול.

כמי שנמצא יום-יום בשטח, בענף הבנייה, אני אומר בבירור: בטון, פלדה ותכנון מחמיר - הם חומת המגן האמיתית של המדינה. מבנים שנבנו בשנים האחרונות לפי התקן החדש הוכיחו עמידות גבוהה, אך הפער מול המבנים הישנים עצום - ועלול לגבות שוב חיי אדם אם לא נטפל בו עכשיו, ובאופן מערכתי.

על כן, אני קורא להשקת רפורמה לאומית מקיפה במיגון העורף. מדיניות התחזוקה הנוכחית אינה מספיקה עוד. דרושה האצה בפרויקטים של חיזוק והוספת ממ"דים, חובת התקנת ממ"ד תקני בכל בנייה חדשה, ושדרוג מיידי של מבני ציבור חיוניים כך שיוכלו לפעול גם תחת מתקפה.

צעד קריטי וחיוני הוא פישוט מיידי של הליכי האישור בפרויקטים של פינוי-בינוי והתחדשות עירונית. יש לאפשר לוועדות המקומיות לאשר תכניות בעצמן, ללא הצורך בעיכוב מצד הוועדות המחוזיות או הותמ"ל. אם באמת מדובר בצו השעה - כך יש לנהוג.

הקבלנים בישראל מוכנים. כפי שהתייצבנו בעבר בעתות חירום, כך גם כעת. הבנייה עבורנו היא שליחות לאומית - לא רק פרנסה. כל ממ"ד שמוקם, כל מבנה שמחוזק - מציל חיים בפועל.

הממשלה חייבת לגבש תוכנית חירום לאומית עכשיו. זה כולל תקצוב מיידי, חקיקה רלוונטית והסרת חסמים מיותרים. אם נדע לנצל נכון את המומנטום, נוכל להפוך את האיום להזדמנות: לבנות מחדש, לבנות חוסן, לבנות עתיד בטוח.

כותב המאמר: אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ